לחפש או לא לחפש? ארוך...

[year of the cat]

אבל ידעת על המצב והסכמת לאימוץ

אמרו לך שאין חתימות ובכל זאת החלטת לאמץ
חיפוש אישור החוקיות לאחר מכן ועוד כאשר הילדים הם קטנים,יש בו בעייתיות מסויימת
אם "היית משתגעת", מה היה על הילד?

ושחס וחלילה לא ישמע שיש לי ביקורת על ההחלטה לאמץ בתנאים הנ"ל
אני חושבת שאם הרשויות החליטו להפקיע זכויות, אז יש סיבות מאוד טובות לכך
וזה לחלוטין לטובת הילד

אני חושבת שכדאי שאנשים יהיו מודעים לכך שלעיתים מוצאים עובדות לא קלות בחיפוש
ואולי היה הרבה יותר טוב לכל הגורמים, אם העובדות היו נגלות בדיעבד, לאחר שהילד כבר בוגר ויש לכולם כלים הרבה יותר טובים להתמודדות

לנגד עיניי עומדת אמא אחת, שאימצה 6 ילדים מאוקראינה, בגילאים שונים, בהצלחה גדולה, אישה מרשימה מאוד, ללא ספק
שבנתה תיק שלם לכל ילד, עם חוקר פרטי, ואחד התיקים גרם לה לכתוב שהמימצאים משפיעים עליה לרעה ביחס לילד שלה, וחבל שהיא עשתה זאת
היא כתבה את הדברים כפנייה להורים מאמצים אחרים, כדי שיזהרו ויחשבו היטב לפני המהלך הזה
לפעמים עדיף לא לדעת

 

[fannyd]

חשוב ללמד את הילדים לחיות עם חוסר הודאות

ואם אנחנו לא יודעים איך בעצם נלמד? באימוץ חו"ל אין גבולות ברורים של מותר ואסור בשלב הפוסט אימוץ. חשוב ללמוד להרפות, לשחרר. לילדים יש גם את הזכות לא לדעת, למשפחה ביולוגית הזכות שלא יפנו אליה. לא חייבים לשלוט בכל.

 

[אפרילס]

באמת חשוב לשחרר ולא לכפות דעה

שחררי, כתבת את דעתך...

 

[אפרילס]

כנראה שזה מה שמתאים לך.

אם לא תדעו להפעיל שיקול דעת נכון.

 

[Daria34]

China את כותבת "הם עשו את אחד הדברים

הכי לא אתיים ומוסריים שקיימים"
תלוי, לא כול מסירה לאימוץ היא פעולה לא מוסרית.

ישנם מצבים שלא הייתה ברירה אחרת.שזה היה הדבר הכי נכון לעשות.
או שהרבה אימהות הוכרחו למסור,או ילדים נחטפו,יש הרבה סיבות....או לא היו אפשרויות
אחרות.

 

[יסמין@]

נכון מאוד. ויש מקרים

שבהם המסירה לאימוץ היא המעשה הכי מוסרי וטוב האפשרי באותן נסיבות.

 

[China8]

דריה, התכוונתי למקרה שלנו הפרטי

לא התיימרתי לדבר על כל מקרי האימוץ, שכן כל מקרה לגופו.
מבחינתי נטישה של תינוק רך ברחוב זה לא מוסרי ולא אתי. מבלי להכנס לפרטים גרפיים נוספים.
מסכימה איתך שבהרבה מקרים אחרים לא הייתה ברירה וזה הדבר הכי נכון לעשות.

 

[Daria34]

Adopted ID - 60 minute documentary

http://www.indiegogo.com/projects/adopted-id-60-minute-documentary?browse_v=old_no_dropdown

 

[Daria34]

אולי זה גם יעזור.נמצאת זרוקה בביצת בוץ בהיטי

הרצון לדעת מה קרה אפילו עם הידיעה שכך נמצאה לא מרפה מבחורה
הזו ללכת למצוא את השורשים שלה.

 

[גילעד 63]

הורים מולידים

"הם אלה שעשו את אחד הדברים הכי לא אתיים ומוסריים שקיימים."
מאד כוללני ומאד שיפוטי מה שאת אומרת כאן. אני בטוח שיש לא מעט הורים מאמצים שזה באמת מה שהם חושבים אבל לא יגידו את זה בנוכחות ילדיהם ובטח שלא בפניהם אפילו כשיגדלו, לא?

 

[יסמין@]

ועדיף גם

לא לחשוב כך. עדיף בשביל הילדים/ות! מחשבות כאלה, גישה כזו יבואו לביטוי בדרכים שונות, מילוליות (פליטות פה, ניסוח כזה או אחר) וגם לא מילוליות (שפת גוף, פרצופים, מבטים ועוד ועוד) כולל אנרגטיות.

 

[China8]

ושוב אומרת

מתייחסת למקרה הפרטי שלנו ולא מתיימרת לדעת מה קרה בכל מקרה אחר של אימוץ, זה לא מענייני ושוב, כל מקרה לגופו.
במקרה הפרטי שלנו, ובעיניים הפרטיות שלי, הם עשו את אחד הדברים הלא אתיים והלא מוסריים שקיימים. משתמשת במילים הספציפיות האלה כמענה לדבריה של דניאלה.
כיון שקצת סטינו מהנושא של הודעתי הראשונית אז אנא הרשה לי לומר זאת: אני חיה ונושמת אימוץ מדי יום מעצם היותי אם מאמצת וגם מהרבה קבוצות אימוץ שבהן אני חברה. יש איזו נטיה לתת המון לגיטימציה לרגשות המאומץ שזה כמובן מצויין. אבל באותה העת, יש מעין דה-לגיטימציה לרגשות של ההורים המאמצים בנושאים מסויימים. אסור להגיד את זה ואם תגיד את זה יהיה נזק לילד ועוד ועוד.
מותר לי ולנו להורים מאמצים לחשוב מה שאנחנו רוצים על הביולוגים, אני לא צריכה לנתב את הרגשות שלי או להנדס אותם מכל מיני סיבות. זה לא אומר שבהכרח אחלוק אותם עם ביתי, בטח שלא עכשיו ואולי גם לעולם לא. אבל אי אפשר לצפות ממני כהורה מאמץ להיות יותר קדושה ממאמא תרזה. כתבתי את זה כבר בעבר שיש לי הרבה פעמים הרגשה כאילו הביולוגים הם איזה פרה קדושה, קדוש מעונה, תמיד המסכנים והדפוקים... מצטערת, מסרבת להכנע למשטרת המחשבות.

 

[Daria34]

China יקרה,הורים ביולוגים הם לא פרה קדושה

לא מדובר פה עליהם אלא על הילד שבא מהם,אם נעביר לילד מסרים שלילים על מולידיו
זה לא עוזר בערך העצמי של ילד שאומץ.

 

[China8]

מסכימה איתך במאה אחוז

ולכן לא אעביר כאלה מסרים. האמת היא שגם אין לי שום מידע עליהם, ממש שום דבר מעבר לצורה שבה בחרו להיפרד מביתם.

 

[אפרילס]

בגלל שאת לא מכירה אותם, ייתכן שגם הם

לא אלו שבחרו להשאיר את הילדה במצב לא טוב.
ייתכן שהעבירו את אחריות למשהו אחר לקחת את הילדה והוא נפרד בצורה שאת שמעת.
לכן, לא יכולים לשפוט אותם גם במקרה שלך.
כמו שסיפרתי קודם, אני לא רואה שום פסילה לנסות לחפש את המולידים שלה. ההיפך הנכון.
מאחלת לכם הצלחה בכל דרך שתבחרי.

 

[גילעד 63]

על איזה משטרת מחשבות את מדברת?

השתמע, ומסתבר לא רק לי שבמה שכתבת התייחסת לא רק למקרה הפרטי שלך אלא גם למקרה של הבחור החרדים מהכתבה והאופן שבו מה שכתבת נקרא נשמע כוללני ושיפוטי מאד. זה הכל. לא כל המקרים אותו דבר וממה שלמדתי בחודשים האחרונים על אמהות ביולוגיות הוא שברבים מאד מן המקרים מדובר ב"בחירה" שלא היתה ממש בחירה. זה ללא עושה דה לגיטימציה להורים המאמצים. זה פשוט נושא נפרד לגמרי.
לכל אחד מותר לחשוב מה שהוא רוצה על מי שהוא רוצה. יחד עם זה לפעמים יש נטייה (גם בקרב מאומצים) לעשות איזה את ההיפך (סוג של דמוניזציה) להורים הביולוגיים.
צריך לזכור שלכל אחד מהצדדים יש את הפצע שלו והכאב שלו. זה משולש מאד רגיש ופצוע מכל הכיוונים. אז אם משהו שאמרתי נגע בעצב רגיש אני מצטער, לא זו היתה הכוונה.

מעבר לזה אומר לך בחיוך, אל תבואי אלי עם "חיה ונושמת אימוץ מידי יום מעצם היותי אם מאמצת"

זה נשמע כמו נפנוף בוותק, ובינינו אני חושב שאם כבר מדברים על וותק באימוץ, אני הכי וותיק כאן. תיכף סוגר חמישים שנה ב"תחום"

 

[China8]

כמה אפשר לחזור ולהגיד

כבר אמרתי לפחות שלוש פעמים בשרשור הזה שאני מתייחסת אך ורק למקרה הפרטי שלנו. נקודה. ברור שלא כל המקרים אותו הדבר. עוד נקודה.
וחוץ מזה זו אינה תחרות, בטח לא של ותק. אני אם מאמצת רק שלוש שנים, אבל מאז (ובעצם מעט לפני) אני חיה ונושמת אימוץ מדי יום. זה לא נאמר כנפנוף, לא כתחרות, אלא פשוט עובדה מחיי היומיום שלי.

 

[fannyd]

מול הזכות לדעת יש גם את הזכות לא לדעת

בעצם איזה כלים יש לנו לשפוט מה עדיף? לבתי משפט שמחליטים יש גילוי נאות שלרוב אין לנו, ההורים, וגם אז יש פיספוסים כמו עם ברונה למשל. אז הילדה אמרה. בעצם מה זה אומר? מה לגבי משאלות אחרות שהיא מביעה? גם אז אתם נכנסים לסחרור? טוב שהיא מוציאה החוצה את מה שהיא מרגישה ואת יכולה להרגיע אותה וללמד לדחות את הסיפוק הזה בדיוק כמו סיפוקים אחרים למועד מתאים.

 

[China8]

פאני, זה כנראה לא היה ברור

״הסחרחרת״ כמו שקראת לה ממש לא הגיעה בשל האמירה של הבת שלי. זה משהו שמקנן בי המון זמן רק הולך ומתחזק, אבל עם המון התלבטויות.
ציינתי את מה שהילדה אמרה רק כקוריוז על התזמון שבחרה פתאום להגיד את זה, בדיוק כשאנחנו חושבים על זה. מדובר באמירה של ילדה בת חמש שאמרה מה שאמרה ואחר כך המשיכה לענייניה. אין באמירה הזו כדי להכריע לגבי השאלה שאנחנו מתחבטים בה.

 

[fannyd]

זה ברור, גם אני הייתי במקום הזה

התבשלתי עם זה הרבה זמן והגעתי לתובנות שממקום שלי היום אני שמחה בהן. הבנות שלי גדלו על המיקס המורכב של ידיעת הידוע וחוסר ודאות לגבי הלא ידוע. אני חושבת שיש גם משהו משחרר בלגדול באי ידיעה לגבי דברים לא פוטוגניים ומאידך ידיעה שאופציית החיפוש תמיד קיימת. במדינות מסודרות אנשים אינם נעלמים ולא במקרה בחרתי לאמץ ממדינות מהן אימצתי.