אממ...בגלל שזה הז'אנר האהוב עלי?
בגלל שקשה לי להתחבר לגיבורים מעל גיל 20? בגלל שכמעט כל ספר למבוגרים שקראתי שעמם אותי* (אני כמובן לא פוסלת את *כולם* כי לא קראתי את כולם, אבל אם אני אצטרך לבחור אני אאמין לגברת סטטיסטיקה ואבחר מה שאהבתי עד כה).
*משחקי הכס יוצא דופן. הוא חוצה גילאים, חוצה טעמים, חוצה גלקסיות וחוצה את רוב הגיבורים שלו לשניים בחרב ווליריאנית. אני גם די אוהבת ספרי מיירון בוליטר (אבל כנראה לעובדה שלווין ומיירון יש בגרות נפשית של ילדים בני 16 קשורה לזה
). ואם לקסיקון נחשב ספר מבוגרים אז גם אותי אהבתי. חוץ מהשיטי-סוף. ואין להכחיש שהרבה יותר אהבתי את אמילי בתור ילדה.
תראה, אני לא חושבת שזה בסדר לומר שאין ספרי נוער איכותיים, בגלל הסיבה הפשוטה שלא קראת כל ספר נוער בעולם. אתה יכול להגיד "כל ספרי הנוער שקראתי היו חרא". ספרי הנוער הטובים לא אשמים שאתה קורא חרא. לא להעליב אותם, הם יעשו לך paper cuts
אה כן. ויש את העובדה שבני נוער. קוראים ספרי נוער. כי הם בני נוער.
למה תינוקות אוכלים גרבר? למה נשים קונות טמפונים?
אכן שאלות קשות וקיומיות.
