לאחר התלבטות קשה החלטתי לקחת לי מאמן אישי

לא ממש מיותר. ומעניין.

לפני כמה שנים נכנסתי לאחד השכונתיים בוגאס. היתה להם שם את הבירה שהם מכינים: בירה עם ארומה וניל ופירות יער. היא לא היתה מתוקה בכלל, אלא מעט חמצמצה-פרוטית ו... מגעילה! לעומת זאת יש בירות שהן יותר חמוצות ממרות (יש אחת אירית עם שם ארוך, שכמובן שכחתי אותו. מוגשת במולי בלום, בין השאר). וחבל שאין מבחר: בירות מרות, חמוצות או מתוקות. רק שלא יהיו מתוקות כמו הרד בולים למיניהם... (האדם שפיתח אותם, פיתח גם את התרופה נגד שיעול של ילדותינו).
 
קוקטיילים זה הכי - אחי!

מת על זה... שלושה צבעים, עשר שכבות, מטריה ולשתות דרך קשית. (עלה בדעתכם לשאול פעם למה קשית? או, אם לחדד את השאלה, איך זה שכל הדריניקים ה-"נשיים" האלו גורמים למי ששותה אותם לאבד את הצפון תוך שניים וחצי שלוקים?!) אני אוהב קוקטיילים, סטרייט וגאה בזה! :) :) :) :) :) :) (אבל כדי לשמור על פאסון, למקרה שבאז באז יחזור, :), אני אומר שאני גם אהב סמירנוף נקי, כל דבר שהגיע מסקוטלנד או אירלנד ועכשיו, אחרי שמצאתי מקום שאפשר לקנות בו את זה, גם את אהבתי מימים עברו, "אמסטל").
 

Old Girl

New member
בחיים לא מזמינה קוקטיילים

לא רק בגלל שיקולי הטעם, אלא בעיקר כי אני לא בטוחה איזה משקה מזגו לי ומה היחס בין המשקה האלכוהולי לכל החרטה שמסביב.
 

ד נ י ת3

New member
אצלי זה לא קשור לתוצאות.

אני אוהבת את התחושה של הגוף אחרי פעילות גופנית. אני מרגישה אותו יותר. אני קרובה אליו יותר. יודעת פתאום על שרירים חדשים. אני מתקרבת לעצמי יותר. קשה להסביר את זה. היציבה משתפרת, אני בכלל אוהבת הרבה שרירים - זה יפה לדעתי. והכי כיף זה הכיווצי שרירים. ההתנשפות באמצע הריצה או הספינינג, התחשות שאת עוברת בגוף. מדהים. סמים - ללא ספק
 
למעלה