זה לא רלוונטי מה משה הכיר.
מה שאני טוען הוא כי יש שני נושאים על הפרק: האחד, הוא איך השיטה אמורה להשפיע על אמונתינו באמיתות התנ"ך. האם לחזק את האמונה, להחליש את האמונה, או שהשיטה אינדיפרנטית לעניין אמונה. לנושא זה אין אני מתייחס כאן, יבחר כל אחד את דרך אמונתו. העניין השני, ואליו אני מתייחס, הוא עניין מדעי טהור. יוצרי השיטה, מטמתיקאים בעלי שם והכרה הבין לאומיים בתחום המטמתיקה והסטטיסטיקה, טוענים כי גילו בתנ"ך ממצאים שאינם יכולים להיות אקרעיים מבחינה סטטיסטית. ממצאים שאינם קיימים בקבוצות ביקורת רבות אחרות שנוסו, כלומר ספרים אחרים בעלי אותו היקף. הטענה שלהם היא כי בדילוגים לא רק שמוצאים מילים קצרות בנות 4 או 5 אותיות, שזה תמצא בכל טקסט ארוך. הטענה שלהם היא כי בתנ"ך, ורק בו, ולא בשום ספר אחר שנבדק, מופיעים צירופים בעלי משמעות , מילים באורך 8 אותיות ויותר, המרכיבים מסר הגיוני שקשור לעניין נתון. דוגמאות תמצא למכביר. הטענה שלהם היא שההסתברות הסטטיסטית למה שהם מצאו אינה קיימת למעשה. רמת המובהקות של התוצאות שלהם היא פי 100! יותר מהדרוש במבחנים סטטיסטיים מחמירים, כדי לקבוע שהצירופים המרובים הללו אינם אמורים להימצא כפי שנמצאו. כמו כן הם מביאים סימוכין למחקרם, בדיקות שנערכו ברחבי העולם על ידי מטמתיקאים וגופים מוכרים ומסמכים בקהילה המדעית, וקבלו אישור חד משמעי לטענותיהם. סטטיסטיקה, בניגוד לתחומי אמונה , היא מדע שניתן להוכחה והפרכה. ורבים מהכותבים לעיל בשרשור הנוכחי פלטו הגיגים שאפשר לדלג כך ואפשר אחרת. ואפשר לבדוק כך ואפשר אחרת, אז מה?. ואני שואל, מה זה שייך?! יש מבחן סטטיסטי שנערך על ידי מפתחי השיטה, שקובע חד משמעית מבחינתם שממצאי הדילוגים בתנך אינם אקרעיים, ואינם קיימים בשום ספר אחר נתון. מה שצריך כדי להפריך את טענתם, הוא או להראות שהחישוב שלהם לא נכון, או שיש הטייה במבחן שלהם, או שההסתברות שהם טוענים אינה נכונה, או שספרים אחרים מתנהגים אותו דבר. לא זה מה שעשו רוב הכותבים למעלה. היו שתי הפניות שניתנו (ע"י מסורתי ופלגיה כמדומני) למחקרים שכן דנו בעניין, ואותם באמת אני מקווה לקרא בהזדמנות הקרובה ולהתרשם. אבל לנסות להפריך על יגי לגלוג משהו שאין למלגלג עליו ידע, זה לא רציני.
מה שאני טוען הוא כי יש שני נושאים על הפרק: האחד, הוא איך השיטה אמורה להשפיע על אמונתינו באמיתות התנ"ך. האם לחזק את האמונה, להחליש את האמונה, או שהשיטה אינדיפרנטית לעניין אמונה. לנושא זה אין אני מתייחס כאן, יבחר כל אחד את דרך אמונתו. העניין השני, ואליו אני מתייחס, הוא עניין מדעי טהור. יוצרי השיטה, מטמתיקאים בעלי שם והכרה הבין לאומיים בתחום המטמתיקה והסטטיסטיקה, טוענים כי גילו בתנ"ך ממצאים שאינם יכולים להיות אקרעיים מבחינה סטטיסטית. ממצאים שאינם קיימים בקבוצות ביקורת רבות אחרות שנוסו, כלומר ספרים אחרים בעלי אותו היקף. הטענה שלהם היא כי בדילוגים לא רק שמוצאים מילים קצרות בנות 4 או 5 אותיות, שזה תמצא בכל טקסט ארוך. הטענה שלהם היא כי בתנ"ך, ורק בו, ולא בשום ספר אחר שנבדק, מופיעים צירופים בעלי משמעות , מילים באורך 8 אותיות ויותר, המרכיבים מסר הגיוני שקשור לעניין נתון. דוגמאות תמצא למכביר. הטענה שלהם היא שההסתברות הסטטיסטית למה שהם מצאו אינה קיימת למעשה. רמת המובהקות של התוצאות שלהם היא פי 100! יותר מהדרוש במבחנים סטטיסטיים מחמירים, כדי לקבוע שהצירופים המרובים הללו אינם אמורים להימצא כפי שנמצאו. כמו כן הם מביאים סימוכין למחקרם, בדיקות שנערכו ברחבי העולם על ידי מטמתיקאים וגופים מוכרים ומסמכים בקהילה המדעית, וקבלו אישור חד משמעי לטענותיהם. סטטיסטיקה, בניגוד לתחומי אמונה , היא מדע שניתן להוכחה והפרכה. ורבים מהכותבים לעיל בשרשור הנוכחי פלטו הגיגים שאפשר לדלג כך ואפשר אחרת. ואפשר לבדוק כך ואפשר אחרת, אז מה?. ואני שואל, מה זה שייך?! יש מבחן סטטיסטי שנערך על ידי מפתחי השיטה, שקובע חד משמעית מבחינתם שממצאי הדילוגים בתנך אינם אקרעיים, ואינם קיימים בשום ספר אחר נתון. מה שצריך כדי להפריך את טענתם, הוא או להראות שהחישוב שלהם לא נכון, או שיש הטייה במבחן שלהם, או שההסתברות שהם טוענים אינה נכונה, או שספרים אחרים מתנהגים אותו דבר. לא זה מה שעשו רוב הכותבים למעלה. היו שתי הפניות שניתנו (ע"י מסורתי ופלגיה כמדומני) למחקרים שכן דנו בעניין, ואותם באמת אני מקווה לקרא בהזדמנות הקרובה ולהתרשם. אבל לנסות להפריך על יגי לגלוג משהו שאין למלגלג עליו ידע, זה לא רציני.