לידה פעילה ואפידורל

אשכר ש

New member
להבין מה זו לידה פעילה

ממש לא נוגד את חוקי הפורום
אני קיבלתי את הרושם שאת רוצה ללדת עם אפידורל ולנסות לישם לידה פעילה איתו. אז מה זו לידה פעילה? ממממ.... לטעמי, לידה פעילה זו לידה שבה יש לגוף יכולת לפעול עפ"י האינסטינקטים הבסיסיים שלו, בלי שום הכתבה של צרכים "מוסדיים". ברגע שיש התערבות כלשהי במהלך הלידה, למשל מתן אפידורל, האיסטינקטים הולכים לאיבוד וגם אם הם לא (נדיר), אז אין לך כ"כ את היכולת לפעול על פיהם. אגב, זה נכון גם להתערבויות יותר קלות מאשר אפידורל. לדעתי אפילו בדיקת פתיחה יכולה לפגוע במהלך הלידה. בלידה פעילה את לחלוטין מחוברת לתהליך אותו את עוברת, את קשובה לעצמך בלבד. זה יכול לבוא לידי ביטוי בצורך להתכנס באיזו פינה כל הלידה או להסתובב כל הזמן בניענועי אגן או לקפץ על כדור או להכנס למקלחת. העיקר לעשות מה שגופך מרגיש שהוא צריך. אמנם זה קשה, אך לדעתי ניתן לעשות זאת גם בבי"ח, אם לידת בית אינה אופציה מבחינתך. צריך לבוא עם ידע מקדים של מה את רוצה ולא רוצה (בעיקר מבחינת התערבויות), לעדכן את המלווים שלך בפרטים ולבקש שידאגו שרצונך יתמלא במקסימום האפשרי. הייתי גם לוקחת דולה (אפשר מתלמדת אם יש בעיית תקציב)- יעזור מאוד בהתמודדות עם הצירים. וכמובן בוחרת בית חולים בעל הגישה הליברלית ביותר, למרות שעדין לצערי, זה די רולטה של איזה צוות את מקבלת. מקווה שקיבלת קצת תשובות, תרגישי חופשי לשאול.
 

עופריקה

New member
רוצה להוסיף לגבי ההבדלים המהותיים

בין האפידורל "המשתק" (או כמו שחברתי תיארה: שכבתי על המיטה כמו בטטה ורק חיכיתי שמשהו יקרה) לבין האפידורל הקל, הוא ה- walking apidural. אותו היא קיבלה לפני חצי שנה בלידתה השניה. ההבדל הוא באמת בפעולה. איפה יש מרחב גדול יותר של תנועתיות, שליטה, תחושה של הגוף והרגשה שאת לא בטטה. נכון, יש חיבור רציף למוניטור. נכון, יש אינפוזיה. אבל - אפשר לרדת מהמיטה, גם אם זה לשבת על כדור ולהניע את האגן. אפשר להרגיש את הצירים, לא חייבים להתמסר למוניטור הדוהר. אותה חברה שהתנסתה במינונים השונים, הרגישה שהיא עזרה ללידה, דיברה על כך שהיא היתה פעילה והיא הרגישה נפלא, בניגוד לחסרת אונים. אולי גם כאן טמון ההבדל בין לידה פעילה לבין לידה לא פעילה.
 
דבראשון תודה. אז ככה:

מאז הלידה של ירדן עברתי תהפוכות הגעתי ללידה שלו בהלם, בלי הבנה מינימלית מה זה בכלל לידה הידע שלי הסתכם במידע שבספר של עמוס בר... הצוות היה זוועתי ופשוט השתלט עלי - אני כאילו לא הייתי שם - הרגשתי כמו ברופא שיניים - לשכב ולשתוק (ראי תשובתי לgani למעלה...) הלידה הסתיימה בוואקום + חתך רציני... לא נתנו לי להניק לא מיד וגם לא 9 שעות מהלידה... בלי סיבה הם פשוט רכבו על ההלם שלי וזילזלו בי עד הסוף יצאתי עם צלקות נפשיות - עד עכשיו אני מסוגלת לבכות מהמחשבה איך הם סיכנו את שנינו - והכי גרוע איך בלי סיבה הפרידו ביננו מאז למדתי המון במיוחד מפורום הנקה פה בתפוז אני עוד מניקה את ירדן (בן שנתיים וארבעה חודשים) ולא מתכוונת לגמול אותו אני רוצה שתהיה לי חוויה מתקנת - אבל אין לי מספיק מידע... לכן החלטתי לברר הכל החל מעכשיו (שבוע 23) מה ש"מגביל" אותי זה שיש לי פרוטקציות בוולפסון (עוד דבר טוב - יש שם ביות מלא) ברמה כזו שמיילדת בכירה תבוא מהבית במיוחד בשבילי ותהיה רק איתי בכל הלידה. אני מתכוונת להפגש איתה ולברר הכל אבל רוצה לבוא עם כמה שיותר מידע לא רוצה שהיא תבין ממני שאני רוצה לידה סטנדרטית עם קצת יחס מיוחד אני רוצה להצליח ללדת בלי חתך בלי וואקום ובכמה שיותר קלות לא רוצה "לתקוע" את העובר - פעם שעברה היה לנו מזל - לא רוצה להסתכן שוב... מצד שני כ"כ כאב לי עם האפידורל בפעם שעברה שאני משקשקת לנסות בלי... אני מבולבלת לגמרי עד כדי כך שיש לי סיוטים בלילה הלילה חלמתי שאני יולדת שני תאומים ענקיים בבית לבד והכל חשוך
זה בערך מה שעובר עלי כרגע... סליחה על האורך...
 

אשכר ש

New member
נראה לי שאת בכיוון הנכון

"מצד שני כ"כ כאב לי עם האפידורל בפעם שעברה שאני משקשקת לנסות בלי..." פעם שעברה, היית במקום שונה לחלוטין, בלי ידע שתוכלי לצבור מהיום. חלק מהידע הוא לדעת שהלידה כ ו א ב ת, אבל יש לכך סיבה וצריך להקשיב לכאב הזה. אולי זה יעזור לך להתמודד איתו. יש לי הרגשה שעם עבודה נכונה את בכיוון הנכון ללידה מעצימה יותר. לגבי הפרוטקציה, מאוד תלוי מה גישת המיילדת שלך. יש הרבה מיילדות בבי"ח שהן ממש לא בגישה טבעית ולא מתחברות לזה בכלל. מבחינתן ההתערבויות הן רק לטובת היולדת, גם אם הן לא הכרחיות. חשוב מאוד מה גישתה ללידה, אחרת הפרוטקציה המבורכת עלולה להתגלות כמכשול.
 

הילהל

New member
כואב אבל פחות

לא יכולה להשוות את כאבי התופת של שכיבה על הגב בצירים, לכאבים כשאפשר לנוע, לקבל עיסוי, לקפץ על הכדור, לעסות עם זרם המים במקלחת. כשנעתי ונעזרתי כך הכאב היה נסבל לגמרי. וגם - כשהגיעו צירי הלחץ, הידיעה שעכשיו אני ממש "עושה" משהו עם הכאב הזה היתה מאוד מעודדת. את הצריבה הנוראית שמדברים עליה כשהראש יוצא אני הרגשתי כרגע נהדר ומופלא של כוח! הנה הבאתי אותה למקום הנכון (זה לקח זמן וכוח בגלל המנח שלה) הנה אני עושה את זה והיא אוטוטו כאן אני חושבת שזה אחד הרגעים היפים בחיי.
 

עופריקה

New member
הי אתי,

מברכת אותך על הבחירה ללמוד, לקבל ידע, לשאול, לתהות ולפנות עמוק עמוק פנימה על מנת שתוכלי לענות לעצמך על שאלות. אני ממש חייבת לרוץ, אז בקצרה - ממליצה לך לעבד את חווית הלידה שלך. אח"כ או במקביל, ממליצה לך להפגש עם מישהי (דולה מנוסה, מטפלת, מדריכת הכנה ללידה וכו') ולברר לאט לאט מה הרצונות שלך, מה הם הפחדים והחששות שלך. לראות איפה המקומות הפגיעים יותר, ואיפה נקודות החוזק שלך. מקווה שאני מסבירה את עצמי טוב. מבטיחה לחזור אליך לכאן. יש לי מונדיאל על הראש (תודה לאל נשארו שני משחקים.
)
 

הילהל

New member
עם יונתן הייתי ככה בדיוק

המון אפידורל. לא הרגשתי כלום. לא הבנתי איך ומה לעשות עם הגוף. נגמר בואקום וחתך. הלידה של מיה - עם המון הכנה (הספר "לידה פעילה" נפלא), עם דולה. לא האפידורל כפה עלי ניטור אלא ההיפך (עליות הדופק שלה כפו ניטור לסרוגין. וכבר היה לי קשה איתו אז ביקשתי אפידורל). אמרתי מפורשות שאני רוצה לנוח לשעה קלה ולא יותר. קיבלתי מעט אפידורל. הוא התפוגג לפני הפתיחה המלאה והסכמתי מייד עם עצת הרופא והמרדימה לא לקבל עוד "מנה". ילדתי את מיה - 3.660 גרם במנח "עורף לאחור" בלי קרע קטנטן אפילו, בלי שום ואקום, רק עם העידוד של הנוכחים והידע והכוח שלי. ואם חא היה צורך בניטור אני יודעת שהייתי יכולה לוותר על האפידורל, כי הכדור והמקלחת ועיסוי הגב הקלו עלי מאוד.
 

סטיוויה

New member
וזו השאלה הפילוסופית של הפורום

האם הרצון "לנוח קצת" בעזרת חומרים חיצוניים לגוף ולנשמה הולך יחד עם לידה פעילה/טבעית(עבורי זה הינו הך).הרי בלידה אנחנו עובדות וקשה! אני יודעת שגם בלידה השנייה שלי שהתחילה בבית ונגמרה בבי'ח,עם אפידורל כדי לנוח-לא הייתי פעילה במלוא מובן המילה.זה התחיל עמוק עמוק בהריון,הרבה לפני הלידה.והצורך לנוח בלידה הוא רק סימפטום של מה שהיה שם לפני. ה"אינסטנט" הה שהאפידורל מייצג הוא מנוגד לדעתי לכל מה שהוא טבעי בלידה.פעם היו נותנים צמחי מרפא וכד' כדי לעזור ליולדת להתמודד עם לידה ארוכה וכואבת.אבל היא עדיין היתה שם,כל הגוף שלה היה שם. כמו שרונית קופליס הסבירה;שלב צירי הפתיחה,מבחינה אנרגטית,הוא מאד משמעותי.יש כאן הצהרה של היולדת על המוכנות שלה להתפרק לרסיסים.אני אישית רואה ברצון לעשות STOP, כמשהו לא פעיל.להיפך,סביל מאד.
<סטיוויה מזכירה לעצמה שהיא "הארדקור" והכל נאמר ברוח טובה>
 

הילהל

New member
זו הבעיה בבי"ח

ברור לי שבבית לא הייתי נזקקת לאפידורל. כי בבית אפחד לא היה מתעקש להשכיב אותי על הגב למוניטור ממושך! אבל לא היתה לי אופציה ללידת בית - המיילדות שדיברתי איתן אמרו לי שאני "סיכון" ובדיעבד צדקו (השיליה שלי אכן שוב לא יצאה כלל). מוניטור ממושך אחד העברתי בבי"ח על הגב עם רטיות חמות שהדולה ובעלי לא הפסיקו להזרים אלי. ואז קמתי, התקלחתי, הייתי על הכדור - והיה לי כ"כ הרבה יותר טוב! ונסבל! לכן כשהודיעו לי שחוזרים לניטור בשכיבה (בכל פוזה אחרת הדופק "אבד" להם)הרגשתי שעוד חצי שעה מסויטת כזו תהיה בדיוק מה שיגמור אותי. ואם חייבים ניטור (והסכמתי איתם, כי הדופק הגבוה היה גם בשבוע 39 בגלל שלל דלקות שאספתי) - אני חייבת שהוא יהיה רגוע יותר הפעם. לכן ביקשתי אפידורל לפני הניטור, ורק במינון שיעביר אותי את החלק הזה. אני חושבת שחלק מה"להקשיב לגופי" הוא גם לדעת מתי משהו הולך לשבור אותי. עבורי האפידורל בזמן הניטור היה בחירה מודעת כדי לשמר את עצמי ללידה עצמה. ואכן כשהניטור נגמר הגעתי כמעט לפתיחה מלאה, וכשהאפידורל הפסיק לשפיע לגמרי, בתיאום מושלם, הגיע הזמן ללחוץ. אני חושבת שבנסיבות (אילוץ ללדת בבי"ח עם מוניטור בשכיבה) עשיתי את הבחירה הכי טובה עבורי ועבור גופי ובתינוקת שלי.
 

אשכר ש

New member
תשמעי...

אין לי ספק שקשה להתמודד עם ניטור של חצי שעה בשכיבה במהלך הצירים. אני הייתי משתגעת. כל הכבוד שעשית מה שנראה לך נכון ועובדה- זה הוכיח את עצמו!
 

הילהל

New member
אפשר הרבה דברים

אפשר גם להקשיב לדולה שאיתי, שמסתכלת על המוניטור ואומרת לי בעצמה שזה לא נראה מי יודע מה. ושבהתחשב בעובדה שכבר חוויתי משהו כזה לקראת סוף ההריון כי "אספתי" דלקות בדרכי השתן ובמפרק הירך והעליתי חום ושגרם למצוקה קלה של העוברית - יש כאן עניין אמיתי ולא סתם התעללות שגרתית ביולדת. לא כל פעולה בביה"ח באה "נגד" היולדת או הלידה הטבעית. עם כל הקושי שיש לי עם רופאים והממסד הרפואי (בכללו, לא רק בהקשר של הריון ולידה) אני עדיין מאמינה שהרוב המכריע שלהם בא מתוך הרצון לסייע, להבריא, לשמר חיים. ושישש מה להקשיב להם ולא לפסול מראש כי הם "הממסד".
 

סטיוויה

New member
אין כאן קונספירציה וכ'ו

השאלה היא אם רופא/אחות/מיילדת שנמצאים אחרי משמרת ארוכה,לפעמים כפולה,לעמים ארוכה מהמותר-יכולים לקבל החלטות מתוך שיקול דעת נקי מעייפות/מתח וכזה ששם אותך בראש מעיניו.
 

סטיוויה

New member
ועוד דבר

השרשור הזה לא מנתח או עוסק נקודתית רק בסיפור שלך,שהוא יוצא דופן מהרבה בחינות. לא לכל היולדות ש"יהמרו" על לידת ב'יח רגילה,יהיה כזה מזל.
 

הילהל

New member
לכן אסור להמר

מבחינתי לבחור בי"ח מסוים מאוד וללכת אליו אך ורק עם דולה זה לא לידת בי"ח רגילה. לידת בי"ח רגילה זה מה שעברתי עם הבן שלי בסורוקה. ואין לי מילים שיתארו את גודל הזוועה.
 

סטיוויה

New member
טוב........

כשאני קוראת אותך אני מרגישה שיש לך בלבול. השורה התחתונה,אם להתחיל מהסוף,היא שאת צריכה להגיע להבנה עמוקה עם עצמך איזו לידה את מאחלת לעצמך ומה את רוצה. מצד אחד היתה לך חוויה לא טובה עם אפידורל וגם לא קיבלת אותו נכון.כל הקטע של הוואקום והחתך היו תוצאה של חוסר היכולת שלך להרגיש מה הגוף שלך מבקש לעשות(ואין לי ביקורת עלייך יקירה,זה נאמר בהרבה אמפתיה).בלידה פעילה זה לא יקרה.בלידה פעילה את חלק בלתי נפרד בכל המישורים בכל תהליך הלידה.את לא מתנתקת מהגוף,מהרגשות ומהעובר. מצד שני את מדברת על פחד גדול מהצירים.פחד שאת יודעת שיכול לגרום לך לבקש "אפידורל ומייד!".כאן יש מקום לפעולה כבר עכשיו.לעבוד על הפחד מהצירים,מהכאב.יש הרבה טכניקות ללמוד להתחבר אל הכאב,ללכת יחד איתו ולא נגדו.ונניח ותחליטי להעזר באפידורל-לעשות את זה בצורה שתקדם את הלידה ולא תפגע בך.במינון מסויים,בתזמון מסויים. אז יש לך עבודה לעשות במישור הזה,של הכאב.אפשר לעבוד עם דולה,עם ספר טוב,עם מדריכת הכנה ללידה שיש לה ידע רלוונטי. עניין נוסף;את מול המיילדת. האמיני לי שכשתהיי בבי'ח עם צירים-מאד מפתה לקחת "משהו לכאבים". במיוחד אם המיילדת מעודדת אותך בפעולות שלה לעשות כך.ולכן לדעתי נורא=נורא-נורא חשוב שתתאמי ציפיות מולה.כמו שעושים תכנית לידה.לדבר לפני זה ולא רק פעם אחת,להגיד בבירור מה את רוצה ומה נכון לך.ואם היא באה מאסכולה יותר "שמרנית" נניח,אולי לא שווה להעזר בה.עדיף להגיע לחדר לידה בלי פרוטקציה ולומר מה את מבקשת ולבקש מיילדת שתתאים לך. לדעתי יהיה לך נהדר להביא דולה ללידה.אם יש לך P אז הכל פתוח בפנייך.
 
לאט לאט אני הולכת לכיוון של לצרף

גם דולה ללידה אפילו שתהיה המיילדת הצמודה מהבי"ח אני רוצה לדבר איתה (המיילדת) קודם - להסביר לה מה אני רוצה ולומר לה מראש שאני מביאה חברה דולה שתעזור לי ב"תחום טיבעי" מקווה שבגלל שהיא אמורה לתת לי את כל ה"פרוטקציות" היא לא תתנגד לעזרה של דולה. אם אני ארגיש שהיא לא מוכנה לדולה ולכיוונים של לידה יותר פעילה וללא התערבות אז כנראה שאצטרך לוותר עליה ועל הפרוטקציות...
 
למעלה