הערות לכלל הדיון על וליקובסקי
ראשית, גם פרופסור ישעיהו לייבוביץ' ז"ל לא היה בעל תואר לפילוסופיה, האם צריך להתעלם מכל דבריו בנושא? וליקובסקי חקר את הנושא במשך 40 שנה והכיר את התחום כמו כל היסטוריון. כל פרטי טענותיו לגבי הקטסטרופיזם מקובלות היום כנכונות (כן, כן, הכל) החל באפשרות הטכנית פיזיקלית לקיומם של הקטסטרופות וכלה בעובדת קיומם של הקטסטרופות בעבר הרחוק והקרוב של כדור הארץ (לעיון ראה לדוגמא: 'היקום' רוי א' גלנט). הקטסטרופות מקובלות גם באבולוציה (המפורסמת ביותר- הדינוזאורים) ובאסטרונומיה (ראה פגיעת השביט שומייקר-לוי בצדק או ההסברים לייחודיות נוגה). השאלה היחידה שנותרה פתוחה זה האם הייתה קטסטרופה לפני 3500 שנה בערך? וגם כאן החוקרים יודעים על כך שבאותה תקופה היו אסונות גדולים באיזור כרתים (החריב את התרבות המיקנית) באיזור טורקיה (כנ"ל למינואית), ובאיזור מסופוטמיה. יש עדויות לאסונות נוספים מאותה תקופה מלבד התנ"ך. האם זה היה אסון כללי? לא יודע, אך זה לא כל כך רחוק מהמציאות לפי הארכיאולוגיה. וליקובסקי איננו בריאתן והוא ראוי למלוא ההתייחסות.פרופסורים מאוניברסיטאות פרינסטון וקולומביה ביקשו שיתייחסו אליו ברצינות (בהתייחסם לתחומי ההתמחות שלהם) ספרו על הגיאולוגיה, "ארץ רעשה", היה במשך עשרים שנה ספר חובה בקורס לפליאנטולוגיה באוניברסיטת פרינסטון והחליף שם ובמקומות אחרים את ספרו של דרווין. הוא הרצה באוניברסיטאות פרינסטון, דיוק (קונטיקט), בראון, הרווארד, שיקאגו, ייל, במכון קרנגי ועוד. פרופ' פפייפר, היסטוריון מהרווארד אמר "מראה המחבר היכרות רבה עם מקורות עתיקים מסוגים שונים" וכתב על כריכת הספר- "וליקובסקי מגלה בקיאות עצומה", פרופ' גרסטנג, חופר יריחו, תמך בחלקים מהספר, האג'יפטולוג פרופ' דריאוטון כתב לוליקובסקי "אתה עושה זאת ללא כל דעה קדומה ובתיעוד הוגן ומלא". * כפי שניתן לראות, היחס החיובי ביותר לוליקובסקי היה באוניברסיטת פרינסטון. זאת בגלל שאיינשטיין אשר לימד שם, היה אחד מאלו שהגנו על זכותו של וליקובסקי לשמיעה הוגנת של עבודתו ההיסטורית. אמנם, דעתו לא נתקבלה, אך אין זה אומר שהוא איננו היסטוריון. אינך צריך לקבל את דעתו החריגה, אך טענה שזו 'תמהונית' או לא ראויה להתייחסות זו טעות וטמטום. אם כן, כיצד ספרו נחשב בציבור כאילו הופרך מבסיסו ואינו מדעי? זה החל בביקורת פרועה שהוציאו מדענים על ספרו הראשון 'עולמות מתנגשים', עוד בטרם זה יצא לאור (ועל כן הם אפילו לא קראו אותו). ביקורת זו הונהגה בידי הרלו שייפלי, שהיה בעל כח רב מאוד בין מדעני הטבע. הביקורת לא הסתכמה בדיבורים אלא המשיכה בלחץ (מוצלח) על ההוצאה להפסיק את הפצת הספר, ופיטוריהם של מי שטען שיש לתת לוליקובסקי לומר את דבריו. אח"כ כתב סייגן מאמר (שעדיין מוצג, נראה לי, באתר 'הידען') שמלא בסתירות פנימיות בציטוטים לא נכונים והתעלמות מעובדות (כן, אני קראתי את זה, ואני יכול לראות כשהוא כותב דבר והיפוכו, או כשהוא מביא ציטוט של וליקובסקי, כאשר זה כלל לא כתב זאת). לגבי התיארוך- לצורך עבודה שכתבתי חיפשתי מאמרים על הנושא בספריה הלאומית. וןבכן, יש 2 מאמרים בנושא מלפני 60-70 שנה. כל ההיסטוריונים העוסקים בתיארוך מפנים את הקורא למאמר אחד שכתב נויגבאוור לפני כמעט 60 שנה. אין כל מאמר אחר המתייחס בכלל לנושא. אוקיי? אף אחד לא עוסק בכך. ההתעלמות מהנושא כה גדולה עד שאני חושב שאוכל לומר שאין אדם חי כיום שיודע לגבי התיארוך יותר ממני (ולא כי אני כזה גאון ויודע הכל), פשוט לא עוסקים בזה.