למה אין אימוץ מאפריקה או מסין בישראל?

[KallaGLP]

מי שהכי מתנגד לאימוץ של שחורי עור ע"י לבנים

הם, למיטב ידיעתי, שחורי העור בעצמם.

 

[KallaGLP]

לדעתי הבעיה הרבה יותר חמורה.

איך שאני רואה זאת, לחתום על הסכמי אימוץ ואחר כך ליצור קשרים ובסיסים במדינות שמהם רוצים לאמץ זו עבודה קשה ומייגעת, הכרוכה בטיסות לחו"ל, השקעת שעות עבודה רבות וגם השקעת הרבה משאבים מצד העמותה הפוטנציאלית. ומה יוצא אחר כך מזה? הדוגמה של אל סלבדורה היא האחרונה, אך היו עוד לא מעט לפני זה. אף על פי שקיים הסכם אימוץ, לא מצליחים להביא ילדים מהמקומות האלה, ויוצא שכל ההשקעה הייתה לחינם. העמותות (ברור שגם המדינה, אך האינטרס העיקרי כאן הוא מטבע הדברים של העמותות, שזו פרנסתן) משקיעות זמן, כסף ומאמץ ולא רואות מזה אחר כך כלום. כנראה שכבר קצת התייאשו מכל העניין הזה, של מדינות שמשקיעים בהן ואחר כך נסגרות או סתם מעכבות וכד'.

 

[fannyd]

כשהמדינה רוצה היא יודעת ליזום ולהיות יצירתית

פשוט במדינת ישראל של היום אימוץ חו"ל הוא יתום עם משרד הרווחה בתפקיד אם חורגת.

 

[עמליה22]

החלטה לשנה החדשה

ללא ספק ההחלטה לשנה החדשה חייבת להיות קידום אימוצים ממדינות נוספות - יש הרבה ילדים מקסימים בכל העולם שמחכים לנו ויכולים לחיות בישראל חיים מאושרים. למי יש הצעה אופרטיבית?

 

[חייכנית2]

לי תמיד יש את אותה ההצעה בנושא זה

אפשר ליצור קבוצה בפייסבוק שמורכבת ממי שמתעתדים להיות הורים מאמצים.
ביחד ניתן לגייס אנשי ציבור כדי לפעול למימוש אופרטיבי . לפחות על שניים אני יודעת שהם מהיותר מעורים- ח"כ בוז'י הרצוג שהפך לאחרונה לראש האופוזיציה ומכיר את הנושא מתקופת היותו שר העבודה והרווחה ,וח"כ עדי קול מ"יש עתיד" שמתעניינת גם באופן אישי בדרכי הרחבת משפחה ודיברה על כך בפומבי.

 

[נונלאסופית]

רעיון יפה למעט עניין פעוט

לא יודעת אם כל אחד שרוצה לאמץ מעוניין לפרסם עובדה זו ברבים כולל בין חבריו בפייסבוק..

 

[חייכנית2]

אכן

מאמצים הרבה פעמים עוברים תהליך ממקום של בושה והסתרה למקום של הרבה גאווה.[עד כדי לא לזכור שהיו פעם במקום אחר...]
שוב,הקבוצה יכולה להיות סגורה ואז לא כל אחד רואה מה שאת רושמת.גם שם הקבוצה יכול להיות כזה שלא מסגיר את התכנים.
אני חושבת שהתאגדות- יש בה הרבה יותר כח מאשר מחשבות ויוזמות של יחידים.

 

[גילעד 63]

מבושה לגאווה

נראה שאם יש משהו שלא השתנה לאורך העשורים בהם אנשים מאמצים ילדים זה עניין הבושה, ההסתרה והסודיות האופפת את הנושא. הדבר גורם לבורות ציבורית בעניין (שממנה באות כל השאלות/הערות והצהרות שרבים כאן נתקלים בהן) ומי שסובל מזה הם בעיקר הילדים כשהם גדלים. הבושה מחלחלת הלאה ואף אחד לא באמת מדבר על זה באופן פתוח.
אי אפשר להזיז שום דבר ציבורי בלי להתאגד ולהיחשף. זו עובדת חיים. אז אולי יתאגדו אלה שכבר עברו למקום של גאווה למען אלו שעדיין לא מוכנים לזה?
יש הבדל גדול בין שמירה על פרטיות לבין בושה והסתרה.

 

[נונלאסופית]

מצטערת אבל לא בושה . ממש לא בושה . אלא פרטיות

יש עוד דברים שלא ארגיש נוח לחשוף . לא כל דבר אני חושפת בפני כל העולם. גם לא בפני חברי פייסבוק ובטח לא אנשים שאני לא מכירה.

 

[נגה לביא]

שמירה על פרטיות היא דבר מובן לחלוטין

רק כדי שדברים ישתנו במרחב הציבורי, כמות מסויימת של אנשים פרטיים צריכה להחשף כדי להפוך זאת לשיח ציבורי. כל עוד מאמצים ומאמצים לעתיד מרגישים שהם מעוניינים לשמור על פרטיותם (שוב, לגטימי לחלוטין), הם חייבים להבין שהציבור אינו רואה בבעייתם (סגירת מקומות לאימוץ בינלאומי ואי פתיחת מקומות חלופיים) עניין ציבורי שמצריך שינוי.

 

[גילעד 63]

אכן, והוא הדין לגבי

כל דבר הקשור לעולם האימוץ, כולל מאמצים, מאומצים ומשפחות ביולוגיות. אם רוצים לשמור על פרטיות גם הדרך לשינוי תהיה פרטית ומטבע הדברים כמעט בלתי אפשרית.

 

[דניאלה111111]

איפה היית גילעד, התגעגענו אליך

 

[סביון1]

אתה טועה, הרבה מאד השתנה, אבל עדיין אני יכולה

להבין את אלה שבתחילת התהליך מעדיפים לשמור על פרטיות. כמו שרוב האמהות לא מספרות על ההריון שלהן כבר בחודש הראשון. ולא בגלל שהן מתביישות.

 

[יסמין@]

וכך כתבת

"נראה שאם יש משהו שלא השתנה לאורך העשורים בהם אנשים מאמצים ילדים זה עניין הבושה, ההסתרה והסודיות האופפת את הנושא."
משפט מאוד גורף ומכליל, וככזה לא יכול להיות נכון ומדויק. בפורום הזה עצמו קראת בוודאי הרבה הודעות של הורים שכל ההתנהלות שלהם שונה לחלוטין, ממש מנוגדת, ואין בה שמץ של בושה, הסתרה, סודיות, שקרים וכו'.

אתה מאוד צודק: "יש הבדל גדול בין שמירה על פרטיות לבין בושה והסתרה". שמירה על פרטיות אינה זהה לבושה ולהסתרה, אינה נובעת מהן.

 

[balbal17]

חייכנית שלום

היתה לי פעם מחשבה לכתוב לח"כ עדי קול אך בחצי ראיון שראיתי באחת מתוכניות הבוקר (אני חושבת שאצל אורלי וגיא) שבהן היא דיברה על בעיות הפריון שלה,
שאלו אותה האם חשבה לפנות לאימוץ והיא פתרה זאת בתשובה שנשמנעה לי קצת לקונית: בארץ זה לוקח 7 שנים.
באופן אישי אני חושבת שגם בארץ יש מקום לשיפור, אולי את הזמן לא ניתן לפתור אך התהליך עצמו ארוך ומייגע ולעיתים יש את ההרגשה של סחבת ובירוקרטיה ממש כאילו פנינו לביטוח לאומי או כל גוף ממשלתי אחר.
לגבי הפיסבוק, יש חברים שיודעים על תכניותינו אך אלו חברים של אמת ולא של פייסבוק.
אכן יש לי בעיה לחשוף את עצמי באמצעות מדיה זו

 

[חייכנית2]

בשנה שעברה

התכתבתי עם ח"כ עדי קול.
התרשמתי שהיא סופר- נחמדה,שהיא נמרצת ,ש"השמיים הם הגבול" כשהיא רוצה לקדם משהו,ושהיא מבינה רבות בנושא האימוץ [מבחינה פרוצדוראלית].
לגבי הפייסבוק- מהניסיון שלי כשמדובר בקבוצה סגורה - בתוך זמן לא ארוך יכולה להיווצר בה אוירה נוחה לשיתוף.

 

[אבי351]

לכתוב לשר הרווחה וגם מה שאמרה חייכנית

 

[נונלאסופית]

אימוץ באמצעות עמותה בחו"ל..(?)

אופציה שהוזכרה בשרשור אחר.
אולי מישהו יודע האם זה משהו שאפשרי מבחינת אותן עמותות בחו"ל והאם המניעה היחידה היא הדין בישראל? האם לא צריך להחזיק דרכון של אותה מדינה?

 

[דניאלה111111]

לא צריך דרכון או אזרחות אך צריך להיות תושב

ברוב מדינות המערב את יכולה לאמץ דרך עמותה מקומית אם את חייה בהן זמן מסויים (כל מדינה מגדירה איזה זמן זה) ואת מוגדרת כתושבת: כלומר יש לך כתובת קבועה, את גרה שם כבר כמה שנים, יש לך חשבון בנק, משכורת קבועה וכולי.
כיוון שמדינות כמו רוסיה ואחרות מעדיפות לראות גם נכסים וממון כתנאי לאימוץ - את צריכה שבמדינה שבה את חייה ורוצה לאמץ ממנה יהיו לך גם מאלה.

 

[year of the cat]

הכוונה היא לא לאמץ באמצעות מדינה אחרת

אלא באמצעות ארגון הפועל במדינה אחרת
למשל, זוגות מארה"ב ומאירופה אימצו בעבר מאוקראינה באמצעות עמותות ישראליות שהיו להן קשרים באוקראינה
ללא קשר למדינת ישראל
את כל האישורים סיפקה ארה"ב ונציגי העמותה היו רק גורם מתווך