ילדה בת שלוש
זה היה גילה של זיו כאשר פגשנו אותה. מכיוון שאיננו מתגוררים בישראל ואימצנו במדינה שבדרך כלל לא מאמצים ממנה בישראל, חוויות האימוץ שלנו שונות, אך כנראה לא מהותית.
זיו היא בתנו היחידה, כך שאיני יכולה לענות על שום שאלה הקשורה ביחסי אחים. לשאלת השינה במיטה משפחתית, אם זאת, נראה לי שזקוקה הבהרה. בן כמה בנכם הביולוגי? הוא צעיר או מבוגר יותר? בכל מקרה, כדאי לזכור שאימוץ הוא הליך ארוך למדי, ויכול להיות שעד שתגיע הבת אליכם דברים ישתנו גם בין שלושתכם עוד לפני בואה וללא קשר אליו.
זיו כיום בת שבע וחצי.
אתמול אכלנו אוריאל ואני ארוחת ערב בלעדי זיו. היא הייתה אצל השכנים וביקשה רשות לאכול שם, כך שהנחנו שהיא לא תאכל בבית. כשהבאתי אותה חזרה הביתה, התברר שבאוכל אצל השכנים לא מצא חן בעיניה והיא עדין הייתה רעבה. מכיוון שעדין היה זמן לפני שהיא הייתה צריכה ללכת לישון, הכנתי לה פירה ותפוחי האדמה שבושלו כשעוד לא ידענו שהיא תאכל אצל השכנים. היא ישבה במקומה ואכלה, בעוד אני מתיישבת מולה, במקומי הקבוע. זיו ביקשה ממני לבוא ולשבת לידה "כי אני לא רוצה להיות לבד". האם זו נצמדות?
היום היא הלכה לשכנים עם זוג מגפיים אחד, החליטה שם שבעצם עדיף לה זוג מגפי הגומי, אז היא חזרה לחצר, חלצה מגפיים, נעלה את מגפי הגופי ואילו את הזוג הראשון הכניסה הביתה דרך דלת החתול, כדי לא ללכלך את הבית בבוץ. מכיוון ששנינו הייתנו בקומה העליונה, כל זה נעשה ללא ידיעתנו. האם זו עצמאות?
מעבר לזה שכל ילד הוא עולם ומלואו, שונה מילדים אחרים, יש לכל ילד גם תנודות מצב רוח והשתנות ברצונות. האיזון בין הצמדות ועצמאות הוא זה שגורם לנו לומר בסופו של דבר האם זהו ילד נצמד או ילד עצמאי, אך כדי לראות את האיזון הזה צריך לחית עם הילד זמן מה ולהכיר אחד את השני.
זיו היא ילדה נורמלית למדי, עם קטעים עצמאיים וקטעים נצמדים, אבל בגדול היא ילדת בית חובבת המוכר. רק לפני כמה ימים השכנה אמרה לי שזיו התחילה לדבר יותץר לאחרונה ולספר על כל מיני אירועים קטנים. ובכן, אנחנו שומעים על כך פחות או יותר למן היום הראשון, והורים של חברים טובים מבי"הס מכירים זאת גם כבר די ממזמן. הסברתי לשכנה שזיו רק נראית ילדה חברותית וידידותית, אבל בפועל היא מאוד מסוייגת ולא נותנת אמון בקלות, והעובדה שהחלה לחלוק את חוויותיה איתם מראה שהם עברו את סף הקבלה שלה.
למרות שהיא חברותית מאוד, היא כזו למספר מצומצם מאוד של חברים נבחרים. היא יכולה ללכת לישון בביהם, אבל תמיד תעדיף שיבואו לישון אצלה. בן של חברים בעיר אחרת מגיע אלינו לישון בחופשות לכמה ימים כאשר הוריו עסוקים מדי, אבל זיו אינה מוכנה/מעזה, להשאר בביתם בלעדינו. שנה שעברה היא נסעה עם כיתתה למחנה בן שלושה ימים (שני לילות). היא נהנתה מאוד מן החוויה, וכבר הודיעה שאינה רוצה לנסוע למחנה השנה. היא תערובת של עצמאות ונצמדות, עם נטיה ליותר נצמדות מאשר עצמאות, אך לא בצורה מאוד יוצאת דופן. כדי להגיע לכאן, השקענו די הרבה מאמצים כדי להתגבר על פחדים שאחרים לא תמיד ראו. כי בזה היא היא ללא ספק טובה - להחביא את חוסר בטחונה ופחדיה מפני העולם ולגלות זאת אך ורק למעגל מצומצם מאוד של אנשים.
יש עוד כל מיני דברים קטנים לספר כמו:
מפאת כל מיני סיבות שונות ומשונות, מעבר לשינה עצמאית של זיו בחדר משל עצמה היה הליך ארוך ומורכב. אחרי למעלה מארבע וחצי שנים, היא כמעט לא מגיעה למיטתינו עוד, ומסוגלת להרדם בכוחות עצמה במיטתה.
כל שינוי בשגרת המוכר לה הוא משהו שצריך להתכונן אליו, משהו שהיא תתנגד אליו נואשות, מה שלא יפריע להנות ממנו בזמן אמת אם הוא מהנה עבורה.
פרידות קשות עליה. אם מישהו הוגדר כחבר, היא לא תפטור אותו מן ההגדרה גם אם הוא כבר התרחק ממנה, פיזית או ריגשית.
כל האמור לעיל, אינו אומר דבר בקשר לבתכם העתידית. היא יכולה להיות כל דבר, ורק ימים יגידו מה יהיה נכון עבורה ועבורכם.
אם דבריי בכל זאת עזרו במשהו, נסי לקרוא בבלוג שבחתימתי. תיארתי שם עד לזרא כמעט את כל קורתינו עד לשלב בו זיו הייתה מחוץ לבית הילדים למעלה ממחצית חיה.
