קשה ועצוב
יש פה אנשים שלא יבינו עד כמה עבורי באופן אישי אמיר יחסר,התאהבתי בו מהפעם הראשונה שראיתי אותו,ואם תשאלו את כל החברים שלי אני מכנה אותו כ"אהבת חיי",בחיים שלי לא הרגשתי אהבה כל כך חזקה למישהו לפני שהכרתי את אמיר,משהו בביישנות,בצניעות ,בשקט ובמסתורין שלו פשוט משך אותי. אני חושבת שהוא נתן תרומה ענקית בדג,ויש כאלה שיחלקו על דעתי, אבל באופן אישי הוא אחד הגיטריסטים שאני יותר מעריכה בארץ. אתמול בלילה ישבתי בחדר שלי במגורים בבסיס ופשוט ניסיתי לחשוב על הכל,זה היה צפוי כבר תקופה,אבל בכל זאת זה הגיע בבום אחד לפנים,מעין שוק כזה,ייקח לי זמן בכלל להבין,ייקח זמן לעכל את החיסרון שלו,זה כבר לא יהיה אותו הדבר בלעדיו. אמיר יישאר אצלי תמיד בזיכרון כגיטריסט מוכשר,יוצר מוכשר ומעל הכל-בן אדם. בן אדם שאפשר ללמוד ממנו המון. בן אדם שמספיק חיוך אחד שלו אליך כדי שימיס אותך. בן אדם שאפשר לבוא ולדבר איתו אחרי ההופעות ותמיד יתייחס. בן אדם שפשוט כובש אותך. הנוכחות שלו על הבמה מרימה אותך לגבהים. אני מאחלת לו שימשיך לעשות מה שהוא אוהב,ואין לי ספק שיצליח בדרך החדשה שבחר. אני יודעת שניר גבע יתפוס בהדרגה את המקום של אמיר,אבל זה לא יהיה אותו הדבר. קשה לחשוב שבדיסקים הבאים פתאום לא נשמע את הסגנון של אמיר,לא נראה אותו בהופעות [אולי בקהל אבל לא על הבמה]... זה כל כך עצוב. חבל לי שלא הספקנו להיפרד ממנו בצורה מכובדת,ואולי חבל שכל הזמן הזה הוא ביקש מהחברים שלו בלהקה להסתיר את עניין העזיבה,אולי אם הם היו מספרים לנו את זה מוקדם יותר זה היה מתעכל יותר בקלות. אמירוש-תזכור שאנחנו תמיד נאהב אותך ותמיד נשמח לקבל אותך חזרה,ותודה על כל מה שנתת במשך השנים בדג נחש. ואולי כמו בשיר "בלדה לעוזב קיבוץ" הוא עוד ישוב. להתראות אמיר.....ובהצלחה. כבר מתגעגעת