לא יודעת אם כבר דיברתם על זה פה...

יוסי ר1

Active member
זה לא רלוונטי מה משה הכיר.

מה שאני טוען הוא כי יש שני נושאים על הפרק: האחד, הוא איך השיטה אמורה להשפיע על אמונתינו באמיתות התנ"ך. האם לחזק את האמונה, להחליש את האמונה, או שהשיטה אינדיפרנטית לעניין אמונה. לנושא זה אין אני מתייחס כאן, יבחר כל אחד את דרך אמונתו. העניין השני, ואליו אני מתייחס, הוא עניין מדעי טהור. יוצרי השיטה, מטמתיקאים בעלי שם והכרה הבין לאומיים בתחום המטמתיקה והסטטיסטיקה, טוענים כי גילו בתנ"ך ממצאים שאינם יכולים להיות אקרעיים מבחינה סטטיסטית. ממצאים שאינם קיימים בקבוצות ביקורת רבות אחרות שנוסו, כלומר ספרים אחרים בעלי אותו היקף. הטענה שלהם היא כי בדילוגים לא רק שמוצאים מילים קצרות בנות 4 או 5 אותיות, שזה תמצא בכל טקסט ארוך. הטענה שלהם היא כי בתנ"ך, ורק בו, ולא בשום ספר אחר שנבדק, מופיעים צירופים בעלי משמעות , מילים באורך 8 אותיות ויותר, המרכיבים מסר הגיוני שקשור לעניין נתון. דוגמאות תמצא למכביר. הטענה שלהם היא שההסתברות הסטטיסטית למה שהם מצאו אינה קיימת למעשה. רמת המובהקות של התוצאות שלהם היא פי 100! יותר מהדרוש במבחנים סטטיסטיים מחמירים, כדי לקבוע שהצירופים המרובים הללו אינם אמורים להימצא כפי שנמצאו. כמו כן הם מביאים סימוכין למחקרם, בדיקות שנערכו ברחבי העולם על ידי מטמתיקאים וגופים מוכרים ומסמכים בקהילה המדעית, וקבלו אישור חד משמעי לטענותיהם. סטטיסטיקה, בניגוד לתחומי אמונה , היא מדע שניתן להוכחה והפרכה. ורבים מהכותבים לעיל בשרשור הנוכחי פלטו הגיגים שאפשר לדלג כך ואפשר אחרת. ואפשר לבדוק כך ואפשר אחרת, אז מה?. ואני שואל, מה זה שייך?! יש מבחן סטטיסטי שנערך על ידי מפתחי השיטה, שקובע חד משמעית מבחינתם שממצאי הדילוגים בתנך אינם אקרעיים, ואינם קיימים בשום ספר אחר נתון. מה שצריך כדי להפריך את טענתם, הוא או להראות שהחישוב שלהם לא נכון, או שיש הטייה במבחן שלהם, או שההסתברות שהם טוענים אינה נכונה, או שספרים אחרים מתנהגים אותו דבר. לא זה מה שעשו רוב הכותבים למעלה. היו שתי הפניות שניתנו (ע"י מסורתי ופלגיה כמדומני) למחקרים שכן דנו בעניין, ואותם באמת אני מקווה לקרא בהזדמנות הקרובה ולהתרשם. אבל לנסות להפריך על יגי לגלוג משהו שאין למלגלג עליו ידע, זה לא רציני.
 

יוסי ר1

Active member
ואגב, ודאי וודאי שמשה הכיר את

התוכנה, שהרי כתוב שניתנה לו בסיני עם כל פרטיה ודיקדוקיה, כולל כל מה שעתיד לחדש כל תלמיד חכם בה...
 

אלי ו.

New member
אמר רב יהודה אמר רב ../images/Emo13.gif

בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות אמר לפניו רבש"ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו חזר ובא לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני אמר לפניו רבונו של עולם הראיתני תורתו הראני שכרו אמר לו חזור [לאחורך] חזר לאחוריו ראה ששוקלין בשרו במקולין אמר לפניו רבש"ע זו תורה וזו שכרה א"ל שתוק כך עלה במחשבה (מנחות כט ב) הגמרא מראה לנו שלחכמים יש כח החידוש מתוך התורה (בכתב ובע"פ) שניתנה למשה בסיני.
 

ppesel

New member
מטמתיקאים בעלי שם והכרה

א. זה שהם בעלי שם והכרה בינלאומיים בתחומם, זה עדיין לא אומר שהם יודעים משהו על התנ"ך. הם רק הופכים אותו קרדום לחפור בו. הדבר משול לאדם שמתמחה בתנ"ך, שיבוא ויציע שיטות וגילויים לאנשי מתמטיקה. ב. כידוע, משה קיבל תורה מסיני על כל תכונותיה, תוכנותיה, ותיכנותיה. הוא גם הכיר את המחשב כי ה' אמר לו "כזה ראה והקלק". אם אתה תופס את האגדה על רבי עקיבא כמות שהיא, ניתן לומר לך "מה לך אצל אגדתא". האגדה אינה מספרת מקרה מציאותי, אלא באה להעביר מסר. גם בעל האגדה אינו סבור שמשה אכן ראה את רבי עקיבא וכו', הוא בא להעביר מסרים חינוכיים על-ידי האגדה. ג. עדיין לא התגברת על עניין הנוסח - וזו הנקודה המרכזית - יש היום מאות נוסחים של התנ"ך, ספרדיים ואשכנזיים. איך אתה מחליט באיזה תנ"ך לערוך את הבדיקה, בזה שאיתו יוצאות תוצאות פופולריות? ד. על נוסטרדאמוס אני מניח שאין צורך להרחיב, אבל הוא כתב את "חזונותיו" באופן כזה שהקורא יוכל לחלק אותו במקומות שונים ולחזות עתידות, כך שריפס ודרוזנין הם במקרה הטוב מעתיקנים טובים.
 

יוסי ר1

Active member
לppesel שלום.

א. מי שעורך מבחן סטטיסטי, אינו אמור להיות מומחה בתחום הנבדק. מבחינה סטטיסטת הם בוחנים טקסט שהוא מחרוזת תוים אחת ברצף, באורך של 304804 תוים, מספר האותיות בתנ"ך. התוכנה מתייחסת לרצף האותיות, ולא למשמעות הטקסט המקורי. ב. לגבי משה, הוא קבל כבר את הגירסה האחרונה של התוכנה, המנופה מכל באגים. ובייתר רצינות, כפי שהטיב אלי להסביר, כוונת המדרש שבתורה אותה קיבל משה יש את כל פוטנציאל היידע שעתיד להתגלות דרכה. משל לזרע של תפוח או עגבניה, שאמנם נראה עיכול זעיר בן מילימטר, אבל מכיל בתוכו את כל התכונות של העץ או השיח שייצמח ממנו, ואת כל התכונות של הבאים אחריו. ג. לעניין הנוסח, אני חולק על הביקורת שלך, הקובעת כי יש נוסחים שונים לתנ"ך. אני מכיר נוסח אחד מקובל. מאות נוסחים , אשכנזיים וספרדיים יש בסידורי התפילה, לא בנוסח התנך. גם הטענה שהועלתה בתחילת השירשור, שכנראה בנוסח הקדום לא היו אמהות הקריאה, לא קבלתי מענה לשאלתי היכן מצוי נוסח כזה שתוכל להראות לי. עדיין לא חפרו אותו מהאדמה. אם יש בידך הבדלי נוסח ממה שאנו מכירים, אשמח לראות דוגמאות. וגם אם תראה לי שבהוצאת סיני יש הבדל בשתי אמילים מהוצאת קורן, עדיין זה אינו משנה את השיטה: רק אם החיפוש שלך מתמקד מאזור בו יש חוסר/יתר של אות , יהיה הבדל בתוצאה. ד. נבואות נוסטרדאמוס באמת מאד כלליות, בערך כמו הורוסקופ, וניתנות להיות מובנות באופנים רבים. קרא בעיון את הספרים על הצופן התנכי, ותמצא שהדוגמאות שם הן הרבה יותר ממוקדות.
 
למעלה