לחפש או לא לחפש? ארוך...

[אפרילס]

אבל,

ברור לי שהקשר לא תהיה דו-צדדי.
יחד עם בחירתה למסור את הילד לאימוץ היא בחרה את המסלול. לא תהיה דו-צדדיות בקשר.

בכל זאת העולם הוא לא מושלם.

 

[עכשיותורי]

כל ילד וסיפור האימוץ שלו. אצלנו המצב שונה

יש כל כך הרבה מישתנים:
כמות המידע הראשונית שיש ב"תיק"
הסיבות לכך שהילד בר אימוץ
הגיל בו הילד הפך בר אימוץ
השיקולים האישיים/ משפחתיים/חשיבתיים של המשפחה המאמצת

ועוד ועוד

דיונים שכאלה כאן עוזרים לי לבשל הנושא ולעשות את סיעור המוחות
תודה על השיתוף

 

[China8]

לא ניתן להשוות

לפני מספר ימים הובאה לכאן הכתבה על הבחור החרדי שנכפה עליו הגילוי בפני הסביבה שהינו מאומץ והשר עם הוריו המולידים, לאחר שהאחרונים חיפשו אותו ולא נתנו לו מנוח.
אולי בעיני חלקכם השאלה שלי נראית כמקרה דומה, רק מהצד השני. ובעיני ממש לא.
לדעתי האישית והפרטית, לילד מאומץ יש את הזכות לדעת מי הם מולידיו. אם נחפש אותם ואם הם יימצאו לא נוכל לכפות עליהם קשר ואולי בכלל לא תרצה בכך, אבל שתהיה אולי האופציה. שוב, בעיני, אם ילדת ילד ונטשת אותו לא תוכל להכריחו לראות אותך או להיות איתו בקשר. אבל בעיני, להורים, מעצם היותם המולידים אחריות גדולה יותר כלפי הילד שהולידו, זו אינה פסולת שנזרקה לפח וחסל. זה ילד.
ולכן לילד הזכות לחפש אותם, למצוא אותם ולקבל תשובות מסויימות. לפחות לגבי היסטוריה רפואית ועודרים שירצה לדעת.
אני דווקא מחבבת את הפתרון שאפרילס העלתה. לא אתי ולא מוסרי? יכול להיות, אבל המולידים היו צריכים לחשוב על זה לפני כן. הם אלה שעשו את אחד הדברים הכי לא אתיים ומוסריים שקיימים.

 

[China8]

אוח, אני שונאת את התיקון האוטומטי באייפד!!

 

[year of the cat]

אני חושבת שאכן, לילד יש זכות

לילד, ולא לי
זכותו להחליט אם הוא רוצה לחפש
זכותו להחליט אם הוא רוצה לשתף אותי בחיפוש ואם הוא רוצה לשתף אותי בתוצאות החיפוש
כך אני מרגישה

וישנן סיבות נוספות רבות, למה לא אעשה זאת לפני היותו בן 18 ואפילו יותר:
הכי גדולה היא הפחד (שלא בטוח שלא ראציונלי) שמישהו יחליט שהוא רוצה אותו חזרה
אני לא רוצה להיות תלויה בשום שופט, והכל יכול לקרות. בגיל 18 הילד יכול להחליט בעצמו.

הגילויים עלולים להיות קשים, מקריאה בבלוגים של אמריקאים זה לא תמיד פשוט, במיוחד כשהילד עדיין קטן
ויש הרבה "נשמות טובות" המסבירות איזה בעיות קשות צפויות לנו, לא תמיד שולטים על המחשבות ולא תמיד מצליחים להתמודד בקלות
למרות שנראה ש"שום דבר לא ישפיע עלינו". אחרי שהילד כבר גדול, אני כבר מכירים אותו הרבה יותר טוב, וגילויים כאלה ואחרים פחות עלולים להשפיע ברמה כזאת
מה גם שעברנו כבר את "גיל ההתבגרות" ואת כל הפורענויות שהיו צריכות לנחות על ראשינו (ואולי לא נחתו)

סחיטות רגשיות וכספיות קורות לעיתים מצד המשפחה הביולוגית.

בכלל, אני מרגישה שאני צריכה להתמודד עם כלכך הרבה דברים כרגע, עוד "תיק" ממש לא חסר לי..

 

[China8]

את כל כך צודקת

ולכן אני נורא מתחבטת בשאלה. פעם נראה לי כך ופעם אחרת.
אני מסכימה לגבי לא להחליט בשבילה, מצד שני יש כאן עניין של שעון מתקתק.
בסין יש המון מהגרי עבודה (מקומיים כמובן) שנעים ונדים בכל רחבי המדינה בחיפוש אחר עבודה. נשארים כמה שנים במקום ועוברים למקום אחר, או חוזרים למקומם המקורי.
אני כמעט בטוחה, בתחושת בטן, שזה המקרה גם פה. ואם לא נמהר אז יכול להיות שלא נמצא לעולם.
מתסכל. מאד.
מאד שמחה לקרוא את כל התגובות. זה נותן לי המון חומר למחשבה, לא בקטע של שכנוע אלא מאיר צדדים שאולי לא חשבתי עליהם.

 

[year of the cat]

זה מבחינתי קשור גם לאמונה

אני מאמינה שאם אנחנו צריכים למצוא אנחנו נמצא, גם עוד 10 שנים ויותר
אם אנחנו לא צריכים, אנחנו לא נמצא, גם אם נחפש עכשיו
ואם צריכים או לא צריכים מחליט היושב במרומים
אין לנו יכולת להחליט החלטות כאלה, כך לדעתי

בעיניי, זה גם מסביר את האירועים הלא יאומנו שהביאו לאימוץ שלושת ילדינו
ממש יד אלוהים כיוונה, כשהעמותות טעו, קרה מה שקרה כדי לתקן את הטעות,
כשהיה צורך, הלב השרירותי של מי שצריך נפתח
קרו כלכך הרבה דברים מדהימים, ממש ניסים, שבכלל קשה לעכל אותם

אני מאמינה שאם זה צריך לקרות זה יקרה, גם עוד 10 שנים

 

[יסמין@]

 

[אפרילס]

אני באמונה שצריך לעזור לניסים לקרות!!

יש סיפור מאוד יפה עם מוסר שכל חכם לגבי לעזור לניסים לקרות.

קשה לי לכתוב את כל הסיפור, כי הוא די ארוך. אם אמצא את הלינק הוסיף אותו יותר מאוחר.

אני אכתוב עת עיקרו ובקיצור....
איש דתי לא היה מוכן להתפנות כאשר הכפר הוצף במים,.
קודם הגיע המשטרה, אחר כך מכבאי אש וגם הצבא וכולם ניסו לפנות אותו, והוא תמיד ענה - "אני אתפלל, אלוהים יעזור לי"...

בסופו של דבר, הוא לא הצליח לצאת מזה.
משהו צעק לאלוהים: - למה אתה לא עוזר לו, איש דתי תמיד מתפלל!!
ואז אלוהים אמר: - אני כן עזרתי לו!! שלחתי לו את המשטרה, שלחתי את מכבי האש וגם את הצבא והוא לא רוצה לצאת!!.

אני מאמינה שאני גם עזרתי להשלים את הפאזל ואם יהיה מפגש יהיה גם בזכות שעזרתי בחיפוש.

אבל אני מודה שלא הכל היה רק לטובת הילדים, גם השלמתי עם הרצון שלי. לדעת שהכל נעשה לפי הרצונות של ההורים הביולוגים ולא היה כאן שום דבר לא תקין.

כל אחד בוחר את דרכו בעולם.
זה מה שיפה, לא כולנו חושבים אותו דבר!!

 

[year of the cat]

קודם כל נכון, איש באמונתו יחיה

אני מנסה להסביר,אבל ברור לי שאין פה כוונה לשכנע,
מדובר בתחושה כלכך עמוקה וחזקה, שפשוט אי אפשר להעביר אם לא מרגישים,
אמונה

ובנוגע לעזור לניסים, הילדים שלי הם ניסים, והרי עשיתי לא מעט כדי לאמץ אותם
ברור שלא ישבתי רגל על רגל וחיכיתי שהם יגיעו מעצמם,
אבל אז הרגשתי צורך, הרגשתי שהדרך נכונה
ובקשר לחיפוש הביולוגיים, אני מרגישה בדיוק להיפך ואין לי רצון להלחם בהרגשה הזאת

 

[נוני 75]

מסכימה עם כל מילה שלך

 

[fatfat]

שעון מתקתק יכול להיות בכל מיני כיוונים

אחד הוא כמו שכתבת שאולי אח"כ לא תימצא. ואני אלך לדוגמא קיצונית יותר. נניח שתימצא אבל עד שבתך תחליט להתחקות אחר שורשיה היא כבר לא תהיה בין החיים. או אפילו נניח שיאתרו אותה עבורכם ויוודע לך שהיא חולה במחלה סופנית ויש סיכוי רב שעד שבתך תגדל כבר לא תהיה בעולמנו. אז אולי כדאי כבר עכשיו לתת לבתך להכירה שמא יהיה מאוחר? ואולי חלילה יקרה משהו לך/לבן זוגך ולא יהיה מי שיחפש עבור הילדה? ואולי חלילה יקרה משהו לילדה אז מן הראוי לאפשר למולידתה ליצור עמה קשר כבר עכשיו שמא יהיה מאוחר.

אני יודעת שהלכתי לדוגמאות קיצוניות אבל אם נתחיל להיכנס לנושא של השעון מתקתק לא נצא מזה. אני בדיעה שכל עוד האימוץ הוא אימוץ סגור הילד הוא היחידי שרשאי להתחקות אחר שורשיו. מי שחשוב לו שהילד יגדל ללא חורים אפלים צריך לבחור במסלול של אימוץ עם קשר.

 

[יסמין@]

 

[Daria34]

אין חוק,יש הרבה הורים מאמצים שהחלו באימוץ

סגור ולאחר מכן הוא נפתח.כול הורה שיעשה מה שטוב למשפחה שלו.

 

[אפרילס]

פטפט הדוגמאות לא רלוונטיות בהתלבטויות שלנו

1- הסיבה שבחרנו לאתר את המשפחה הביולוגי הוא שעם הזמן מאוד קשה להשיג את המידע.
2- חשוב להבהיר שבאוקראינה האימוץ אינו נעשה בסודיות כמו האימוץ בארץ. חלק מהמשפחות שאימצו, אפילו פגשו את הביולוגים במשפט.
מבחינתי גם לי אין התנגדות לאימוץ פתוח, אבל לא בדיוק היו לנו אופציות לבחירה.
3- באימוץ קיים משולש - "משפחה ביולוגים-ילד-משפחה מאמצים". ברגע שתהליך אימוץ קיים, נוצר קשר בין כל הצדדים של המשולש. המידע הוא לא "רק" חשוב לילד.
אני בדיעה שההורים המאמצים כחלק מהמשולש, גם אחראים לוודא שתהליך האימוץ היה תקין ולא נוצר מניצול פלילי מגורם שלישי.
זה בנוסף לחשיבות איסוף המידע עבור הילד.

איש איש באמונתו יחיה. כל אחד אחראי לחפש אחר האמת, לברר, להתווכח, לשכנע ולהשתכנע.
אני שלמה עם ההחלטה ושמחה שלא צריכה להתלבט, אנחנו כבר אחרי

 

[year of the cat]

את אומרת שהיה חשוב לך לדעת שהתהליך היה תקין

ואם בדיעבד היית מגלה שלא תקין? מה היית עושה? מתנצלת ומחזירה את הילדים?

אני בחרתי בתהליך תקין, עברתי כלכך הרבה בדיקות מכל הכיוונים,
הייתי במשפט וקיבלתי צו שופט
אני לא ישבתי בגבול עם הילד באוטו וברחתי באישון לילה (סיפור ששמעתי לא מזמן, על אימוץ לא חוקי מברזיל)

מבחינתי זה תקין
ואין צורך להמשיך לבדוק, בוודאי שלא בשלב הזה

 

[fannyd]

את מחדשת לי

בפעם הראשונה שומעת שבאוקראינה פוגשים את המשפחה הביולוגית בבית המשפט. אגב, בשעתו שאלו אותי בבית המשפט אם אני רוצה לשנות את תאריך הלידה, כולל שנה, למען שמירת סודיות. בשום פנים לא יכולה להסכים עם הטיעון שלך בסעיף 3. מי שמאמץ באמצעות עמותה ישראלית שנמצאת בפיקוח של משרד הרווחה לא ברור לי מה בדיוק הכלים שיש לו לודא שתהליך האימוץ אינו לוקה בפלילים. לחפש משפחה ביולוגית על מנת לשאול אם מבחינתם לא בוצע איזה מחטףרא לי הזוי לחלוטין. אכן איש איש באמונתו יחיה. טוב שאתם שלמים עם ההחלטה. אישית אין לי כל בעיה עם התלבטויות. דווקא תהליך שתמיד יצאתי ממנו נשכרת.

 

[אפרילס]

באוקראינה לא קיימת סודיות באימוץ

בשתי המקרים קיבלנו את תעודת הלידה המקוריות עם שמות הביולוגים.
"ירח של חתולים", הדברים שסיפרתי הם קשורים רק לתיק אימוץ שלנו ואת לא צריכה לעשות השלכות למקרה שלך.

באחד אימוצים שלנו המשפחה הביולוגית חתמה על מסמך וויתור, ובמקרה השני לא היו חתימות כלל. אפילו נאמר לנו שייתכן שהשמות לא נכונים.
אם היה מתברר כמעשה לא תקין הייתי משתגעת, אבל עכשיו אני שקטה ושלמה.

גם אנחנו אימצנו דרך העמותה, והתהליכים מול הרשויות היו תקינים, אבל את ההסיטוריה הקצרה מהלידה עד להגעת לבית הילדים היא לא תמיד ברורה ובמקרים מסויימים הילדים מגיעים לבית הילדים "משום מקום". במקרים הלו הביולוגים לא חותמים על הסכמתם לוויתור על הילד. הרשויות מחליטים בשבילם.

עכשיו הממצאים הם רק "בתיק", יפתח רק אם יבקשו.

 

[fannyd]

אנחנו מדברות על דברים שונים

התכוונתי להגנה שנותנים למאומץ ומשפחתו. למה את מתכוונת "הסטוריה לא ברורה"? היא מאד ברורה לצוות בית ילדים. לא תמיד הם מוכנים לשתף את המאמצים משיקולי טובת הילד כפי שהם מבינים אותה.

 

[אפרילס]

אולי במקרה שלך.