לא, מדויק,
ייתכן והאופי והמצב הנפשי שלך רק משפיעים על מהלך חייך. ייתכן וקיים גורם בלתי תלוי בהם, נסתר מן העין ומן המחשבה (כי הוא מקור המחשבה), אשר מחליט החלטות לאור האופי והמצב הנפשי, ויכול אם כן גם ללכת נגדם. תשאל אותי מה הסיבות שלו? זו שאלה לא לגיטימית. למה? כי בתוכה מסתתרת ההנחה שתמיד ישנם שני אפשרויות- סיבה, ולא סיבה. אכן, אלו שתי האפשרויות ההגיוניות היחידות (מאורע והמשלים שלו) אך אל נא לנו לשכוח, שאנו מדברים על המהות העמוקה ביותר של הנפש, הזהות האמיתית של ה"אני", הגורם הבוחר. גורם זה הוא היוצר את ההגיון, ראה לדוגמא אדם שנעשה לא שפוי- הוא עדיין אותו אדם אך הגיון כבר לא קניינו. ועל כן עליו לא חלים חוקי ההגיון . לטעמי, דברים אלו יכולים להיות הוכחה למציאותה של המטאפיסיקה, אך לשם דיוננו הם מספיקים כדי לטעון שהאדם אינו יכול להחיל חוקים הגיוניים על מקור ההגיון שלו, הווה אומר, לשרשרת של טענות לוגיות המוכיחות שאין בחירה כפי שאתה מציע אין בהכרח אחיזה במציאות, כי היא מניחה מספר אפשרויות מוגבל מידי. מה אתה אומר?