מירטל נקודה
New member
למה אני לא רואה בסיפרי פרסי ג'קסון סיפרות איכותית
תשובה לחתולה מלמטה ( שירשור על סרטים שהפך לדיון על משחקי הרעב שהפך לדיון על האם סדרת פרסי ג'קסון איכותית ) ובסופו של דבר החלטתי שהנושא ראוי לפחות לפתיל משלו. הערה אחת - קראתי עד הספר השלישי ( כולל), כך שאם אתם הולכים לספר לי ספויילרים, אנא ידעו אותי. עוד הערה - אני מניחה שקראתם לפחות ספר אחד בסדרה הזו.
ואה, כמובן, קישור להודעה המקורית :
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewMsg.aspx?forumId=161&messageId=178769388#178772267
אז מה הופך את פרסי ג'קסון לספרי זבל מבחינתי ?
1. ההתמרכזות בתרבות האמריקאית שהיא העליונה ואין תרבות אחרת
אני לא בטוחה שהאמירה של כירון (?) בספר הראשון שמרכז התרבות עבר מיוון לאמריקה יועדה להצחיק, אני יכולה להגיד שאותי היא הצחיקה. תבינו - יוון אומנם נחשבת לערש התרבות האירופאית, אבל מה שהיא הביאה לעולם היה הרבה יותר מהאילידאה והאודיסאה - אנחנו מדברים על מתמטיקה, פילוסופיה ואומנות ( שלהם אין התייחסות בספר) מצד אחד, ועל עולם שבו שליחת הודעה של נצחנו אל אדם במרחק 25 קילומטר ממך הייתה משימה מתישה. מהצד השני יש את אמריקה של החצי השני של המאה ה 20 ואליך - מקום שאולי משקיע ומייצר המון תרבות, אבל בהחלט לא מנותק מהתרבות האירופאית שקיימת, או האסייתית, או האפריקנית . אמריקה של סיפרי פרסי ג'קסון היא מרכז העולם התרבותי.... ללא ראיה של תרבות אחרת מסביבה, בעולם שטכנית זה כבר לא אפשרי בו.
מה שצורם יותר, בעקר בהשוואה למשחקי הרעב - אנחנו לא ממש רואים את אמריקה בפאנם ( ואולי, למי שמכיר את הגיאוגרפיה של ארה"ב, יוכל לגלות את מה שנשאר בעולם הזה ) - בעולם של קטניס אין תיקשורת זמינה ( להבדיל מהעולם של פרסי), אבל יש עדיין התייחסויות לתרבויות ואומנויות אחרות - גם אם זה "רק" שירה וריקוד, הספרים של משחקי הרעב שמעודדים את העסקים עצמאים ואת הזכות להחזיק נשק מצד אחד הרבה יותר "תרבותיים" אמריקאית מאשר ספר שבו הגיבורים טסים פעמיים בספר מניויורק לסן פרנסיקו, וכל עצירה במקום לא ממותג מסתירה מאחוריה מדוזה או מפלצת אחרת .
2. הסירוס של הספרים מצד אחד.
כמו שאמרת - הוא השקיע בהמון דברים מהמיתולוגיה היוונית, רק שהוא הוריד מהם את הדברים האיכסיים. והכוונה בדברים האיכסיים זה לסקס, ולקישרי משפחה, והקטע של לרדוף אחרי הנימפות ולהפוך לעץ זה לא קטע על אונס, אלא משהו נורא מצחיק שמשחקים בו בספר השלישי, והמינוטאור זה חתיכת מפלצת ( שלוש קב"פ, התקפה של נשיכה/נגיחה + נשק) ולא העונש של מינוס על זה שהוא נמנע מלהקריב את הפר לפוסידון , וכל הסיפורים שמתחילים /מסתיימים ב"ואז זאוס זיין אותה"? נעלמו, העיקר שאת התיאורים של איך הולכים מכות השאירו.
אבל אחרי כל הסיפור הזה יש לפרסי במכנסיים עט שהוא לא יכול לאבד שגדל למימדים של חרב כשהוא מחזיק אותו ביד.
3. פרסי כמרכז העולם
זה היה איכשהו הגיוני עוד בספר הראשון, הילד החדש שצריך להוכיח את עצמו... אבל בספר השלישי זה כבר נעשה מגוחך - יש משימת חילוץ. לא, אתה לא יכול לבוא איתנו, לא, אתה לא יכול... אופס, אתה שוב כאן, אופס, אתה שוב מנהל את המשלחת הזו, אז מה אם היא היתה אמורה להיות של בחורה אחרת ?
זהו, בינתיים. ולא,יש סיפרי ילדים מדהימים בזאנר ומחוצה לו, יש את כתר הדרקון והארי פוטר, נרניה וספר השלושה וגם ההוביט ושר הטבעות - אבל פרסי ג'קסון הוא ככל הנראה ספר שאם אתה לא ילד אמריקאי שראה את הרקולס ( בגירסה של דיסני, כמובן) , קשה לי לקרוא לו איכותי.
ונסיים בהמלצה על סיפור טוב מהמיתולוגיה היוונית - מות יומת המלך והשור מן הים - הסיפור של תיזאוס בניסיון להיות ריאלי.
תשובה לחתולה מלמטה ( שירשור על סרטים שהפך לדיון על משחקי הרעב שהפך לדיון על האם סדרת פרסי ג'קסון איכותית ) ובסופו של דבר החלטתי שהנושא ראוי לפחות לפתיל משלו. הערה אחת - קראתי עד הספר השלישי ( כולל), כך שאם אתם הולכים לספר לי ספויילרים, אנא ידעו אותי. עוד הערה - אני מניחה שקראתם לפחות ספר אחד בסדרה הזו.
ואה, כמובן, קישור להודעה המקורית :
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewMsg.aspx?forumId=161&messageId=178769388#178772267
אז מה הופך את פרסי ג'קסון לספרי זבל מבחינתי ?
1. ההתמרכזות בתרבות האמריקאית שהיא העליונה ואין תרבות אחרת
אני לא בטוחה שהאמירה של כירון (?) בספר הראשון שמרכז התרבות עבר מיוון לאמריקה יועדה להצחיק, אני יכולה להגיד שאותי היא הצחיקה. תבינו - יוון אומנם נחשבת לערש התרבות האירופאית, אבל מה שהיא הביאה לעולם היה הרבה יותר מהאילידאה והאודיסאה - אנחנו מדברים על מתמטיקה, פילוסופיה ואומנות ( שלהם אין התייחסות בספר) מצד אחד, ועל עולם שבו שליחת הודעה של נצחנו אל אדם במרחק 25 קילומטר ממך הייתה משימה מתישה. מהצד השני יש את אמריקה של החצי השני של המאה ה 20 ואליך - מקום שאולי משקיע ומייצר המון תרבות, אבל בהחלט לא מנותק מהתרבות האירופאית שקיימת, או האסייתית, או האפריקנית . אמריקה של סיפרי פרסי ג'קסון היא מרכז העולם התרבותי.... ללא ראיה של תרבות אחרת מסביבה, בעולם שטכנית זה כבר לא אפשרי בו.
מה שצורם יותר, בעקר בהשוואה למשחקי הרעב - אנחנו לא ממש רואים את אמריקה בפאנם ( ואולי, למי שמכיר את הגיאוגרפיה של ארה"ב, יוכל לגלות את מה שנשאר בעולם הזה ) - בעולם של קטניס אין תיקשורת זמינה ( להבדיל מהעולם של פרסי), אבל יש עדיין התייחסויות לתרבויות ואומנויות אחרות - גם אם זה "רק" שירה וריקוד, הספרים של משחקי הרעב שמעודדים את העסקים עצמאים ואת הזכות להחזיק נשק מצד אחד הרבה יותר "תרבותיים" אמריקאית מאשר ספר שבו הגיבורים טסים פעמיים בספר מניויורק לסן פרנסיקו, וכל עצירה במקום לא ממותג מסתירה מאחוריה מדוזה או מפלצת אחרת .
2. הסירוס של הספרים מצד אחד.
כמו שאמרת - הוא השקיע בהמון דברים מהמיתולוגיה היוונית, רק שהוא הוריד מהם את הדברים האיכסיים. והכוונה בדברים האיכסיים זה לסקס, ולקישרי משפחה, והקטע של לרדוף אחרי הנימפות ולהפוך לעץ זה לא קטע על אונס, אלא משהו נורא מצחיק שמשחקים בו בספר השלישי, והמינוטאור זה חתיכת מפלצת ( שלוש קב"פ, התקפה של נשיכה/נגיחה + נשק) ולא העונש של מינוס על זה שהוא נמנע מלהקריב את הפר לפוסידון , וכל הסיפורים שמתחילים /מסתיימים ב"ואז זאוס זיין אותה"? נעלמו, העיקר שאת התיאורים של איך הולכים מכות השאירו.
אבל אחרי כל הסיפור הזה יש לפרסי במכנסיים עט שהוא לא יכול לאבד שגדל למימדים של חרב כשהוא מחזיק אותו ביד.
3. פרסי כמרכז העולם
זה היה איכשהו הגיוני עוד בספר הראשון, הילד החדש שצריך להוכיח את עצמו... אבל בספר השלישי זה כבר נעשה מגוחך - יש משימת חילוץ. לא, אתה לא יכול לבוא איתנו, לא, אתה לא יכול... אופס, אתה שוב כאן, אופס, אתה שוב מנהל את המשלחת הזו, אז מה אם היא היתה אמורה להיות של בחורה אחרת ?
זהו, בינתיים. ולא,יש סיפרי ילדים מדהימים בזאנר ומחוצה לו, יש את כתר הדרקון והארי פוטר, נרניה וספר השלושה וגם ההוביט ושר הטבעות - אבל פרסי ג'קסון הוא ככל הנראה ספר שאם אתה לא ילד אמריקאי שראה את הרקולס ( בגירסה של דיסני, כמובן) , קשה לי לקרוא לו איכותי.
ונסיים בהמלצה על סיפור טוב מהמיתולוגיה היוונית - מות יומת המלך והשור מן הים - הסיפור של תיזאוס בניסיון להיות ריאלי.
