לידה נרתיקית אחרי קיסרי
- פותח הנושא מדעי החיים
- פורסם בתאריך
מדעי החיים
New member
../images/Emo26.gif האמת היא שזה נשמע מפחיד
אבל עדיין - אני לא מצליחה למצוא סטטיסטיקות שמדברות על תאומים וזה לא ברור לי. למה כל המספרים נוגעים רק ללידות אחרי קיסרי עם עובר יחיד? כי לא מספיק נשים עם תאומים "מעזות"?
אבל עדיין - אני לא מצליחה למצוא סטטיסטיקות שמדברות על תאומים וזה לא ברור לי. למה כל המספרים נוגעים רק ללידות אחרי קיסרי עם עובר יחיד? כי לא מספיק נשים עם תאומים "מעזות"?
מצאתי!
הנה - כאן וגם פה (כלומר, בחוברת המצורפת. קישרתי רמה למעלה, כדי שיהיה לך עוד מקור מידע), למרות הגישה השמרנית (לנל"ק רק בבי"ח עם יכולת לבצע ניתוח קיסרי חירום. בתור יולדת לנל"ק (יחידאי) בבית, אני ממש לא מסכימה עם זה), כתוב בפירוש שתאומים לא מהווים התווית נגד ללנל"ק. אפילו באתר הזה, למרות נתוני קרע גבוהים ממה שאני מכירה (לא יודעת איך בוצעו הלידות), מדווח שאין הבדל בין לנל"ק תאומים ללנל"ק יחידאי. הסיפורים שסיפרו כאן מפחידים, אבל אלו הם סיפורים קיצוניים. רוב הלנל"קות עוברות בשלום, ואם שומרים על מספר כללים, אז הסיכוי לכך גדל (לא הבטחה, אבל סיכוי טוב).
הנה - כאן וגם פה (כלומר, בחוברת המצורפת. קישרתי רמה למעלה, כדי שיהיה לך עוד מקור מידע), למרות הגישה השמרנית (לנל"ק רק בבי"ח עם יכולת לבצע ניתוח קיסרי חירום. בתור יולדת לנל"ק (יחידאי) בבית, אני ממש לא מסכימה עם זה), כתוב בפירוש שתאומים לא מהווים התווית נגד ללנל"ק. אפילו באתר הזה, למרות נתוני קרע גבוהים ממה שאני מכירה (לא יודעת איך בוצעו הלידות), מדווח שאין הבדל בין לנל"ק תאומים ללנל"ק יחידאי. הסיפורים שסיפרו כאן מפחידים, אבל אלו הם סיפורים קיצוניים. רוב הלנל"קות עוברות בשלום, ואם שומרים על מספר כללים, אז הסיכוי לכך גדל (לא הבטחה, אבל סיכוי טוב).
../images/Emo26.gifהייתכן../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif *ה*מאמר איננו?
נצל"ש קישורים...השאלה לכל היודעות דבר: אני ממשיכה לחפש, פה וגם באתרים כדוג' miwifery, אבל יכוליות שאין לנו קישור למאמר המדובר על בטיחות בלידות בית (CPM2000, נדמה לי)? מכירה את התרגום של ענת תל-אורן, אבל מחפשת את המאמר המקורי.
תודה מראש!
נצל"ש קישורים...השאלה לכל היודעות דבר: אני ממשיכה לחפש, פה וגם באתרים כדוג' miwifery, אבל יכוליות שאין לנו קישור למאמר המדובר על בטיחות בלידות בית (CPM2000, נדמה לי)? מכירה את התרגום של ענת תל-אורן, אבל מחפשת את המאמר המקורי.
ok, בנתיי העלתי את זה בחכתי../images/Emo19.gif
http://bmj.bmjjournals.com/cgi/content/full/330/7505/1416?ehom (בטח לא יצא לי בלינק
משומה אפפעם לא מצליח לי בתגובה המהירה) ופה סתם אתר נחמד שדרכו הגעתי http://www.vermontmidwivesalliance.org/cpm2000.htm יגעת ומצאת - תאמין
http://bmj.bmjjournals.com/cgi/content/full/330/7505/1416?ehom (בטח לא יצא לי בלינק
מדעי החיים
New member
תודה MP3!
קראתי בעיון. אכן נשמע שאין הבדל בין סכנות של עובר יחיד ושל שניים בVABC שזה מצוין. אני אשאל שוב ואדבר עם הרופאה שלי בשבוע הבא ואולי אנסה גם לדבר עם המיילדת שם. מעניין אותי מה היא תגיד. javascript:checkForm() שלח/י תודה על המאמץ בלחפש את הלינקים!
קראתי בעיון. אכן נשמע שאין הבדל בין סכנות של עובר יחיד ושל שניים בVABC שזה מצוין. אני אשאל שוב ואדבר עם הרופאה שלי בשבוע הבא ואולי אנסה גם לדבר עם המיילדת שם. מעניין אותי מה היא תגיד. javascript:checkForm() שלח/י תודה על המאמץ בלחפש את הלינקים!
מדעי החיים
New member
../images/Emo6.gif
כן. אבל עניים הכסף תמיד מבלבל - כי איפה עובר הגבול בין השיקולים האלה לבין מה שנכון רפואית. איך אפשר לזהות. הרי זה ברור שזה לא רק כסף או רק שיקול ענייני. זה באמצע - השאלה איפה על הסקאלה. אני אשמח לקישורים למאמרים - מעניין אותי דווקא מפרספקטיבה אמריקאית. תודה!
כן. אבל עניים הכסף תמיד מבלבל - כי איפה עובר הגבול בין השיקולים האלה לבין מה שנכון רפואית. איך אפשר לזהות. הרי זה ברור שזה לא רק כסף או רק שיקול ענייני. זה באמצע - השאלה איפה על הסקאלה. אני אשמח לקישורים למאמרים - מעניין אותי דווקא מפרספקטיבה אמריקאית. תודה!
כשדביל'ה קוראת, אני מגיעה...
אז ככה. הסיפור שלי כמעט זהה לשלך מלבד העובדה שהלידה הראשונה שלי היתה של תאומים. נותחתי בגלל מצג עכוז של מאיה ורוחב של יובל. המצג הזה היה איתנו משבוע 30 והרופא אז הסביר לי שאין להם מקום לזוז בגלל המיקום שלהם ברחם. בהריון שלי עם שירה ורוני היה לי רופא עולה מרוסיה. הוא עבד בעברו בהדסה עין כרם אך הפסיק לעבוד שם (דבי תגיד שמדובר בקנוניה נגד רופא שיודע יותר מדי טוב לילד ומעדיף את זה על ניתוח...). הוא היה בעד רעיון הלנל"ק מהרגע הראשון וטען שאפשר לעשות זאת גם אם העובר השני במצג עכוז. היו הרבה דרמות בעניין משבוע 30, כששירה, הראשונה, התהפכה כל US למצג אחר. בUS האחרון, יומיים לפני הלידה, רוני שהיתה במצג ראש, התהפכה תוך כדי US לרוחב. הרופא שלי היה עדיין בעד לנל"ק ואמר שאין שום בעיה אתה כי היא לא הראשונה. לצערי, הוא כאמור כבר עובד רק בקהילה. יש רק שלושה בתי חולים בארץ שמוכנים לעשות לנל"ק תאומים:תל השומר, הדסה עין כרם ושערי צדק. בחרתי בעין כרם כי כשהתקשרתי לברר אם הם עושים את זה, נתנו לי לדבר עם פרופ' לאופר, מנהל המחלקה, והוא, בכבודו ובעצמו, אמר לי שהם מוכנים ללכת על לנל"ק אם אני מוכנה לבוא להכרות אתם. כשבאתי, היו מאד נחמדים אלי, בדקו אותי ורופא שוחח איתי. הוא אמר שאין כל סטטיסטיקה על לנל"ק תאומים. הסטטיסטיקות הידועות הן רק על לנל"ק יחידני שבו יש 70% סיכוי לסיים את העניין בלידה רגילה. ו0.5% סיכוי לקרע ברחם. באותו לילה, או יותר נכון, לפנות בוקר, הגעתי למחלקה עם ירידת מים. זה היה שבוע 38 מלא. היו קצת פחות לארג'ים איתי. דרשו מצגי ראש-ראש שלשמחתי היו. כלכבוד לרוני שחזרה למצג ראש. אחר כך שוחחו איתי שוב על הטיפולים שהביאו להריון ועל הסיכונים בלנל"ק. נתנו לי 24 שעות לפתח לידה. הרופאים טענו שחישבו שהסיכוי לקרע הוא בין 1-2%. זה לא מבוסס על שום מחקר - רק הערכה לפי הריון יחידני. הם דרשו מוניטור רציף. לשמחתי הם לא יכלו לעמוד בזה כי לא היו מיטות פנויות וכך מצאתי את עצמי מקפצת על כדור פיזיו במסדרון במשך שעות ארוכות של צירים. הרופא צעק מדי פעם "זה לא בסדר, היא צריכה להיות על מוניטור" אבל כשיש שש לידות פעילות בחדרי לידה, לא מפנים אותם בשביל יולדת עם פתיחה של שלושה ס"מ... הלנל"ק שלי היה חוויה מדהימה ומעצימה. הייתי אמנם עם אפידורל בשעות האחרונות אבל הרגשתי הכל חוץ מהכאב. נתתי לאפידורל לפוג קצת והרגשתי חלק מהצירים. האפידורל חשוב כי אם אחד העובר השני מתהפך, קל יותר לשלוף אותו במצג עכוז בלי להכאיב לאמא מדי. כל החלומות שלי התגשמו כשאמרו לי ללחוץ ודחפתי החוצה את שירה בשלוש לחיצות ו20 דקות מאוחר יותר, את רוני באותו מספר לחיצות. זה היה שווה הכל מבחינתי. מאחלת לך חווית לידה דומה ואולי, קצת יותר קצרה מ27 השעות שלי בחדר הלידה. גם חווית ההנקה היתה שונה לחלוטין לאחר לידה ואגינלית. ההתחלה לא היתה קלה אבל הייתי שם כדי למנוע מהאחיות להאביס אותן בתמ"ל ותוך יומיים היינו מחוץ לבית החולים.
אז ככה. הסיפור שלי כמעט זהה לשלך מלבד העובדה שהלידה הראשונה שלי היתה של תאומים. נותחתי בגלל מצג עכוז של מאיה ורוחב של יובל. המצג הזה היה איתנו משבוע 30 והרופא אז הסביר לי שאין להם מקום לזוז בגלל המיקום שלהם ברחם. בהריון שלי עם שירה ורוני היה לי רופא עולה מרוסיה. הוא עבד בעברו בהדסה עין כרם אך הפסיק לעבוד שם (דבי תגיד שמדובר בקנוניה נגד רופא שיודע יותר מדי טוב לילד ומעדיף את זה על ניתוח...). הוא היה בעד רעיון הלנל"ק מהרגע הראשון וטען שאפשר לעשות זאת גם אם העובר השני במצג עכוז. היו הרבה דרמות בעניין משבוע 30, כששירה, הראשונה, התהפכה כל US למצג אחר. בUS האחרון, יומיים לפני הלידה, רוני שהיתה במצג ראש, התהפכה תוך כדי US לרוחב. הרופא שלי היה עדיין בעד לנל"ק ואמר שאין שום בעיה אתה כי היא לא הראשונה. לצערי, הוא כאמור כבר עובד רק בקהילה. יש רק שלושה בתי חולים בארץ שמוכנים לעשות לנל"ק תאומים:תל השומר, הדסה עין כרם ושערי צדק. בחרתי בעין כרם כי כשהתקשרתי לברר אם הם עושים את זה, נתנו לי לדבר עם פרופ' לאופר, מנהל המחלקה, והוא, בכבודו ובעצמו, אמר לי שהם מוכנים ללכת על לנל"ק אם אני מוכנה לבוא להכרות אתם. כשבאתי, היו מאד נחמדים אלי, בדקו אותי ורופא שוחח איתי. הוא אמר שאין כל סטטיסטיקה על לנל"ק תאומים. הסטטיסטיקות הידועות הן רק על לנל"ק יחידני שבו יש 70% סיכוי לסיים את העניין בלידה רגילה. ו0.5% סיכוי לקרע ברחם. באותו לילה, או יותר נכון, לפנות בוקר, הגעתי למחלקה עם ירידת מים. זה היה שבוע 38 מלא. היו קצת פחות לארג'ים איתי. דרשו מצגי ראש-ראש שלשמחתי היו. כלכבוד לרוני שחזרה למצג ראש. אחר כך שוחחו איתי שוב על הטיפולים שהביאו להריון ועל הסיכונים בלנל"ק. נתנו לי 24 שעות לפתח לידה. הרופאים טענו שחישבו שהסיכוי לקרע הוא בין 1-2%. זה לא מבוסס על שום מחקר - רק הערכה לפי הריון יחידני. הם דרשו מוניטור רציף. לשמחתי הם לא יכלו לעמוד בזה כי לא היו מיטות פנויות וכך מצאתי את עצמי מקפצת על כדור פיזיו במסדרון במשך שעות ארוכות של צירים. הרופא צעק מדי פעם "זה לא בסדר, היא צריכה להיות על מוניטור" אבל כשיש שש לידות פעילות בחדרי לידה, לא מפנים אותם בשביל יולדת עם פתיחה של שלושה ס"מ... הלנל"ק שלי היה חוויה מדהימה ומעצימה. הייתי אמנם עם אפידורל בשעות האחרונות אבל הרגשתי הכל חוץ מהכאב. נתתי לאפידורל לפוג קצת והרגשתי חלק מהצירים. האפידורל חשוב כי אם אחד העובר השני מתהפך, קל יותר לשלוף אותו במצג עכוז בלי להכאיב לאמא מדי. כל החלומות שלי התגשמו כשאמרו לי ללחוץ ודחפתי החוצה את שירה בשלוש לחיצות ו20 דקות מאוחר יותר, את רוני באותו מספר לחיצות. זה היה שווה הכל מבחינתי. מאחלת לך חווית לידה דומה ואולי, קצת יותר קצרה מ27 השעות שלי בחדר הלידה. גם חווית ההנקה היתה שונה לחלוטין לאחר לידה ואגינלית. ההתחלה לא היתה קלה אבל הייתי שם כדי למנוע מהאחיות להאביס אותן בתמ"ל ותוך יומיים היינו מחוץ לבית החולים.
תודה ../images/Emo25.gif ../images/Emo25.gif
אין כמוך. את
אני? תיאוריות קונספירציה? מה פתאום...
. האמת היא שאם תשאלי לניחוש המושכל שלי בלי להכיר את המצב הרי שאני מניחה שלסנובים שם מעין כרם שסבורים שהם ירדו מהשמיים עם משק כנפי שכינה לא נאה היה לקבל כסגל קבוע רופא עולה חדש שלמד ברוסיה. מי ששאלה גרה בארה"ב כך שזה לא ממש משנה לה בתי החולים בארץ. הצחיק אותי התיאור שלך על איך הם הלכו וחזרו עם חישוב של 1-2% (ואם היה יוצא להם 3% מה? משעשע אותי איך המידע הסטטיסטי המשוער הזה נותן להם תחושה של "שליטה במצב") טוב - לא חשבת שתצאי מזה בלי עוד שאלות נכון? * גם בארץ יש גישה שאסור להריון תאומים להימשך מעבר לשבוע 38-39? * לרופא הרוסי אסור היה ללות את הלידה שלך באופן פרטי שם? (שונאת את הפועל "ליילד", ומודה ומתוודה שלא מבינה בנהלי הלידה של הדסה) * מה הרופאים שם אמרו לך אחרי הלידה? הם היו בראש של "איזה נס"? או סתם אדישים? או שמחו? נתנו לך הרגשה שאת פסיכית/נון-קונפורמיסטית? וחייבת לציין שוב שאני מעריצה אותך. גם על זה, וגם על הנקה מוצלחת של תאומים - פעמיים!
אין כמוך. את
תשובות וסיפור הלידה המלא...
יש בו כמה תשובות לשאלות שלך אבל בשבילך, אני אענה גם בתקציר... הרופא שפגש אותי בהדסה עין כרם, לא אהב את הרעיון להשאיר את ההריון אחרי 38 מלא. מצד שני, הוא לא דרש זירוז והציע סטריפינג. הוא לא הצליח לעשות את הסטריפינג כי הצוואר היה סגור מדי ולזכותו יאמר ששלח אותי הביתה בלי לאיים עלי בזירוז. הרופא שלי, ד"ר פלוטקין, ליווה את ההריון דרך "מכבי". לא חשבתי על ליווי לידה פרטי, היתה לי תחושה שנסתדר בלי... הגישה של הרופאים היתה משעשעת. מצד אחד, הם הלכו איתי ועם הרצון שלי ומצד שני, הם לא ממש הבינו את השגעון שלי ללדת בלידה ואגינלית. אחד הרופאים אפילו אמר לי שאם הייתי חרדית שרוצה עוד המון ילדים, הוא היה מבין את הצורך להמנע מקיסרי שני שיגביל לי את הילודה... לאחר האטוניה, כשהגיע הרופא הצעיר ולחץ לי על הבטן כדי להוציא החוצה ליטר וחצי דם, הוא טען ש"אני מלכלך (את רצפת חדר הלידה, עם הדם שלי...), את קורעת (למיילדת המופלאה שהצליחה לעזור לי להוציא את שירה ורוני עם קרע אחד קטן שלא דרש תפירה), ואת(כלומר אני...) לוקחת סיכונים..... לזכותו יאמר שהוא רופא שיודע לעבוד עם הידיים ולא רק עם סכין וכמה חודשים מאוחר יותר, הוא הציל חברה שלי מקיסרי כשילד את התאום השני בעכוז בזמן שהרופא הבכיר חובב הסכינים, נקרא לקיסרי חירום בחדר הסמוך. לא נתנו לי תחושה של פסיכית נון קונפרומיסטית. בהחלט זרמו איתי כי זה מה שאני רציתי, לאו דווקא כי זה מה שהם רצו ועל כך מגיע להם כלכבוד, בכל זאת... לא צריך להעריץ, חמודה. מי שמעריץ אותי, לא יכול להיות חבר שלי וחבל. במיוחד כשזו את. כשאת תלדי את דילדי והילהי, אני מבטיחה לך שתניקי אותן גם אם לא יהיה קל...
יש בו כמה תשובות לשאלות שלך אבל בשבילך, אני אענה גם בתקציר... הרופא שפגש אותי בהדסה עין כרם, לא אהב את הרעיון להשאיר את ההריון אחרי 38 מלא. מצד שני, הוא לא דרש זירוז והציע סטריפינג. הוא לא הצליח לעשות את הסטריפינג כי הצוואר היה סגור מדי ולזכותו יאמר ששלח אותי הביתה בלי לאיים עלי בזירוז. הרופא שלי, ד"ר פלוטקין, ליווה את ההריון דרך "מכבי". לא חשבתי על ליווי לידה פרטי, היתה לי תחושה שנסתדר בלי... הגישה של הרופאים היתה משעשעת. מצד אחד, הם הלכו איתי ועם הרצון שלי ומצד שני, הם לא ממש הבינו את השגעון שלי ללדת בלידה ואגינלית. אחד הרופאים אפילו אמר לי שאם הייתי חרדית שרוצה עוד המון ילדים, הוא היה מבין את הצורך להמנע מקיסרי שני שיגביל לי את הילודה... לאחר האטוניה, כשהגיע הרופא הצעיר ולחץ לי על הבטן כדי להוציא החוצה ליטר וחצי דם, הוא טען ש"אני מלכלך (את רצפת חדר הלידה, עם הדם שלי...), את קורעת (למיילדת המופלאה שהצליחה לעזור לי להוציא את שירה ורוני עם קרע אחד קטן שלא דרש תפירה), ואת(כלומר אני...) לוקחת סיכונים..... לזכותו יאמר שהוא רופא שיודע לעבוד עם הידיים ולא רק עם סכין וכמה חודשים מאוחר יותר, הוא הציל חברה שלי מקיסרי כשילד את התאום השני בעכוז בזמן שהרופא הבכיר חובב הסכינים, נקרא לקיסרי חירום בחדר הסמוך. לא נתנו לי תחושה של פסיכית נון קונפרומיסטית. בהחלט זרמו איתי כי זה מה שאני רציתי, לאו דווקא כי זה מה שהם רצו ועל כך מגיע להם כלכבוד, בכל זאת... לא צריך להעריץ, חמודה. מי שמעריץ אותי, לא יכול להיות חבר שלי וחבל. במיוחד כשזו את. כשאת תלדי את דילדי והילהי, אני מבטיחה לך שתניקי אותן גם אם לא יהיה קל...
סיפור כיפי!
טוב בסדר, אני לא מעריצה אותך - נתפשר על "מעריכה"
(זוכרת את ההגדרות המדויקות במשחקי "אמת או חובה" -- אוהב/מחבב/ וכו'? אז מתקנת ל"מעריכה"
. לא יודעת לגבי דילדי והילהי - אל תבני עלי.... (כלומר, מבטיחה שאם הן יגיעו כמובן שאניק אותן עד הבת המצווה - אבל לא מבטיחה שהן יגיעו)
טוב בסדר, אני לא מעריצה אותך - נתפשר על "מעריכה"
מדעי החיים
New member
ואו! ../images/Emo178.gif ../images/Emo140.gif
נשמע מדהים. אני לא בארץ כך שבתי החולים לא רלוונטיים, אבל טוב לשמוע שהיו דברים מעולם (ועוד אחרי קיסרי תאומים!). אני מבינה שמצגי הראש הם MUST בעניין זה. לשמחתי אתמול אמרו לי ששניהם במצג ראש (זה לא היה ככה עד עכשיו) ואני מקווה שיישארו כך. מעניין אותי מה אמרו לך על הסיכונים חוץ מעניין הקרע ואיך הם התייחסו לכל העניין (לא רק הרופא הרוסי אלא כל הצוות) - כאילו השתגעת או כאילו את אמיצה? או (כנראה) משהו באמצע... אני מרגשיה שכל העניין נראה לי מצד אחד מדהים ומעצים כמו שאת אומרת ומצד שני האמת היא שאני קצת פוחדת. אני כותבת כאן כי אני חושבת שחלק מהפחד שלי קשור בחוסר ידיעה ולכן היה חשוב לי לשמוע את הסיפור שלך. אני הנקתי את בתי אחרי הניתוח (עד לגיל מופלג של שנה וראבע) בלי בעיות בכלל ולא היו לי כאבים מיוחדים אחרי הניתוח. כלומר - אין לי איזו טראומה מזה. בכל זאת, אין סםק (גם לדעת הרופאים) שעדיפה לידה ווגינלית. פוווו.... מה עושים תגידו?
נשמע מדהים. אני לא בארץ כך שבתי החולים לא רלוונטיים, אבל טוב לשמוע שהיו דברים מעולם (ועוד אחרי קיסרי תאומים!). אני מבינה שמצגי הראש הם MUST בעניין זה. לשמחתי אתמול אמרו לי ששניהם במצג ראש (זה לא היה ככה עד עכשיו) ואני מקווה שיישארו כך. מעניין אותי מה אמרו לך על הסיכונים חוץ מעניין הקרע ואיך הם התייחסו לכל העניין (לא רק הרופא הרוסי אלא כל הצוות) - כאילו השתגעת או כאילו את אמיצה? או (כנראה) משהו באמצע... אני מרגשיה שכל העניין נראה לי מצד אחד מדהים ומעצים כמו שאת אומרת ומצד שני האמת היא שאני קצת פוחדת. אני כותבת כאן כי אני חושבת שחלק מהפחד שלי קשור בחוסר ידיעה ולכן היה חשוב לי לשמוע את הסיפור שלך. אני הנקתי את בתי אחרי הניתוח (עד לגיל מופלג של שנה וראבע) בלי בעיות בכלל ולא היו לי כאבים מיוחדים אחרי הניתוח. כלומר - אין לי איזו טראומה מזה. בכל זאת, אין סםק (גם לדעת הרופאים) שעדיפה לידה ווגינלית. פוווו.... מה עושים תגידו?
רוני של השלוש
New member
שיואו נועה ../images/Emo24.gif את מדהימה!
זו פעם ראשונה שאני קוראת את סיפור לידתן של שירה ורוני ואני נפעמת! וחוצמזה לא יצא לי להתנצל שהרסתי לנו את המשפחות תואמות-השמות
אולי פעמבאה
ונשיקות לכולכם.
זו פעם ראשונה שאני קוראת את סיפור לידתן של שירה ורוני ואני נפעמת! וחוצמזה לא יצא לי להתנצל שהרסתי לנו את המשפחות תואמות-השמות
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.