לידה בשידור חי????

הילהל

New member
אם את רוצה לדעת

את תמיד יכולה לששאול את שרון שיאצו. יש לה ממש קליעות למטרה בתחום (בלידה שלי כשהזמן עבר והגענו לאריך ששרון חזתה מראש אמרתי "אוי, אני מקווה שהיא טעתה בשעה כי זה עוד המוווון זמן". הדולה שלי חשבה שזה אחד הדברים היותר מצחיקים בלידה הזו. וכן, היא טעתה בשעה לשמחתי הרבה).
 

אם פי 3

New member
נדמה לי שיש כאן שני חלקים שונים

1. העלאת המחשבה - האם באמת לשבת ליד המחשב עם או בלי שיתוף (כי אלו שני אלמנטים נפרדים: השיתוף, והעבודה במחשב, שמשפיעים על כל אחת אחרת), זה מה שטוב לי בלידה, אפילו בתחילתה (כי בשלב הפעיל יותר (*) באמת אף אחת לא נשארת מול המחשב לדווח), או שזה מתחיל את התהליך עם עודף אדרנלין ו"מוח חושב", ובעצם, אפילו הדבר הקטן הזה, עלול להשפיע על הלידה. זה דיון מעניין, שטוב שעלה כנקודה "נעלמת" למחשבה - ולדיון משותף ועצמי. אני מודה שלא חשבתי על זה עד כה, למרות שאני מרגישה שאפילו תזמון הצירים שעשיתי בהתחלה, בשביל לדעת האם "זו כבר לידה" העלה אותי על מסלול של עודף אדרנלין (שהשפעתו היתה בעיקר ברמת הכאב, ולא באורך הלידה/סיבוכים, כי בכל זאת זו רמה נמוכה יחסית). 2. הגורם השני - הוא הצעת החלטה ה"קיבוצית" לא לשתף פעולה עם מי שמשתפת בזמן אמת. וכאן - אני לחלוטין לא מסכימה. קודם כל, כי כפי שנאמר - זה מאד פטרוני: מי אני שאקבע לאחרת, מה טוב לה ומה לא? אם היא בחרה לשתף, אני לא רואה מקום להתעלמות גורפת (כמובן שלא חייבים להגיב אם לא רוצים, כמו תמיד). מעבר לכך, שאם את דואגת לאדרנלין שלה, אז שיתוף מרגש כזה, שזוכה להתעלמות, נראה לי שמעלה עוד יותר את האדרנלין מצד אחד, ואם כבר החל תהליך ההתכנסות, שהוא במידה רבה חזרה למצב תינוקי (ולכן התועלת הרבה של ליווי נשי תומך-אמהי), אז יש כאן תחושות עלבון ונטישה מוגברות (שוב, בגלל המצב הרגיש. במצב נורמלי מי שמרגישה ככה כי לא מגיבים לה בפורום, צריכה לבדוק את עצמה... ), וזה לא ממש מועיל ללידה.... (*) לגבי תת-הדיון בנושא מה זה לידה פעילה: זה מושג שמתאר שני דברים שונים - 1. אופן לידה, שבו היולדת לוקחת אחריות על הלידה שלה, והיא "פעילה" ו"יולדת" בניגוד למצב שהשתרש של "מיולדת סבילה". הלידה היא "לידה פעילה" גם בשלב הלטאנטי (זה שעוד לא היו מקבלים אותך לחדר לידה בו), גם בשלב השני והשלישי (לחיצות, שיליה) 2. משתמשים במושג "לידה פעילה", לשלב הפעיל של הלידה, כלומר, מעל פתיחה 4, כשהלידה נעשית אינטנסיבית יותר (גם בלי בדיקת פתיחה...) ודורשת, לרוב, תשומת לב מלאה.
 

אם פי 3

New member
נו, זה היה אמור להיות בשרשור של

עיגולית, על לידה בשידור חי. סליחה.
 

סטיוויה

New member
הבהרות

אולי אני לא אמורה לדבר בשם עיגולית אבל לא הבנתי את הצעתה כהצעה ממשית. היא נתפסה,לפחות בעיני,כרעיון,לא כהצעה שעומדת להצבעה או משהו כזה... בכל אופן,אני מתחברת לרעיון בגדול.
 

עיגולית

New member
אם פי 3, תודה על התשובה - ארוך!

תראי, הרי ברור לי שכל אחת עושה את מה שטוב לה,והכל והכל.. אבכל יש פה שני דברים קודם כל היולדת... זאת שצריכה את התמיכה והשיתוף באותו הרגע והיא בוחרת לעשות את זה עם חברותיה הוירטואליות... ובכל זאת עדיין נראה תמוה בעיני עניין השיתוף הזה (בעיניי!!! לדעתי!!) , נראה לי שהפורום הזה מצויין בשביל ההריון, בשביל האחרי אבל תוך כדי אפפס???? זה פשוט נראה לי ממש לא מחובר לכל העניין של לידה פעילה או לא, זה רק טרמינולוגיה סתמית עבורי. זה עניין אחד שקשור ליולדת. העניין השני קשור לצד העונה, קרי אנחנו... וזה העניין שאליו אני מכוונת את הדיון, אלינו, לעונות... נכון, אני בוחרת לא להגיב, וזאת בחירה שלי, ואני לא חושבת שזאת הבחירה הנכונה, אלא שאולי כדאי לחשוב איזה סוג של תגובה לתת לאישה שעומדת רגע לפני... תסתכלו בדיון של רוני... היא התחילה מזה שהיא לא נרדמת בלילה, והנה אולי זה - זה, ואז מיד.. "נפלא, ויופי ונהדר.." ואז היא כותבת בעצמה,, "רגע, חכו... אולי זה לא.." לרגע היא נבהלה בעצמה מהתגובה, כי להיות רגע לפני זה מפחיד, מרגש, משמח, מעציב, נפלא והכי גרוע שיש, זה המון דברים. בכלל המדיום הזה של הפורומים ברשת הוא בעייתי, הוא בעייתי כי לא שומעים את האינטונאציה ולפעמיים דברים רכים יכולים להתקבל כאגרסיביים ולהיפך, וזה בעיייתי כי אין לך באמת שליטה על התגובות של אנשים. רוני רצתה באמת ובתמים בשעת לילה מאוחרת לשתף מישהו, ואין לי עם זה בעיה, הקושי שלי מתחיל בתגובות אליה. אני שוב חוזרת ואומרת, זה קושי שלי, אני לא הייתי בוחרת לשתף אתכן... אני זקוקה למשהו אחר, נכון, נכון, נכון, ובכל זאת, יש בזה טעם נפגם בעיני להתחיל להרעיף עליה מזל טוב, ונהדר ובהצלחה. מה היא בעצם צריכה באותו הרגע? לפני דעתי (דעתי !! דעתי!!) היא צריכה מישהו לדבר איתו על דברים טכניים אולי של כמה זמן, שתית? אכלת? לכי לישון? לכי תעשי מקלחת? מה את מרגישה? יש לך עוד זמן...רגע... לא להתחיל לחגוג את ה"לידה של...". תראו ככל שאני כותבת את הדברים, אני די מצטערת שהתחלתי, למרות שאני חושבת שזה דיון חשוב, אני לא רוצה שזה ישמע שופט או מבקר, והדיון הזה לא מופנה לרוני, ממש לא, זה היה טריגר בשבילי, כי דווקא הרגשתי שקצת "הבהילו" אותה, והשמחה הזאת לא קשורה לשום דבר, בטח לא ליולדת. ולכן אני מרגישה שהדברים שלי לא מופנים אליה בכלל, אלא אלינו, לפורום שמדבר טבעי, שמשתמש בכל מיני מונחים של לידה פעילה וכו', שרגע לפני שזה קורה הופכים את המאורע שלשמו התכנסנו פה למן חפלה וירטואלית. סליחה. יצא לי קצת ארוך, אני לא ממש טובה בלכתוב את הדברים, אני יותר טובה בלהקשיב לכן, ואני מקווה שאני מובנת.
 

הילהל

New member
אל תמהרי להצטער

כתבת כאן, לדעתי, דברי טעם. גם אני מוצאת את עצמי מתלבטת לפעמים בין מה שמקובל להגיד לבין מה שנראה לי מתאים (למשל - לא אוהבת לומר "מזל טוב" על הריון, אחא רק כשהוא מגיע לסיומי הטוב). ואני מוצאת המון היגיון בדבריך לגבי "מה כדאי לומר למישהי שמשתפת בצירים". נשמע לי מאוד נכון להמנע מהרעפת ברכות שעלולות להחטיא את מטרתן ויותר ללכת לכיוון של תמיכה מרחוק עם הצעות טכניות.
 

סטיוויה

New member
אני שמחה שהעלית את הנושא הזה

גם אם הוא מעורר אמוציות חזקות. זה סימן שהוא נוגע לכולנו,בין אם דעותינו שונות או דומות. אני חושבת שזה דיון שמאד רלוונטי לנושא של הפורום הזה.
 
עיגולית, נתפסתי למשפט אחד שאמרת

"נראה לי שלידה בשידור חי נוגד לחלוטין את (כל) מה שאנחנו מדסכסות כאן". אבל מה בעצם אנחנו מדסקסות כאן? את הנושא של לידה בבית? (כן) לידות ביתחולימיות כאובות שהיו בעברנו או בעברה של חברתי הטובה? (כן) את הנושא של לידה אישית, שמותאמת ליולדת ומתחשבת בצרכים הפיזיים והרגשיים שלה? (כן) את השאלה מתי מתפנים לבית חולים? (כן) את השאלה איך לשכנע את הבעל? (כן) את הנושא של לידה ביתית בסיטואציה תרבותית רפואית לעילא, ומה עושים עם כל הלחץ מסביב, וסוף סוף מצאתי כאן בנות שיחה שלא מפחידות אותי עם תסריטי אימה על כל צעד ושעל? גם-כן כן. כלומר, זאת נכנסת לפורום הזה כדי לדסקס את הנושא *הזה* וההיא נכנסת כדי לדסקס את הנושא השני דווקא, ומעניין את הסבתא שלה הנושא של חברתה, והפורום הוא מעין ארגון גג שנותן לשתיהן די הרבה מקום, בלי להרגיש שיש סתירה בין הדברים. ולכן, לאחת מאתנו השיתוף בשידר חי יהיה בדיוק הפוך למטרות הפורום, כפי שהן נתפסות בעיניה, ולשניה הוא *הגשמה* של מטרות הפורום, כפי שהיא רואה את זה. זה לא רק "כל אחת והלידה שמתאימה לה". זה גם "כל אחת והשימוש השונה שהיא עושה בפורום הזה". וסתם הרהור: אני אישית לפעמים מודעת נואשות לחסרים ולמוגבלויות שיש באינטרנט ככלי תקשורת, ולפעמים עומדת נפעמת לחלוטין מהחיבורים האמיתיים והעמוקים שהכלי הזה יכול להעביר מדי פעם, למרות חסרונותיו הניכרים. עניין של סיטואציה, תזמון וקצת מזל.
 
הי, אל תצטערי בכלל!

טוב שפתחת את הנושא - בשביל זה יש פורום, לדון בדברים. לא תמיד חייבים להסכים. אני מבינה מהיכן את באה, ואני חושבת שהדרך שלך לגיטימית בדיוק כמו ששלי לגיטימית, ושל סטיוויה, ושל הילהל, ושל דבי, ושל אםפי3, ושל ושל ושל...
 

אם פי 3

New member
דווקא טוב שהנושא עלה

בהחלט העלה נקודות למחשבה - שכמו שכבר כתבתי, לא חשבתי עליהן קודם. יש ערך לדיון גם (או אולי במיוחד?) אם המסקנה שיוצאים ממנו היא לא זאת שנכנסים, וגם אם כל אחת יוצאת עם מסקנה אחרת...
 
זה נכון מה שכתבת בסעיף 2

זה יכול להיות נורא מעליב כשמתעלמים ממך, וברור שלא מדובר בתסמונת ה"נעלבתי אני לא כותב יותר בפורום כי לא ענו לי כבר שתי דקות" אבל בכל זאת, יש פורום ויש פורום. וזה פורום גם קטן, גם די מגובש (אני לא מאמינה שאני משתמשת במילה הצופית הזו אבל לא עולה לי שומדבר אחר בראש
), וגם יחסית אינטימי. אני לפחות, כשאני נעלבת או מרגישה שנוטשים אותי, אני מתכווצת. מכירות את התחושה הזו בבית החזה, כאילו הכל נשאב פנימה, ועולה לגרון? אז ככה. זו הרגשה חרא, וזה הדבר האחרון בעולם שהייתי רוצה לתת ליולדת שצריכה עכשיו, אולי יותר מכל דבר אחר בעולם, פשוט חיבוק. גם אם החיבוק וירטואלי, גם אם לי נראה שאולי יותר טוב לה שתעשה משהו אחר עם עצמה, מי אני שאחליט עבורה?
 

debby12

New member
מנהל
בטח מכירים את התחושה הזו

מזכיר לי להפליא את התחושה שלי בחדר הלידה של "ליס".... (ואם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק). לא נוטשתותך בכלל. שולחת אנרגיית מקלדת חיובית ללידה הקרבה, ואם יוצא לך לייבב בסוף - תרגישי נוח בזוכרך שיורס טרולי היתה "בטוח" יותר רכיכה
 

אם פי 3

New member
למה את כל הזמן טוענת שאת טרול? ../images/Emo8.gif

(כן, כן, יודעת שאת אמריקאית עכשיו, אבל זה פשוט מתבקש)
 

אשכר ש

New member
../images/Emo6.gif

בפעם הראשונה שהיא כתבה את זה, לקח לי שניה להבין על איזה "טרול" היא מדברת...
 

debby12

New member
מנהל
שאחזור ל"אמתך הנאמנה"? ../images/Emo3.gif

איכשהו יורס טרולי הרגיש לי פחות ספרותי ולכן יותר מתאים לפורומנו
. או אולי, הכי טוב: "הרכיכה החתומה מטה"....
 

narniya

New member
סיפור שקשור

לא מנסה להתפרץ לדיון לא לי, רק לספר סיפור שלדעתי ממש קשור. לפני הלידה הראשונה שלי התייצבה בארץ אחותו האמריקאית של בנזוגי. בעיניים בורקות סיפרה לי על חווייה מופלאה שהיתה לה בשנות העשרים המוקדמות שלה. היא יצאה אז עם בחור מרוקאי אמריקאי (יהודי), עשיר מאוד, וגרה עם משפחתו כולה יחד בטירה שלהם בלוס-אנג'לס. אחת מאחיותיו (שגם גרה בטירה הנ"ל עם בעלה) כרעה ללדת, והיא (אחות בנזוגי) הוזמנה יחד עם כל בנות המשפחה ללידה הביתית. כולן ביחד (בערך עשר נשים עם המיילדת, למיטב הבנתי) היו בחדר עם היולדת וחוו איתה את הלידה. זו היתה חוויה מכוננת עבור גיסתי, היא התרגשה ממנה מאוד, והיה לה ברור שהיא תשתתף בלידה שלי. כיוון שאני טיפוס דיי מתכנס לפני לידות (גם אם לא ביתיות) היה פיצוץ גדול כשהגיעה שעת הלידה והיא לא הוזמנה, עד כדי כך שחמותי רבה עם בעלי ולא התקשרה אפילו להגיד לי מזל טוב. אז מה רציתי להגיד? - שלידה היא לא רק עניין של בית או בי"ח, אלא גם עניין תרבותי. יש מקומות שבהן יש אווירה של חפלה כמעט, כפי שחוותה זו גיסתי אז, ויש לידות ביתיות אינטימיות (שבעיני זה מקסים). רק ש"מקסים" זה כנראה גם עניין של גיאוגרפיה, כמו כל דבר.
 
למעלה