קדחת בצנצנת
New member
2X19 - HOUSE VS. GOD
איזה פרק כיפי. כ"כ הרבה ווילסון
ולא רק בכמות, אלא שהפרק הזה פשוט מדגיש את הדמות של ווילסון על כל התכונות שלה. הדאגה הכנה שלו לחולים מצד אחד, היכולת שלו להתחבב על אנשים ולשכנע אותם לעשות מה שהוא רוצה (הקטעים של ווילסון עם המטופל היו כ"כ טובים
) וגם התכונה העיקרית שעושה אותו דמות כזאת חשובה ומעניינת לדעתי - היכולת שלו לעלות להאוס על העצבים
האמת שהתכוונתי ליכולת שלו לקרוא אותו כמו ספר פתוח, אבל גם מה שרשמתי נכון. הסצנה של משחק הפוקר הייתה מעולה. ווילסון מגלה את כל הבלופים של האוס, אבל האוס כ"כ מרוצה בסוף כשהוא עולה על הרומן ביניהם. יש לו כזאת הבעה זדונית ושבעת רצון בקטע הזה
והנה עוד תכונה שנאמרת בבירור בפרק (ויוצרת את ההקבלה לקמרון) - כל הצורך שלו לעזור לאנשים שהם "needy". ושמתם לב לעקיצה של ווילסון כלפי האוס בקטע הזה? House: You eat neediness. Wilson: Lucky for you. רשע שכמותו
לא יכול להיות שזאת באמת הסיבה שהם חברים, נכון? כי אם כן, נעלבתי בשם האוס. והנה עוד תכונה: הוא מוכן לסלוח להאוס על ההתנהגות שלו כ"כ מהר. הוא נפגע ממנו ותוך שניה ממשיך הלאה. זה מאוד מפתיע אותי כל פעם מחדש. המטופל היה מעצבן בטירוף. אין לי בעיה עם אנשים שחושבים שאלוהים מדבר אליהם, אבל הוא היה כ"כ שחצן ויהיר וחוצפן. אני חושבת שכולם נהנו לראות אותו מקבל את מה שמגיע לו בסוף. לפחות קצת. אבל השחקן היה ממש טוב. גם האבא שלו יצא בסדר בסוף. בהתחלה הוא היה מעצבן אבל הוא נזכר בסופו של דבר שהבן שלו הוא סתם מתבגר. הסיום היה נהדר (מאוד רומנטי או שזו רק אני?
). להאוס ממש אכפת ממה שווילסון חושב עליו והוא כמעט מציע לו לחזור לגור איתו. הם מתוקים להחריד. הערות נוספות: - למה ווילסון והמטופלת שלו מדברים בהתחלה כאילו הם סתם מטופלת ומטפל? הרי אין אף אחד בחדר, הם לא צריכים להעמיד פנים בפני אף אחד חוץ מהצופים. - השיחה של קמרון ופורמן הייתה כמעט מילה במילה השיחה שלהם מהפרק עם הנזירה. - לראשונה מזה המון פרקים, צ'ייס לא עיצבן אותי. חשבתי על זה קצת, על למה הוא בעצם עשה את ספירת הנקודות, ונראה לי שבאיזשהו מקום זה היה מיועד לקבוע בשביל עצמו מי יותר טוב או משהו כזה. הוא דביל, אבל לפחות זה היה משעשע. פרק מעולה ומהנה ביותר.
ציטוטים: House: Mmm-hmm. He's all better. You know I get it, people are just looking for a way to fill the holes. But they want the holes, they want to live in the holes. And they go nuts when somebody else pours dirt in their holes. [yells out to nobody in particular] Climb out of your holes, people! House: You think God needs a telephone in your head to talk to you? Isn't he everywhere? It's not a long distance call, is it?
איזה פרק כיפי. כ"כ הרבה ווילסון
