לידה בשידור חי????

[עיגולית]

לידה בשידור חי????

אני נמצאת בפורום הזה כבר בערך חצי שנה אולי יותר, לא הרבה מדברת, נהנית להקשיב, ומעניין לי... וככה לפעמים קורה כאן שמישהי משתפת את הפורום בתהליך הלידה באופן אקטיבי, אקטיבי מאוד, ממש שידור חי של לידה.ורציתי להציע לכן להתבונן על זה.. ממש לא בקול שיפוטי. נראה לי שלידה בשידור חי נוגד לחלוטין את כל מה שאנחנו מדסכסות כאן, לידה פעילה זאת לידה של התכנסות פנימה, לדעתי, לא לידה שיתופית - קיבוצית. וזה נכון, יש מי שמשתפת אותנו בתהליך, וכנראה היא רוצה את זה, אז נראה לי נכון להגיד לה, תעזבי את המקלדת, זה לא זמן לפטפוטים, לכי ללדת, ולא לשתף פעולה עם היולדת, במקרה הזה, למרות שהיא זאת שפנתה וכו'. ודווקא בגלל שאנחנו מדברות על הגישה הטבעית כל כך הרבה. ודווקא בגלל שזה יכול לתקוע לידה, ודווקא בגלל שזה נראה לי הסחת דעת מהפחדים של לפני הלידה... מה דעתכן?

 

[סטיוויה]

אני איתך...

אני גם מתחברת לרעיון של התכנסות פנימה. וכשאנחנו מדברות על זה אנחנו מתפזרות ומפזרות את האנרגיות שלנו החוצה במקום ליצור מאסה קריטית של אנרגית לידה.כמוך,אני לא שופטת אף אחת שבוחרת לשתף און-ליין.יש נשים שזה עושה להן טוב או נותן להן תחושת כוח ועצמה. ואולי הן יכולות ללמוד מזה להבא ללידה הבאה... בכל מקרה,מנסיוני בשיתוף בשתי לידות(גם אם לא בדיוק בשידור חי)ואי-שיתוף מוחלט בהריון ולידה אחרונים...אני בעד האי-שיתוף.

 

[רוני של יובל ומאיה]

כל אחת ודרכה היא ../images/Emo13.gif

אולי מה שלא מתאים לך מתאים למישהי אחרת? אולי מה שאצלך תוקע יכול לפתוח למישהי אחרת? אני חושבת שזה קצת פטרוני להגיד "לידה פעילה זה XYZ ולא ABC". אני לא יודעת איך אני ארגיש בעת לידה פעילה של ממש - עוד לא הגעתי לשלב הזה ואני מתארת לעצמי שבזמן של צירים פעילים שדורשים ממני לעשות משהו בשביל להפיג אותם אני לא ארצה לשבת מול המקלדת... אבל מי יודע? אולי זה יעשה לי טוב? ומי את, או כל אחד אחר, שיגיד לי או ליולדת אחרת מהי הלידה "הנכונה"? אין דרך אחת בעולם ללדת, בדיוק כמו שאין דרך אחת בעולם לעשות מעקב הריון, או להיניק, או להיות אמא, או לאהוב. וחשוב לזכור שזה עניין אישי לכל אחת מאתנו. זה מזכיר לי שלפני כמה ימים כתבה פה מישהי על זה שלידה שקטה נראית לה לא טבעית וכמו הדחקה, וכמה נשים (כולל אני) כתבנו לה שדווקא לנו לא טבעי בכלל לצעוק ולעשות הרבה רעש... שוב - מאוד אישי, מאוד פרטי, ומאוד משתנה מיולדת ליולדת.

 

[סטיוויה]

YYY

רוני,לכי לישון. עיגולית כתבה בצורה מאד רכה,מאד לא פטרונית. היא ממש לא אמרה לאף אחת מה זו לידה פעילה ומה זה לא. היא העלתה רעיון אישי שלה ושאלה "מה דעתכן"? איך שאני רואה את זה-לידה היא דבר טבעי כל כך.שלא מתאים לטכמנולוגיה,כולל לא טלפונים או כל אמצעי תקשורת אחר,להיות נוכחים בלידה. את לא צריכה להתעצבן כל כך. אין כאן ביקורת אישית עלייך.

 

[רוני של יובל ומאיה]

דווקא לא התעצבנתי בכלל...

ולא ראיתי את זה כבקורת אישית עליי. מותר לי להגיד מה אני חושבת, או שגם זה לא? באמת שקשה להעביר נימת דיבור דרך המקלדת, וכנראה שפספסת אותי קצת. תראי, כשאני קוראת משפט כמו "לידה זה X ולא Y" בלי שלוקחים בחשבון שזה יכול להיות גם X, גם Y, וגם לפעמים XY - זה קצת צורם לי כי זה לא הוגן. לבוא בקריאה לכלל הפורום שנשמעת כמו "אל תענו למי שכותבת פה שהיא בלידה" נשמע לי קצת כמו לנסות להעניש מישהי שרוצה ללדת ולשתף באופן אחר ממה שהיה מתאים לך. שוב - לא הוגן. מה לעשות, ככה נקראה *לי* ההודעה שלה. אני מכבדת את דעתה, אבל מותר לי להביע את דעתי, לא? איך שאת רואה את זה זה לא תמיד איך שאני או הכותבת שאחריי או זו שלפניי, וזה בסדר גמור. מותר.

מותר לי לרצות לשתף (את מי שבא לי - אמא שלי, אחותי, אתכן) ומותר לך לרצות להתכנס. לא ככה?

 

[סטיוויה]

ממממ...

"ומי את, או כל אחד אחר, שיגיד לי או ליולדת אחרת מהי הלידה "הנכונה"?" זה מאד אגרסיבי ולוקח את זה מאד אישי.

 

[swann]

ואני איתך...

שיתפתי עד שלב מסוים. כשהייתי בלידה פעילה, וליד המחשב (כדי להפעיל את המוזיקה שהכנתי לי ללידה), שקלתי לשתף והרגשתי שלא מתאים לי. אבל עד השלב הזה - חשתי צורך לשתף כי עוד הייתי במקום של לפני הלידה ולא בתוכה. אז לפעמים אנחנו מדווחות פה על צירים, אבל זה קורה בדר"כ בשלב מוקדם כשהגוף מכין את עצמו, ואין צורך להתכנס ולהתרכז בתהליך אלא רק לזהות מה בעצם קורה פה ובאיזה קצב זה מתקדם. אני לא חושבת שזה נוגד את מהות הפורום או את האוירה שיש פה. אף אחת לא ילדה פה ממש ב LIVE, אבל מצד שני חלקינו הרגשנו צורך לשתף בעיקר בגלל תחושת השייכות למקום הזה והאינטימיות שהגענו אליה פה במשך ההריון.

 

[אשכר ש]

אני מסכימה איתך ועם רוני.

אני די בטוחה שיולדת בלידה פעילה, לא תשב מול המקלדת. אם מרגיש לה נכון ורגוע עד השלב הפעיל לשתף אז למה לא? להפך אנחנו עוזרות לשחרר אנדורפינים

...

 

[סטיוויה]

סליחה אבל אולי לא הבנתי נכון

כשמדברים על לידה פעילה בקונטקסט הזה לא בהכרח מתכוונים דווקא לשלב הפעיל של הלידה. אלא למכלול האנרגיות,כולל השלב הלטאנטי(שלתפיסתי הוא חשוב מאד.כי מה שקורה בו עשוי להשפיע על כל מה שיבוא לאחריו).

 

[סטיוויה]

ואני ממש לא מסכימה עם זה

שישיבה מול המסך והמקלדת עוזרת לשחרר אדורפינים. אולי אפילו להיפך.

 

[אשכר ש]

זה היה חצי בצחוק

אבל רק חצי, כי אולי דווקא זה שאנחנו נותנות הרבה חיזוקים ומעודדות את היולדת, גורם לתחושת שלווה ואושר אצלה וזה (אם אינני טועה) מאוד תורם לשחרור ההורמונים הרצויים.

 

[debby12]

אני גם חושבת שכל אחת מה שמתאים לה

אני חושבת שאני מאוד בקטע של לידות בית יותר מהכיוון של "לכל אחת מתאים משהו אחר" מאשר מהקטע של "טבעי בכל מחיר". מפריע לי מאוד הקטע המימסדי-רפואי שכופה על נשים מה לעשות ואיך להתנהג במהלך הלידה שלהן, שלא לדבר על הקטע הגרוע מזה שבו הוא "יודע יותר טוב מהן מה צריך לעשות". מבחינתי, לידת בית היא שחרור מהכבלים האלה. ולכן באופן כללי מה שמתאים למישהי בלידה שלה הוא בהכרח נכון בעיני, וגם מה שיגרום לה לזרום ולא להיתקע. בנוסף, באופן כללי אני חושבת שבשלב של לידה פעילה ממש ממילא אין מספיק פוקוס כדי לשבת על האינטרנט. ככה שהשיתוף פה נעשה רק בשלבים הראשוניים - בלי שזו ממש לידה בלייב. אגב, כתבת לגבי "הסחת הדעת מהפחדים של לפני הלידה" מתוך הנחה שזו נחלת כולן. באם לכולן יש פחדים לפני הלידה? (לא יודעת - גם אני לא שיפוטית - סתם מרחיבה את הדיון. יש פה כותבות שכל כך שלמות עם עצמן עד שנדמה לי שאין להן בכלל פחדים כאלה.

 

[סטיוויה]

טוב,אני יותר hardcore בעניין הזה

איך שאני רואה את זה,לאורך כל ההריון כולו כל חשיפה והתעסקות פומבית בסוגיות כאילו ואחרות של ההריון-זה סוג של בריחה ואי-שקט. ז'א שבמקום לשבת קודם כל בשקט עם עצמינו ולברר את המקומות האילו ,אנחנו פונות אל המדיום הכי נגיש וזמין. ובאמת,אין לי ביקורת כשאני אומרת את זה. אני רואה את זה כעובדה. לא כביקורת על X או Y.

 

[רוני של יובל ומאיה]

אבל חמודה, זה אולי סוג של בריחה

*עבורך* ולא בהכרח עבור מישהי אחרת... את רואה בזה "חשיפה פומבית", אני רואה בזה שיתוף של אנשים שהפכו לחלק משמעותי מהחיים שלי. בשבילי זה לא אי שקט - זו פשוט אני. יש אנשים מופנמים יותר, ויש מוחצנים יותר. יש שמעדיפים לשמור הכל בבטן או להתמודד בכוחות עצמם, ויש השואבים כח מהשיתוף. לי באופן אישי, אם אני לא משתפת אני מרגישה שאני "תקועה עם זה". אני צריכה להוציא. ככה אני... מה ל'שות. זו האמת שלי, והעובדה שלי לגבי עצמי...

 

[סטיוויה]

ולכן אמרתי בראש ההודעה

שאני יותר "הארדקור". אני יכולה לדבר רק עבור עצמי.

 

[עיגולית]

לגמרי כל אחת ומה שמתאים לה.. אבל

אני שואלת את עצמי מה הגבול בין לחיות את הדברים שאנחננו מדברות פה לבין לדבר עליהם, לפטפט, ולהשאיר אותם רק בגדר של פיטפוטים, הלכה לשם הלכה ולא למעשה. רוני, ממש לא התכוונתי לעצבן אותך, אני גם מבינה שאת במצב של רגע לפני ושלא כדאי לי לעצבן אותך, זה דיון עקרוני לגמרי. אני דווקא חשבתי שאנחנו כפורום שחושב ומדבר טבעי, תפקידנו (אולי) לחבר את היולדת לתהליך ולא לשתף פעולה עם הקשקשת. נכון, אני מדברת ממה שמתאים לי, ולא כל אחת מרגישה ככה, אבל לי באופן אישי קשקשת בזמן צירים, אפילו בהתחלה נראה קצת התנתקות ממה שקורה לי. אולי אני גם ב hardcore כמו סטיוויה.

 

[ayala26]

מצד שני, חשבתי שכל הרעיון מאחורי

לידת בית הוא שאפשר להתנהג כרגיל במגרש הביתי עד ללידה, לעשות מה, איך ומתי שאת רוצה - לשמוע מוסיקה, לצפות בדי וי די, להקליד במחשב, לשח שש בש או כמו שאמרו לי פעם על ההבדל בין לידת בית ללידה טבעית במלונית - בבית את לא צריכה לבקש תה, את פשוט הולכת להכין לעצמך איזה סוג שאת רוצה מתי שאת רוצה ואת יודעת איפה נמצא כל דבר.. כשנוסעים לבית חולים או למלונית באמת נכנסים למין מוד כזה : עכשיו הולכים ללדת. לדעתי הרעיון של הבית הוא כדי להמנע מזה.

 

[רוני של יובל ומאיה]

נכון, בדיוק ככה אני מרגישה

עומדת לנגד עיני הלידה האחרונה של MANTY והמוטו - ממשיכים בחיים. והקשקשת, על המקלדת או בטלפון או עם הבעל והילדים פנים מול פנים, היא חלק מהחיים שלי... אי אפשר להגיד, כמו שסטיוייה כתבה למעלה, שהקלדה במחשב לא משחררת אנדורפינים... למה לא בעצם? אני מתחברת יותר למה שכתבה אשכר בתגובה, שמה שעושה ליולדת טוב ושמח *זה* מה שישחרר אצלה אנדורפינים. וזה משהו אישי לחלוטין. לי עושה שמח לשתף במה שקורה לי ושאני יודעת שיש אנשים שאכפת להם ממני. לאחת אחרת עושה יותר טוב לא לדבר בכלל על העובדה שהיא היתה בהריון ושאף אחד ברשת לא יידע. שתי האופציות לגיטימיות, לא?

 

[סטיוויה]

כל אדם שמתמצא בפסיכיאטריה ושות'

יסכים שלשבת ליד מחשב ולחכות לתגובות,או לקרוא תגובות,לחשוב עליהן וכ'ו לא משחרר אדורפינים. אדורפינים משתחררים כשהמוח לא נמצא במצב חשיבה. כשאת מרגישה טוב עם עצמך אז יש מצב לסטרוטונין. בהחלט. אבל אדורפינים-לא.ולזה התכוונה עיגולית כשדיברה על תגובות בסגנון "מזל טוב" "ואוו איזה התרגשות". זה מכניס את הגוף של היולדת למתח(לא במובן שלילי.מתח חיובי,של מעין ציפייה. על הכיפאק.)ואין כאן מקום לשחרור אדורפינים.

 

[רוני של יובל ומאיה]

מה לי ולפסיכיאטריה ../images/Emo3.gif...

אני מתמצאת בשני דברים: מה עושה לי טוב, ומה לא עושה לי טוב

ציפיה חיובית זה סבבה לי. לשבת באמצע הלילה לבד במיטה כשכולם ישנים ולהיות בשקט כדי לא להעיר אך אחד ולנבור בעמקי נשמתי - זה לא מה שהרגיש לי טוב אתמול, אולי ביום אחר כן אם כי אני בספק... האמת היא, שלפי התגובות שלי ל"מזלטובים" יכולת לראות שאני לא ממש חושבת שאני הולכת ללדת באותה הדקה... האם כעסתי וחשבתי שלא צריכים להגיד לי מזלטוב? לא, ממש לא. אני מקבלת בשמחה את כל החיבוקים הוירטואליים. לא בשביל מזלטוב נכנסתי, אבל זה חלק מזה.