מתי התורה נכתבה וניתנה המשך
ויתרה מכך: המצרים, שהיו צריכים להיות נגדו ולכפור בכוחו - ואכן חרטומי מצרים (המדענים של ימיהם), ניסו לבטל את מופתיו של משה בלטיהם - הם שנכנעו לאחר המכה השלישית ואמרו (שמות ח, טו): "אצבע אלוקים היא"! ואילו עם ישראל, שאותם בא משה לשחרר, ושלטובתם הוא פועל, ועל-פי ההגיון חייבים היו להאמין לו מראש, לא רק שלא קבלוהו ולא סמכו עליו ולא האמינו בו, אלא עוד רגזו עליו, הפגינו נגדו, דרשו שיבטל את פעולותיו, ורטנו כלפיו וכלפי אהרן (שמות ה,כא): "ירא ה' עליכם וישפוט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו". משה ידע כי בני-ישראל יחקרו ויבדקו בשבע בדיקות כל מנהיג ולא יאמינו לכל אדם שמשתרר. על כן כאשר ה' מינה אותו בגילוי הסנה לשליחות במצרים, הוא השיב: "הן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי" (שם ד,ב). היהודים, חוקרים ובודקים, מתעמתים ובוחנים, אפילו את המנהיג המטיב להם את שיא הטובה שבעולם. כך טיבעם. הניתן לומר כי משה היה מנהיג כריזמטי, שדבריו וציוויו מתקבלים בעיוורון? עשר מכות הביא משה רבינו על מצרים. מכות מוזרות, מופלאות והרסניות; הוא תעתע במעצמה האדירה והגדולה ביותר באותה תקופה ובמלכה האלילי, והתורה מאשרת אכן ש"האיש משה גדול מאוד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם" (שם יד,יא). היינו צפויים לחשוב איפוא שעם ישראל הפכו למעריצים מושבעים שלו לנצח. אך מה קורה כאשר חנה העם על הים? - אנו שומעים כבר תלונות על משה רבינו: "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר...". ובהמשך (שם יז,ג): "וילן העם על משה, למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בני ואת מקני בצמא". והתלונות חוזרות ונשנות, עד שמשה פונה אל הקב"ה ואומר (שם יז,ד): "עוד מעט וסקלוני". וגם אחרי שנאמנותו של משה רבינו הוכחה על-ידי נס גלוי, וקורח ועדתו נענשו לעיני העם, באה התגובה המפתיעה "וילונו כל עדת בני-ישראל על משה ועל אהרן לאמר "אתם" המיתם את עם ה'..." (במדבר יז,ו). גם בעניני אמונה ורוח לא הלכו בני-ישראל אחר משה רבינו בעיניים עצומות. הנה אנחנו מוצאים שאף אחיו ואחותו מדברים בו סרה (במדבר יב,ב): "ותדבר מרים ואהרן במשה... ויאמרו הרק אך במשה דבר ה' הלא גם בנו דבר". ובפרשת קורח מסופר שאף בני לוי, שבטו של משה, מרדו בסמכויותיו, על ידי המרדתו של קורח קרוב משפחתו. פסוקים אלה מוכיחים די והותר, שאין מקום להרהר שמא הלכו ישראל אחר משה כסומים. אנו עדים לביקורת מתמדת. כך טבעו של העם היהודי. 5) ועוד שעם ישראל כאמור צריך היה לקבל עליו את תרי"ג המצוות! מהפכה יסודית כל-כך, ועול כבד כזה, הדורש מכל אדם, רגע ורגע קרבנות אישיים, בין בחיי המעשה ובין בחיי הרוח, לא יכלו להתקבל על העם ללא ערעור, מכוח אישיותו של משה בלבד. 6) חטאי המנהיגים הנה עוד ראיה ברורה, להבהיר שאין בתורה כל זיוף אנושי. התורה, להבדיל מכתבי דתות והיסטוריות אחרות מתארת בפירוש את חטאי המנהיגים ועונשם. כגון: "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן, יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני-ישראל, לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ" (במדבר כ,יב). "וה' התאנף בי על דבריכם, וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה" (דברים ד,כא). "ויחר אף ה' במשה" (שמות ד,יד). וכן פרשת בנות צלפחד, ועונש המקושש עצים שנעלם ממשה רבינו. רואים במפורש שמשה כתב בתורתו את חטאו ואת עונשו שלא יכנס לארץ ישראל. וכן שבניו לא יורשים אותו, אלא יהושע בן נון. באופן הגיוני לא היה צריך מנהיג לפרט את חטאיו וחסרונותיו, משום שהעם עשוי להקל בכבודו ולא לשמוע בקולו, בפרט כשהמנהיג מדבר דברי תוכחות וביקורת על העם, הלא יכלו לאמר לו גם אתה חטאת..!! גם בנביאים מצאנו את חטאי המנהיגים מפורשים: "ויאמר שאול אל שמואל, חטאתי" (שמואל א' טו,כד). "ויאמר דוד אל ה' חטאתי מאוד אשר עשיתי" (שמואל ב' כד,י). "הלא על אלה חטא שלמה" (נחמיה יג,כו). אכן הדברים מדברים בעד עצמם: האובייקטיביות ללא משוא פנים של התנ"ך אין לה אח ורע במסמכי העולם הקדום ואף המודרני. לא מצאנו בשום מקום עלי אדמות, תיאור מלא, בהיר וחד ביותר כלפי טעויותיהם ושגיאותיהם של מנהיגי ישראל. מעולם לא הגיש עם דיווח בלתי משוחד כגון זה המצוי במקרא, דבר המעיד ללא ספק על אמינותו. 7) היפנוזה? וכן לא שייך לטעון ח"ו שמשה רבינו היה מהפנט גדול... והצליח להפנט מיליוני אנשים ולשכנעם שהיה מעמד הר סיני... כי מומחים טוענים שכ20%- של בני האדם אינם ניתנים להפנוט כלל. השאר הם קשי-הפנוט בדרגות שונות, ובמקרה של צורך, רפואי למשל, על המהפנט להשקיע לפעמים עבודה ממושכת כדי להביא את אלה למצב הפנוטי, וגם הוא לעיתים רדוד למדי. במופעים בהם מציגים המהפנטים את יכולתם נערכות ההדגמות על אנשים המשתייכים ל20- האחוזים מן האנשים המתהפנטים בנקל. יתרה מזו; מבלי שהקהל יודע זאת, עברו כבר מהופנטים אלה היפנוזה חוזרת עוד לפני ההצגה הפומבית, ובשעת ההצגה הם עולים אל הבמה מתוך קהל כמתנדבים... כך נוצר הרושם על יכולתו הבלתי מוגבלת כביכול של המהפנט...! עובדה נוספת היא, שאי-אפשר להפנט אדם בניגוד לרצונו. ההיפנוזה היא תהליך מסויים המבוצע על-ידי המהופנט בהדרכתו של המהפנט. בלי הסכמתו והשתתפותו הנפשית של האדם, לא ניתן להפנטו. לכן אי-אפשר להפנט תינוק או מטורף, באשר הללו חסרים את הכלים הפסיכולוגיים הדרושים לשיתוף פעולה עם המהפנט. עובדה נוספת היא, שגם במצב היפנוטי לא יציית המהופנט להוראה הנוגדת את מצפונו, השקפתו, או כל רגש עמוק שבו. מהופנט לא ישמע להוראת המהפנט לתת את כל כספו, ובודאי לא לירות במישהו. העובדות האלה הן ידע ראשוני לכל חוקר היפנוזה. לפיהן גם מובן מדוע המהפנטים הנראים 'כל-יכולים' אינם שליטי העולם. אין מהפנט יכול לנצל את כושרו באספת בחירות להורות לקהל בעד מי להצביע. הוא אינו יכול להביא לידי כך שאפילו חלק קטן מהנוכחים במופע שלו ישלחו לו בדואר בבואם הביתה צ'ק על-סך 10 שקלים... הרי אין שום אפשרות לטעון שפעם אחת היה "יכול" מנהיג להטעות עם שלם... להאמין שהם ראו אלוקים... [שזה דבר רחוק ובלתי אפשרי והטוען כך יצטרך להביא הוכחות כי אין לזה שום תקדים בהיסטוריה ובהגיון] - כל שכן שאין שום אפשרות שיעשה כך פעמים רבות לאורך שנים רבות...! הניסים במצרים, קריעת ים-סוף וניסים בלתי פוסקים בארבעים שנה במדבר (עיין לקמן בהרחבה). והספקן להצדיק את מרידתו במסורת אבותיו, רוצה לשכנע אותנו שאפשר שמשה רבינו היפנט אומה בת כמה מיליונים של אנשים, ושהיפנוזה זו איפשרה לו "למכור" להם תורה עם תרי"ג (613) מצוות ולהביאם לידי כך שיקיימו אותה אף במחיר חייהם ויעבירוה כאמת מוחלטת לדורי דורות... האם על זה מסתמך "הספקן המדעי" שלנו לחלל שבת ולאכול טרף?... ברור איפוא, שאין כאן היפנוזה, קסם או כישוף. ושאף אחד לא יכול לטעון טענות שקריות על התגלות לאומית ולקוות להצליח בכך, ולשכנע מיליונים שהיו באירוע שלא היה במציאות... מפני שאדם אינו יכול לשקר על התנסות אישית של אדם אחר.. ועוד לחייב אותם במערכת מסועפת של פרטי פרטים איך לבנות את חייהם...! ובספר דברים נאמר (דברים ד): "לא תוסיפו על הדבר אשר אני מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו" הרי שאחר שפסוק זה נכתב לא היתה שום אפשרות להוסיף מאומה בתוך התורה אפילו לא מצוה או אות אחת, שכל מי שיוסיף מיד ידחה על-ידי ההמונים. ואותם עדים מקוריים יכלו להכחיש ולא לקבל את הדברים ולא להעבירם לדורי דורות, ומתוך זה שבני-ישראל קיבלו את התורה והעבירו אותה לבניהם לדורי דורות, מוכח שמעמד הר סיני היה כפי שמתואר בתורה!