לדעתי, ואני מדגישה - לדעתי
חצי מהעניין של חתונה (לפחות כמו שאת תיארת אותה) היא שופוני. הרי מדובר בהצגה אחת גדולה שעיקרה איחוד בין שני בני אדם. ואם כבר יורדים לעומק העניין הלא טקס הנישואים עצמו הוא מה שנקרא "אקט פרפורמטיבי": אנחנו מבצעים פעולות טקסיות/פולחניות שמקבלות תוקף משפטי מעצם המילה הנאמרת. אבל בואו נעזוב את הפילוסופיה, אני לא חושבת שבחתונה שלי אני צריכה לעשות מחוות מאולצות ולא טבעיות (בעיני) בשביל האורחים וזה כולל למשל להיכנס בכניסה דרמטית או לרקוד את הסלואו הראשון (מה זה החרטה הזה סלואו ראשון? אפשר לחשוב שיש לזה איזו שהיא משמעות...) לעיני האורחים. אני מעדיפה לשמור את הרגעים האינטימיים שלי עם הבנזוג לאחרי שכולם ילכו הביתה. ואם בחיי היום-יום שלי אני לא רוקדת במועדונים (וגם לא עם המטאטא) - אין לי שום סיבה להתחיל עם זה בערב החתונה שלי ולהפוך אותה לחתונה "לפי הספר" כי מישהו קבע שחייבים לרקוד בשביל שיהיה שמייח. אותי יותר משמח לדבר עם אנשים ולשמוע מהם כמה הם שמחים בשימחתי מאשר לראות אותם רוקדים ומשתכרים. סורי, אבל ככה אני.
חצי מהעניין של חתונה (לפחות כמו שאת תיארת אותה) היא שופוני. הרי מדובר בהצגה אחת גדולה שעיקרה איחוד בין שני בני אדם. ואם כבר יורדים לעומק העניין הלא טקס הנישואים עצמו הוא מה שנקרא "אקט פרפורמטיבי": אנחנו מבצעים פעולות טקסיות/פולחניות שמקבלות תוקף משפטי מעצם המילה הנאמרת. אבל בואו נעזוב את הפילוסופיה, אני לא חושבת שבחתונה שלי אני צריכה לעשות מחוות מאולצות ולא טבעיות (בעיני) בשביל האורחים וזה כולל למשל להיכנס בכניסה דרמטית או לרקוד את הסלואו הראשון (מה זה החרטה הזה סלואו ראשון? אפשר לחשוב שיש לזה איזו שהיא משמעות...) לעיני האורחים. אני מעדיפה לשמור את הרגעים האינטימיים שלי עם הבנזוג לאחרי שכולם ילכו הביתה. ואם בחיי היום-יום שלי אני לא רוקדת במועדונים (וגם לא עם המטאטא) - אין לי שום סיבה להתחיל עם זה בערב החתונה שלי ולהפוך אותה לחתונה "לפי הספר" כי מישהו קבע שחייבים לרקוד בשביל שיהיה שמייח. אותי יותר משמח לדבר עם אנשים ולשמוע מהם כמה הם שמחים בשימחתי מאשר לראות אותם רוקדים ומשתכרים. סורי, אבל ככה אני.
