לידה פעילה ואפידורל

[סיגלמנדל1]

סליחה שאני מתפרצת לדיון שלכן ../images/Emo140.gif

אבל הייתי מאוד רוצה להדגיש בפנייך את החשיבות הגדולה של לעשות שיחה עם המיילדת הזו. פרוטקציה יכולה להיות דבר נהדר אבל אם את לא בטוחה במאה אחוז שהמיילדת תתמוך בדרך שלך אולי עדיף לוותר על כך ולמצוא את בית היולדות שיהיה ידידותי לצרכייך. לשם כך חשובה שיחה עמוקה וכנה עם המיילדת שאולי תגלי שהיא בדיוק בראש שלך ואולי לא. לכן אני גם חושבת שאת צריכה להציג בכנות גם את הרצון שלך בדולה. לדעתי הקו המנחה צריך להיות שבלידה יש תמיד מקום לעוד זוג ידיים ונוכחות כזו יכולה להיות טובה עבור כולם. לפני השיחה הזו באמת כדאי לך להתעמק בספר לידה פעילה ואולי גם בספר טבעי ללדת כדי לראות לאילו דברים את מתחברת ומבה בעצם החלומות שלך שאת רוצה שהמיילדת תעזור לך להגשים.

 

[debby12]

הפרוטקציה בוולפסוןמוגבלת

במובן הזה שבכל מקרה את שבויה בפרוטוקול *שלהם*. כמה שהמיילדת לא תהיה נחמדה ולצידך - אם הרופאים שם יחליטו על וואקום-חתך-קיסרי המילה שלך בנוגע לזה היא אפס וגם של המיילדת. כי מיילדות בבית חולים הן, מבחינה מערכתית, אפס אפסים אל מול הרופאים/ות <סליחה על ההתבטאות הקטיגורית - אבל בחיי שככה זה> או למשל: מיד אחרי הלידה הם יחתכו את חבל הטבור. מתאים לך? לא מתאים לך? אף אחד לא שואל אותך.. קחי את זה בחשבון. אפשר כמובן לבוא הפעם עם כוחות וכו' - אבל זה אומר לנהל מלחמה מול הצוות כל הזמן. זה אפשרי, אני עשיתי את זה. אבל לידה אמורה להיות חוויה אינטימית כיפית מעצימה, לא מלחמה עם אוסף אנשים יגעים בחלוקים שמתנהגים אליך כאילו את פקודה שלהם בצבא. לא?

 

[הילהל]

אבל זה נורא לא מדויק

כשהלידה תקינה מיילדת יכולה להעביר את כולה בלי לראות רופא. בלידה שלי ראיתי רופא בקבלה. לפני קבלת האפידורל וכשהאפידורל התחיל לפוג. וכמובן - כשנזקקתי לרביזיה. בשלב הראשון גם מיילדות כמעט לא ראינו - כי היינו עם הדולה ולא נזקקנו. בשלב הפעיל היתה איתי מיילדת ומיילדת מתלמדת שביקשה רשות להיות שם. למרות שזה היה שלב ממשוך (שעתיים וחצי) לא קראו לרגע לשום רופא. מיילדות זה התחום שבו האחות היא הכי עצמאית. כל עוד הלידה תקינה.

 

[debby12]

יכולהיות. אני משליכה מהלידה שלי

שבה פחות או יותר כל 5 דקות נכנס רופא, רמז למיילדת שהיא מטומטמת ונבח לה הוראות מעל הראש. והיו 3 מיילדות - קצת לא הגיוני סטטסיטית שכולן היו כאלה.... אולי זה פשוט יחסי העבודה ב"ליס". גם בפגיה אחר כך היחס של הרופאים לאחיות היה כאל "מנגבות קקי של התינוקות"

 

[צימעס]

לדעתי תתחילי מלעבד את הלידה הקודמת

זהר המליצה פה על מישהי (צר לי, תאלצי לחזור על שמה שוב...) שעושה עבודה כזו עם נשים. כשתמצאי את עצמך בחזרה, תוכלי לדעת מה את רוצה בלידה הבאה.

 

[אתי של ירדן]

יש לי צמרמורמרת רק מלחשוב על

לחזור לזה הכל היה כ"כ רע... אני מניחה שאין ברירה כי כל החולשות שלי היו שם ואיתן אני צריכה להתמודד אני מפנטזת שאחרי בירור כזה אגלה שהתחזקתי מאז שירדן שינה אותי והפך אותי ללביאה לעומת הילדה המפוחדת ההיא

 

[סטיוויה]

אבל

אם לא תעבדי את זה את עלולה להביא את זה אל תוך הלידה הבאה.

 

[הילהל]

../images/Emo45.gif

 

[צימעס]

אז קדימה - לעבודה

תתחילי מלכתוב את כל הסיפור. הכי טוב זה לעשות את זה בליווי מקצועי, אבל אפשר גם לבד, בעזרת הפורום, חברות, קריאה, מחשבה. תראי, לי ברור שאם היום אני נקלעת שוב לבית חולים ללדת, הם כבר לא "יכולים עלי". אני כבר לא אותה צימעס שבאה ללדת את התאומים לפני חמש וחצי שנים. חלק מהענין אצלי - כשהייתי צריכה לקבל החלטות רפואיות בשביל עצמי, לא היה לי אכפת לטעות. כשזה נהיה בשביל הילדים, נכנס המון חוסר וודאות, כי לא יכולתי לדעת מה הילדים מרגישים, והיה חשוב לי לקבל החלטות נכונות. זה הביא אותי לשאול שאלות, ולהרבה פחות אמון ברופאים (גם כשמדובר בי).

 

[טחינה עם דבש]

הכל היה כל כך רע? ../images/Emo24.gif

אין דבר כזה... אם תחזרי לחווייה ההיא, פתאום תתחילי לגלות גם את מקורות הכוח שלך. למשל, הרגעים שידעת מה קורה לך ומה את צריכה, אפילו שהם לא הקשיבו לך. הרגע שבו הרגשת "אני רוצה את התינוק שלי!" ולא קנית את ההפרדה שהיתה ביניכם. בטח יש שם עוד רגעים כאלה, שמחכים להתגלות. אם לא תעבדי את חוויית הלידה, היא תמשיך להיות "הכל רע ורע". כי זו באמת היתה חווייה קשה. אבל אם כן תחזרי לשם, בזהירות, עם המון תמיכה ואמפתיה כלפי עצמך (המילה "בורה" עפה מיד החוצה - וכמוה כל שאר המילים הביקורתיות

) - יש סיכוי טוב שתגלי שם מפתחות לחווייה טובה יותר - המקומות שבהם הרגשת וידעת מה טוב לך.

 

[זהר כרמי]

אוהו יש לי כ"כ הרבה מה להגיד...../images/Emo13.gif

ממה להתחיל...?

קודם כל מאחר וזה פורום שאני מרגישה בו בבית אני חייבת להזכיר שהביות המלא בוולפסון זו "הפקה" שלי שאני גאה בה עד אין קץ !!! לגבי וולקינג אפידורל - לא רק בליס ולא רק בשעות הבוקר... תתפלאי יקירתי אבל יש כמה וכמה בתי חולים בארצנו שבהם מי שיודעת לבקש יכולה לקבל וולקינג אפידורל חופשי על הבר... מה זאת אומרת ??? שלשאלתי "אתם עושים וולקינג ?" ענו לי - "אם תבקשי...!" - ממש ככה !!! אחד מהאלו שנתנו לי את התשובה הזו הוא מנהל ההרדמה המיילדותית בוולפסון, דר' עברון. עכשיו, יש לי הסתייגויות כמובן - המרדימים שלו לא עושים את זה, רק הוא. וגם - כדי לעשות וולקינג הם רוצים להיות בטוחים שהולכים ללידה נרתיקית ושלא יגיע כאן ניתוח זה אומר שיש אלמנט של לחץ וחוסר וודאות במצב הזה. לחץ וחוסר וודאות זה ממש לא מקדם לידה. אבל לצורך הדיון על וולקינג אפידורל -זה קיים, ובהרבה מקומות. על הקשר, או אי הקשר, בין אלחוש ללידה פעילה כבר ענו כאן, אני רק אציין שאני מסכימה עם העובדות אבל לא עם הגישה... {סטיוויה, יקרה, עלתה לי הרבה התנגדות למקרא דברייך, אני חייבת להגיד. אבל כאמור הטון הוא שהפריע לי ולא ממש התוכן כי תכל'ס כמובן שאפידורל ולידה פעילה זה דבר והיפוכו.} טוב בקיצור יש לי הרבה מה להגיד ובקיצור לא יצא לי... כרגיל.

 

[סטיוויה]

טוב זהר

את כבר יודעת שטון הוא יותר פשרנות שלך לאיך שאמרתי מאשר איך שאמרתי באמת

 

[סטיוויה]

אוח פשרנות? ../images/Emo2.gif כן, גם, אולי...

אבל הכוונה היתה לפרשנות

 

[g a n i]

זוהר, מה המיוחד בווקינג? תודה

 

[בלינקה]

walking epidural ואנלגזיה בכלל

אתן יודעות, יש הרדמה אפידורלית והרדמה ספינלית, באחת מזריקים את החומר לחלל האפידורלי ובשניה לספינלי. חומרים שמוזרקים לחלל הספינלי עובדים יותר על מערכת העצבים המרכזית, חומרים שמוזרקים לחלל האפידורלי עובדים יותר באופן מקומי. ככלל, בכל הרדמה אפידורלית/ספינאלית מזריקים קוקטייל של חומרי הרדמה מקומיים בשילוב עם נרקוטיקה (פטידין זה נרקוטיקה, יש עוד נרקוטיקה). בשגרה, מינון הנרקוטיקה בהרדמה אפידורלית/ספינאלית הוא מאד מאד נמוך. הרדמה מקומית עובדת על אילחוש סנסורי ומוטורי כאחד. נרקוטיקה נותנת אילחוש סנסורי טוב מאד עם מעט אילחוש מוטורי. בווקינג אפידורל נותנים זריקה משולבת (שתי מחטים בבת אחת) גם לחלל האפידורלי וגם לחלל הספינאלי, עם מינון גבוה יותר של נרקוטיקה (שעובדת על מערכת העצבים המרכזית וגם משפיעה על העובר משמעותית יותר מהרדמה מקומית) ומינון נמוך יותר של הרדמה מקומית. התוצאה היא אילחוש סנסורי מצוין ויכולת מוטורית גבוהה יותר מבאילחוש אפידורלי רגיל. עדיין יש שתי בעיות מרכזיות. הראשונה היא שיותר נרקוטיקה מוזרקת לאמא ועוברת לעובר, והשניה היא שלא באמת אפשר להגיע ללידה פעילה. עדיין חייבים ניטור רציף (ובצדק) עדיין יש סכנה לנפילת לחץ דם אימהי ולכן יש בעיה רצינית לקום ולעמוד ולנוע. יצא לי ארוך, סליחה.

 

[זהר כרמי]

תודה בלינקה ! ארוך ושווה.

עם זאת, לא כל המרדימים עובדים באותן שיטות, שוחחתי על הנושא של ווקינג עם כמה מנהלי הרדמה מיילדותית וכל אחד הסביר לי אחרת את מה שהוא עושה...

 

[אם פי 3]

../images/Emo124.gif אשכר - לשאלות נפוצות?

 

[אשכר ש]

../images/Emo45.gif

 

[אשכר ש]

מאוד חשוב לדעת

שזה פוגע יותר בעובר! נקודה משמעותית ביותר, מספרים זאת בגלוי? אצלי זה היה בפירוש מכריע בין 2 סוגי האפידורל במידה והייתי זקוקה לו.

 

[בלינקה]

אני לא יודעת אם הם ממש חושבים על זה

בסה"כ, הם לא מפחדים בבתי החולים מנרקוטיקה (אני מכירה לפחות מיילדת אחת, מקסימה, מיודעת, בגישה טבעית ואני מאד מחזיקה ממנה, שאם תשאלי אותה מה עדיף - פטידין או אפידורל, היא תגיד פטידין, במגבלות). מבחינת הרופא המרדים, הוא רק משנה טיפה את המינונים בקוקטייל. זה לא כמות כמו בפטידין, זה לא מוזרק לאותו מקום כמו פטידין (שמוזרק לשריר) וההשפעה על העובר היא פחותה בהרבה מפטידין. אז לא נראה לי שהם מזהירים, כי זה בכלל לא בתודעה שלהם.