הבט: הואיל והם מנמקים את עצמם הלכתית - אזי
אף אם נניח שיש להם כוונה נסתרת, זה לא יהיה הוגן אינטלקטואלית לייחס להם אותה - כי היא אינה רלוונטית כל עוד שאת עצם קיומה לא ניתן להסיק מתוך נימוקיהם ההילכתיים. אמנם, תמיד תהיה רשאי לטעון - שכל נימוק הלכתי המועלה ע"י אותם רבנים - הוא רק כסות בעלמא לאידיאולוגיית קדושת הארץ, אך כל טיעון כזה שלך - לא רק שיתבסס על ספקולציה בלבד - אלא גם לא יהיה הוגן אינטלקטואלית: הרי כל פעם שמישהו מעלה נימוקים בעד עמדתו, יהיה לכאורה ניתן לטעון כלפיו "נימוקיך הם כסות למשהו אחר" - מה שכמובן עלול לגרור הטחת האשמה נגדית וחוזר חלילה - מה שיחסום כל אפשרות של שיח אינטליגנטי. זהו הכלל אפוא: כשמישהו (כולל אותם רבנים) מעלה נימוקים בעד עמדתו, יש להתייחס לנימוקים אלו עניינית כמות שהם - ולא לחפש תמיד את "הכוונה הנסתרת שמאחורי הקלעים".
א. לגבי המאחזים: ראשית: כל היטפלות למקימי המאחזים - היא למעשה היטפלות לבני אדם המהווים מיעוט בקרב הציבור הציוני דתי, למרות שכותרת השירשור הזה מעידה שכל הדיון פה נועד להיות אודות "המיינסטרים" של הציונות הדתית. שנית: מדבריך ניכר שאתה מניח, שכל חובש כיפה המקים מאחזים הוא מחלל-שבת בפוטנציה - כל עוד שלא הוכח אחרת; ואולם, אני מניח את ההפך ממך: שכל חובש כיפה אינו מחלל שבת בפוטנציה - כל עוד שלא הוכח אחרת. אמנם, אני לא מנסה לרמוז שאין חובשי כיפה מחללי שבת - כי ברור שיש; אני רק טוען, שאין להניח זאת מראש - אלא אם כן הדבר הוכח כבר. לגופו של עניין: ברגע שמקימי המאחזים טוענים כי מה שהוקם שם בשבת היה תשתיות "הכרחיות", אז - לפחות כל עוד שלא הוכח אחרת - עלינו להניח שכוונתם היא שהן הכרחיות מבחינת פיקוח נפש. מסקנה: מדובר במאחזים מיושבים, לפחות לגירסתם. לכן, אם תציג (לפי "עדות שמיעה") גירסה נגדית, אז ניקלע למצב של גירסה מול גירסה - מה שלא יאפשר לנו להוכיח דבר לשום צד.
ב. לגבי ההיפותזה שלך על קבר יוסף, אתה טוען שהיא מניחה מראש שהרב ליאור מוכן למסירות-נפש גם במצב שבו אין חיוב הילכתי לעשות זאת. ובכן, הואיל - וכשהרב ליאור מצדיק מסירות-נפש - הוא תמיד משתמש עבורה רק בנימוקים הילכתיים (למשל ב"שולחן ערוך" חלק "אורח חיים" סימן שכ"ט סעיף ו), אז יוצא שההיפותזה שלך מייחסת לרב ליאור את מה שאינו עולה מהם, וממילא יוצא שאתה מניח מראש - במעין "מערכה על הדרוש" - את הטעון הוכחה, ולכן אני פטור מלהתייחס לכך. לגבי ימית: אתה מניח שם שתי הנחות בלתי מבוססות: ראשית אתה מניח, שכביכול מוסכם על כולם שימית אינה חלק מארץ ישראל – אף כי (להזכירך) המרחק מימית לקיבוץ נירים יותר קצר מאשר המרחק מחיפה לנהריה; שנית, גם אם תאומץ הנחתך (הבלתי מוסכמת) שימית היא בחו"ל, הרי בדבריך אתה נזקק להנחה (לא מוסכמת) נוספת: שכביכול אותם פוסקים - הסבורים שההלכה אוסרת להפקיר לגויים שטח המיושב ע"י יהודים - מודים שאיסור זה חל רק על עיירות יהודיות שנמצאות בארץ-ישראל; אבל זהו שלא: כשהשולחן ערוך (שם) אסר את הפקרתן של "עיירות ישראל" (כלומר עיירות יהודיות) לגויים - ואף תבע לחלל שבת על כך - הוא לא הגביל זאת דווקא לעיירות שבארץ-ישראל, ואכן נושאי כליו של השו"ע ביארו - שהמונח "עיירות ישראל" (כלומר עיירות יהודיות) מתייחס גם לעיירות יהודיות שבחו"ל.
ג. לגבי השכרת דירות לערבים: כבר כתבתי, שטענתך על הרב עובדיה שנויה במחלוקת בין כלי התקשורת. אבל אם אכן אתה חושב - שאתה יודע איזה כלי-תקשורת מביניהם טעה, אז אין לי בעייה עם זה! על כל פנים כבר ציינתי, שנימוקי אותה עצומה המשותפת הן לרבני הציונות הדתית והן לרבני בני ברק, אינם נימוקי "קדושת הארץ" - אלא רק שיקולים של "סכנות נפשות" ושל "החטאת הרבים בנישואי תערובת" (כלשונם).
ד. לגבי הר הבית: ראשית, לא נכונים דבריך שהר הבית הוא "כולו ספק דאורייתא"; כבר ביארתי בהודעה
ההיא, שבהר הבית יש שלושה תחומים: תחום שאסור מדאורייתא בודאות, תחום שמותר בוודאות - הלכה למעשה - מכל הבחינות (כמובן בתנאי שטובלים כדין), ותחום שהוא ספק-דאורייתא. שנית, לא נכונים דבריך ש"אסור להיכנס להר הבית": למעשה זו מחלוקת הילכתית-נטו בין הפוסקים (כולל בין פוסקי העדה החרדית כגון בין הרב וייס לרב פישר), וכפי שהרחבתי על שורש המחלוקת הזו בהודעה
ההיא. שלישית, לא נכונים דבריך שאין אף רב חרדי שעולה להר הבית: יש! (למשל הרב יוסף אלבוים). רביעית, עד שאתה מתלונן על אותם רבנים בציונות הדתית אשר - אינם "מוחים" כנגד כל רב שמתיר לעלות להר הבית - למרות שהם עצמם אוסרים, למה אינך מתלונן על רבנים אחרים בציונות הדתית - אשר אינם מוחים כנגד כל רב שאוסר לעלות להר הבית - למרות שהם עצמם מתירים? ובכלל, ממתי יש לצפות שרב "ימחה" כנגד רב אחר? לכל היותר אפשר לצפות מרב, שיביע נחרצות את דעתו ההילכתית (לחיוב או לאיסור) - אך מבלי לפגוע בכבודם של רבנים אחרים! ואת זה הם באמת עושים! למשל, הרב אבינר הצהיר פעמים רבות שאסור לעלות להר הבית, אבל מבלי ש"מחה" כנגד המתירים - כי זו לא דרכה של תורה "למחות" כנגד רבנים אחרים! באותה מידה גם מצינו, שהרב פישר (ראב"ד העדה החרדית) פסק שמותר לעלות להר הבית, אבל מבלי ש"מחה" כנגד האוסרים - כי זו לא דרכה של תורה "למחות" כנגד רבנים אחרים! אנו חיים במדינה חופשית, שבה כל רב חופשי להביע את דעתו ההילכתית בכל סוגיה שבה הוא חפץ. אתה רוצה למחות כנגד דעתו? תמחה, אבל אין שום סיבה לקוות שפירסום דיעותיו יזכה ל"מחאה" של צד שלישי.
ה. אמנם התקשורת מנסה לעשות מהמיעוט הזה בון טון, אך אינני מסכים עם טענתך - שהמיעוט הזה הוא באמת ה'בון טון'. גם דעתך - שהרוב אמור להוקיע את דברי המיעוט - אינה מוסכמת עלי, משום שלדעתי אין פגם מוסרי בלחשוב שיש חייזרים או שיש קדושה אימננטית באדמה או בקבוצת מנצ'סטר יונייטד. שכל אחד יחשוב מה שהוא רוצה, ואין לי עניין לחפש את הגננת שתתחיל להגיד "נו נו נו" לכל מי ש"לא חושב נכון". לכן, כשאני רואה שרוב הדתיים אינם מנסים "לחנך" את המיעוט הדתי, אז - מתוך "שתיקתם" - אינני מסיק ש"כהודאה דמיא" (כלשונך), אלא אני רק מסיק שהם לא רוצים להיות גננת. זועבי לא גינתה את החוטפים, ובצדק לא גינתה - כי היא לא הגננת שלהם. זהבה גלאון לא גינתה את סירובה של זועבי לגנות החוטפים, ובצדק לא גינתה - כי היא לא הגננת של זועבי. הרב ליאור לא גינה את מעשיו של פוטין באוקראינה, ובצדק לא גינה - כי הוא לא הגננת של פוטין. גם הרב ליכטנשטיין לא גינה את מתירי הכניסה להר הבית, ובצדק לא גינה - כי הוא לא הגננת שלהם. האם אתה גינית את זה שהמשטרה מרשה את התפילה בהר הבית רק למוסלמים אבל ליהודים (בניגוד לערך השויון ולחוק חופש הפולחן)? לא גינית, ובצדק לא גינית - כי אתה לא הגננת של המשטרה. ביום שאתה תגנה את המשטרה, גם הרב ליכטנשטיין יגנה את היהודים שרוצים להתפלל בהר הבית.
ו. לגבי טענתך שהציבור הציוני דתי מצוי "בחזקה הראשונה אשר, עד שלא תבוא חזקה שנייה ותבטלה - [באתרה] היא דקיימא": ובכן גישתי - ההפוכה במאה ושמונים מעלות – היא: "כל אדם הוא בחזקת חף מפשע כל עוד שלא הוכח אחרת". הרב ליכטנשטיין והרב שרלו אינם צריכים להצהיר שהם נגד התפיסה שיש קדושה אימננטית לארץ - כי הם אינם חייבים כלום לאף אחד, ממש כמו שזהבה גלאון וחנין זועבי אינן חייבות להצהיר שהם נגד מעשי טרור - כי הן אינן חייבות כלום לאף אחד.
ז. לגבי ניסיונך לקשור - בין תפיסתו של אותו מיעוט - לבין התפיסה Eine volk ,ein reich, ein Führer: מתברר, שאתה נמצא בסירה אחת יחד עם ראש הממשלה, שאף הוא נקט במהלך לשוני ערמומי דומה - אם כי מהצד השני של המתרס הפוליטי,
כאן. על כל פנים, כל השוואה לשונית כזו - הן שלך משמאל והן של ראש הממשלה מימין, משולה בעיניי כמו הניסיון לקשור לשונית בין התפיסה הנאצית לבין התפיסה הגורסת שיש חייזרים. אם אתה חושב שיש מקום להשוות - זכותך, ולא אמחה נגד דעתך - כי אני לא הגננת של אף אחד. מבחינתי, אנחנו חיים במדינה חופשית, שבה כל אחד זכאי להביע את דעתו - הזויה וקיצונית ככל שתהיה (תלוי אם מתבוננים מימין או משמאל) - בין אם מדובר בדעת ראש הממשלה או בדעת אותו מיעוט ובין אם מדובר בדעתך על אותו מיעוט.
