בדיוק בגלל החיפוש
זה מעורר את החשד שמדובר במשהו דומה - חיפוש אישה למלך. הנקודה, לפי הרב מדן, היא שאנשי דוד ראו שאין יורש מתאים: אבשלום מת, אמנון מת, והיחיד שנותר הוא הכלומניק הזה, אדוניה. (על שלמה, פרי הביאושים, אסור כמובן לדבר. מנסים לטאטא אותו מתחת לשטיח.) זה הרקע לנסיון המלכת אדוניה, וזה הרקע לחיפוש אבישג. "המלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו" - מה שאומר שהוא איבד את חום גופו הטבעי, כלומר עומד לאבד (או איבד) את פוריותו. לכן צריך מהר למצוא לו אישה. אז מצאו לו, ומכניסים אותה בתור כיסוי של "סוכנת". המלך לא מוכן לשחק את המשחק (הוא הבטיח משהו לבת שבע, על הבן שלה). אז היא נהיית סוכנת בלבד "והמלך לא ידעה". אמנם, את זה לא יודעים אנשי החצר. הם מעיפים מבט מדי פעם בבטנה של אבישג, ומשעובר מספיק זמן הם מגיעים למסקנה הבלתי-נמנעת - המלך איבד את פוריותו. אין את מי להמליך חוץ מאת אדוניה, ואכן מייד הוא "מתנשא לאמר אני אמלוך", בתמיכת בכירי אנשי דוד. נקודה מעניינת היא שמסתבר שבת שבע ידעה ש"המלך לא ידעה" (היא נכנסה אליו 'החדרה'), ומסתבר שאדוניה, לאחר נישולו, ידע שהיא יודעת וידע שאף אחד לא יודע. הוא מבקש ממנה את אבישג. מבחינתה, זו הודאה בכישלון: הוא רוצה לשאת את משרתת המלך. היא לא יודעת שמבחינת העם, זה בדיוק הפוך: נשיאת אשתו של דוד; כלומר, "ושאלי לו המלוכה", כלשון שלמה. שלמה מסכל את המהלך בעודו באבו, וכך נמנע המרד. זה היה בימי העיון של מכללת הרצוג לפני שלוש שנים. את רואה למה שווה ללכת?
