לדעתי את טועה
אם הסיפור שעליו את מדברת הוא מה שאני חושבת, אז הוא לגמרי אחר. מדובר על יולדת לאחר קיסרי, עם שיליה שהיה ידוע שהיא על הצלקת או פתח חלקי (אני לא זוכרת, אבל מצב שידוע מראש כבעייתי). למרות זאת היא רצתה לנסות ללדת בבית, וקיבלה גיבוי מד"ר ברדה. הלידה התחילה עם דימומים - מה שהוביל אותה מיד לבי"ח - כלומר: לא התבצעה לידת בית. גם אם היתה מתכננת ללדת בבי"ח, בקיסרי - היא לא היתה מגיעה מוקדם יותר. הלידה היתה בניתוח קיסרי, ולמרות זאת לא הצליחו להציל את רחמה, והיא עברה מספר ניתוחים כך שהצליחו להציל אותה, והתינוקת יצאה בריאה. מה שקרה שם זה לא פתיחה של הצלקת אלא שיליה נעוצה (זה הסיכון בשיליה על הצלקת) או הפרדות שיליה (שילית פתח מועדת לכך). לצערי, ניתוח קיסרי, מעלה את הסיכון לשילית פתח או שיליה נעוצה על הצלקת. אבל זה דבר שיודעים מראש. לא רואה רלוונטיות של הסיפור הזה.
אם הסיפור שעליו את מדברת הוא מה שאני חושבת, אז הוא לגמרי אחר. מדובר על יולדת לאחר קיסרי, עם שיליה שהיה ידוע שהיא על הצלקת או פתח חלקי (אני לא זוכרת, אבל מצב שידוע מראש כבעייתי). למרות זאת היא רצתה לנסות ללדת בבית, וקיבלה גיבוי מד"ר ברדה. הלידה התחילה עם דימומים - מה שהוביל אותה מיד לבי"ח - כלומר: לא התבצעה לידת בית. גם אם היתה מתכננת ללדת בבי"ח, בקיסרי - היא לא היתה מגיעה מוקדם יותר. הלידה היתה בניתוח קיסרי, ולמרות זאת לא הצליחו להציל את רחמה, והיא עברה מספר ניתוחים כך שהצליחו להציל אותה, והתינוקת יצאה בריאה. מה שקרה שם זה לא פתיחה של הצלקת אלא שיליה נעוצה (זה הסיכון בשיליה על הצלקת) או הפרדות שיליה (שילית פתח מועדת לכך). לצערי, ניתוח קיסרי, מעלה את הסיכון לשילית פתח או שיליה נעוצה על הצלקת. אבל זה דבר שיודעים מראש. לא רואה רלוונטיות של הסיפור הזה.
