החמצת משהו בסיסי יותר. על פי התנ"ך אלוהים לא קבע שהיהדות היא דתו, אלא הוא בחר בעם ישראל למטרה מסויימת, לשם קיום מטרה זו נתן להם חוקים מסוימים, שחלקם הקטן אינו מותנה בה וחלקם הגדול מותנה או בה או בעניינים אחרים.
שים לב שוב - שהיהדות אינה אוניברסלית. זו הדת של עם ספיציפי בטריטוריה ספיציפית, שלצורך העניין כמעט כולם בו צאצאים של יעקב
וזה מן הסתם - לא רלוונטי לאלוהים, שלא יכול להשתייך לעם זה או אחר.
אבל כמו שהיהדות היא "דת אלוהית" - כך עמים אחרים יכולים לזנוח את חטאיהם - ולאמץ את האל לליבם.
זו למעשה -
המטרה.
הבעיה היא שאותם "נבחרים" במקום לקיים את המטרה לשמה נבחרו מצאו כל תירוץ אפשרי שלא לקיימה והם אף מגדילים לעשות בכך שהם טוענים שהם חביבים על אלוהים יותר מכל שאר ברואיו.
יותר מכל ברואיו? אולי רק מכיוון שנועדנו לשמש מודל.
אבל שים לב - שקיום המטרה אינו באמת עניין לתירוצים ובחירה: החלופה לקיום המטרה הוא שמד, בדרך זו או אחרת.
אם בחוקותי תלכו - תזכו להגנה שמימית, אוייביכם ינוסו ממכם ולא יוכלו לפגוע
לא תלכו - ההגנה תוסר, ואוייביכם יפגעו בכם כרצונם.
כמו ב7 לאוקטובר.
רק תזכורת קטנה, קרא מה הייתה תגובתו של אלוהים לשירות הים בזמן שהמצרים טבעו בו. מעניין שאני החילוני צריך ללמד דתי תורה.
שיש בכך טעם גדול לפגם:
גם אם עם ישראל שמח שמחה עצומה על השיעבוד שפסק - השיעבוד לא נבע ממנו, והעונש היה רק על החריגה מסמכות:
פרעה ניצל את השיעבוד כדי להתחיל קמפיין רצח עם, והריגת תינוקות המונית, וקיבל על כך עונש.
העונש - מצער, אבל נבע מעניין ההשמדה, ולא מעניין השיעבוד (שהיה הסיבה לשמחה).
![:-]]( ":-] :-]")