הבחירה היתה טובה.
אני חושב שהממשלה נהגה נכון. פחות חשיבות לסוכת האבלים הורידה אותה מהכותרות די מהר. כל פגיעה בה היתה משיגה את מטרתה - שנאה נוספת. ענישה הוא קבל : מוות. אף אחד אחר לא צריך להענש בגלל מעשה שהוא עשה במו ידייו. ואני מוסיף לך דבר שכתבתי לך למטה - אני לא בטוח שבגלל אמירה או בגלל סוכת אבלות צריך להרוס בית. בואי ואלך איתך יותר רחוק. אני אומר דברים קשים אבל אני רוצה שנבין האחד את השניה. גם להם היה בן. (אל תזנקי עלי! אני מסכים עם כל מה שעובר לך בראש! אני לא מצדיק דבר ואני אבל קשות על כל המתים שלנו). אבל, מבחינתם, היה להם בן. אני הייתי מתאבד אם מישהו היה יורה בבן שלי מכל סיבה שהיא. היית מתאבד אם הייתי לבן. שחור. גבוה. נמוך. דתי. חילוני. ערבי. יהודי. הינדו. אם הייתי אסקימוסי. צודק או לא מבחינת ראות עיניינו - צודק או לא מבחינת מה שהם חושבים בליבם. אבל "בפתוח", לפני העולם, לפני החברה, לפני הכפר, אני יכול להבין שהם לא רוצים להשאיר לבד את בנם, גם אם הוא כבר קר. אני שם את עצמי במקומם. מה הייתי עושה אם הבן שלי היה קם בבוקר ומחסל עשרה פלסטינים שמחכים לאוטובוס? מה הייתי עושה על יד הגוויה שלו? הלב שלי - זה סיפור אחר. לפני העולם אולי הייתי מנסה להסביר את הבן שלי ולא להשאיר אותו לבד במותו. הייתי אומר שנמאס לו מהמלחמה שנמאס לו מהפלסטינים שיורים למרכזים עירוניים - הייתי ממציא כל דבר ובלבד לשפוך מעט "אנושיות" על מעשה שאנושי אין לו ולא כלום. אבל אלה דברים. מילים. ובעד זה אני לא רואה מקום לענישה קולקטיבית - גם אם היה מוכח שהיא אי פעם עזרה... אני מזכיר לך שבדמוקרטיה סתימת הפיות מתחילה מהמגזרים היותר חלשים - מהגרים, תושבים זמניים, תושבים קבועים, עניים, חולים וכיוצא באלה - וממשיכה (סתימת הפיות) לכל האזרחים. כל דיקטטורה החלה ככה. בכאילו. בלאט לאט. אני מוצא, למשל, שהרבה מהאגרסיה הישראלית מתחילה בדיוק במעברים. שם מתגוננים (בצדק) ולאט לאט, בלי להבחין אפילו, מישהו צועק עליך בתור לסינימטק שאת צריכה לעמוד ככה או אחרת, שם או כאן וגם לשתוק... אני מסכים עם עונשים קשים, עונשי מוות, למבצעי מעשי טרור עם מתים או פגועים בכלל. הייתי הולך על ביצים לפני שאני מעניש על אמירה. אני לא כואב את כאבם - אבל אי אפשר שלא לדעת את מה שכבר יודעים! ואת יודעת שהם איבדו בן! ואת לא יכולה להתעלם - גם אני מזלזל ולא מוכיר לו דבר בשל התנהגותו - אבל עבורם - כל מקק הוא נסיך בעיניי אימו. זה ככה. לסיכום, נדמה לי שפרופיל נמוך היתה התשובה הטובה ביותר. לפעמים "לא לעשות" זו הבחירה הטובה ביותר. לגבי המופרעים והמתפרעים - הייתי שולח אותם לבית הסוהר לאחר כבוד! ככה התחילו גם נגד יהודים באירופה. קבוצות קטנות. שרפות קטנות - עד שזה הפך לנורמה. אין אפס בזה. כל הדתיים הימניים לאשפה וחסל אם הם זורקים אבנים על עוברי אורח בשבת או אם הם מפגינים ללא רשות ומאיימים על חייהם של אחרים. מענין שלשרת בצבא, זה לא, כי "אומנותם היא תורתם" אבל להתלהם - בשביל זה הם גברים אחלה אחלה! בברכה יהודה.