למה הוא כל הזמן מחמיא לנשים שהן לא אני??? :/

[אנה לנקין]

סליחה שאני נדחפת -

קריסטה, אני חיה ונושמת מערכת יחסים זוגית מונוגמית כבר שנה וקצת, תהיי בטוחה שאני נזכרת כל יום מחדש איך זה מרגיש...
ואני חייבת לומר שני דברים:

1. עד כמה שהתפישה שלך שזו התנהגות לא לגיטימית בעליל היא נכונה עבורך (ועל זה אין ויכוח) היא לא בהכרח נכונה עבור "רוב האנשים", או "האדם הסביר", ולו רק בגלל שלא את ולא אני ולא מיצי ולא פותחת הדיון עצמה ערכנו איזשהו מחקר או סקר בנושא.

2. מערכת יחסים מורכבת משני אינדיבידואלים, שאף אחד מהם הוא לא 'האדם הסביר', אלא יישות עצמאית בעלת רעיונות, דיעות, רצונות, תובנות, תפישות עולם, פחדים, ומחשבות... או בקיצור: מטען כבד וייחודי שנצבר במשך השנים.
תהיי בטוחה, שגם אם את מחשיבה את עצמך ל'אדם סביר', לא תמצאי עוד נפש חיה בעולם כולו שתסכים איתך במאת האחוזים בכל נושא ועיניין.

לכן, הסקת מסקנות על בסיס השוואתי לאותו 'אדם סביר' היא הדבר הכי לא נכון שאפשר לעשות במערכת יחסים.

 

[מיצי קפיצי המדהימה]

ותודה לאנה!

על התגובה המדוייקת.

 

[אנה לנקין]

 

[מיצי קפיצי המדהימה]

הבנתי מצויין

ומי בכלל אמר לך שאת צריכה טיפול? המלצתי לך על ספר..

את צודקת שיש דברים שלא ישתנו ולא משנה כמה מילים וכו.
זה נכון.
אבל- יש דברים שאפשר לדבר עליהם ולהחליט לגבי כללים, מה מקובל ומה לא.
נגיד, בן זוגי הוא בלאגניסט. לי זה מפריע. אני לא חושבת שזה "או שאני מקבלת את זה או שנפרדים". יש הרבה אפור באמצע. וזה הקטע בזוגיות.
לעולם לא תמצאי התאמה של 100%. תמיד תצטרכי להסביר את עצמך ולמצוא את הגמישות עם בן הזוג.
ואם נדבר ספציפית על פלרטטנות- זו תכונת אופי. בדיוק כמו בלאגניסטיות. ואפשר לדבר על זה עם בן/ת הזוג, אפשר להחליט על כללים וגבולות. אני יכולה להחליט מה מתאים לי, ואת יכולה לומר שזה בכלל לא מקובל עליך בשום צורה. זכותך. אבל להגיד שזה מה שכולם חושבים..אמממ... טעות.

 

[קריסטה]

לא אמרתי בשום מקום שזה מה שכולם חושבים

אמרתי שאם נבדוק, זה יהיה הממוצע.
איך אני יודעת? כי אני חיה בחברה אנושית. כי אני מדברת עם אנשים.
ההתנהגות הזאת היא לא הנורמה ולא התנהגות מקובלת.
להגיד שהיא לא בסדר כי היא לא טרחה להודיע לו מראש שלא מתאים לה שהוא *יתחיל* עם בנות בפייסבוק? היתממות.
אולי פעם הבאה שיהיה לי חבר, אני אלך לישון עם ידידים שלי מבלי לשאול אותו קודם, ואז אאשים אותו שהוא לא טרח להודיע לי מראש שזה לא מקובל עליו.
את צריכה עוד דוגמא להבהרת הפואנטה?
רוב האנשים לא טורחים לוודא רצון בילדים בצד השני. למה? כי זו הנורמה.
זה נראה לך הגיוני שאני אתחיל לצאת עם בן אדם, ועוד שנתיים-שלוש-ארבע אודיע לו שבעיה שלו שהוא חשב, אני בכלל לא מעוניינת!

תגידי, את באמת חושבת שבזוגיות של שנה וחצי, שבה הודעה בפורום גוררת פרידה, היא לא עשתה כבר כמה וכמה שיחות בנושא?
באמת נראה לך שהיא שברה פה כלים בלי לנסות כלום קודם?

וגם אם לא, שוב אני אומרת. בתרבות שלנו, אדם שמתנהג ככה מבלי לודא שזה בסדר מול זוגתו, משהו בתפיסת הזוגיות שלו מאוד לא בסדר.
ברמה הבסיסית של תיאום ציפיות מול בן הזוג. וכן, בפעם האלף, הוא יוצא הדופן, הוא זה שצריך לעשות אותן ראשון. עם כל ה"we are all individuals". והעובדה שהוא לא השכיל א. להציב לעצמו גבולות בעצמו ב. להתחשב בבת הזוג שלו ובדעתה הופכת אותו לחרא של בן זוג, לכל אחת. לא רק לה, כי בכל זוגיות הוא יהיה הילד הקטן שצריך לחנך ולא מסוגל להפעיל קומון סנס בעצמו.

או סתם בקיצור, אגואיסט שתקוע בתוך התחת של עצמו.

 

[אנה לנקין]

הגיוני שתקיפי את עצמך באנשים

שחולקים איתך את אותה השקפת עולם וקרובים אלייך בדעותיהם.
מה גם שנדמה לי שאת פשוט מסרבת לקבל דעות אחרות... עובדה שגם אני וגם מיצי (ואנחנו בטח לא היחידות) טוענות שזה נורמאלי שהוא מפלרטט, ושהאחריות על תיאום הציפיות בנושא והצבת גבולות חלה עליה אפילו יותר מאשר עליו - ואת מסרבת להתייחס לזה כדיעה שמתבלת על הדעת.

אז רק לשם ההבהרה -
חבר שלי מאוד פלרטטן, ואין לי שום בעיה עם זה. להפך, אני חושבת שזה טבעי ובריא וכל עוד הוא לא מפסיק לפלרטט ולהחמיא לי - שיהיה לו בכיף.

 

[1Shir]

אני רואה את עצמי בתור אדם סביר (נניח

)

ואני לא רואה בעיה בכך שאם נוצרה סיטואציה שמתבקש בה שאני אשן אצל חבר טוב (נניח יש לי אירוע רחוק והוא גר קרוב) שמעולם לא היה בינינו כלום וישנתי אצלו בעבר, לא רואה מה הבעיה?

 

[קריסטה]

בלי לדסקס את זה קודם עם בן זוגך?

לשמוע מה יש לו להגיד? לודא שהוא בסדר עם זה?

 

[אנה לנקין]

מלא מלא גברים מושלמים בחוץ

והיא מתעקשת להשאר דווקא עם הפלרטטן הזה.

 

[קרן אור ראשון]

אכן מלא גברים

 

[Berethor]

האומנם?

אם יש כל כך הרבה גברים טובים בחוץ אז איך זה שכל כך הרבה נשים נשארות רווקות?

 

[קרן אור ראשון]

מה הקשר בין מחט לתחת?

זה שמישהי לא יודעת לבחור גבר טוב/ נמשכת לטיפוסים מפוקפקים, זה לא משנה את העובדה שיש מלא גברים טובים ואיכותיים.
יש דברים שממש לא צריך לסבול אותם בקשר ולא הייתי מתעקשת על קשר שבן הזוג מרגיש שהוא יכול להמשיך להתנהל כרווק, רק בגלל הפחד להישאר לבד.

אם אתה תקרין שזה בסדר ולגיטימי להתייחס אלייך כמו לחרא- ככה יתייחסו אלייך וגרוע יותר.
אם תבהיר שאין ליחס הזה מקום בחייך- אתה תרוויח את אילו שיתייחסו אלייך בכבוד, הערכה ואהבה.

תנסה את זה, עובד אצלי כמו שעון שוויצרי.

 

[Berethor]

הקשר הוא בכך שאת אופטימית מדיי

הרבה מהטובים ואיכותיים כבר במלא תפוסים, 'ומר מושלם' זה משהו שמאוד קשה עד בלתי אפשרי למצוא. לכן בהרבה מקרים נשארים לבד גם מהסיבות האלה. נכון זה שהוא היה פלרטטן זה מינוס אבל בניגוד עליך אני לא בטוח כל כך שזה היה מינוס כל כך נוראי, עכשיו נשאלת השאלה האם היא באמת תמצא מישהו טוב יותר או למעשה רק גרועים יותר, כאלה שלא רק מפלרטטים אלא גם אשכרה בוגדים למשל. בואי לא נתעלם שכאשר הוא אמר משפט בסגנון "אם לא הייתה לי חברה היית יוצא איתך" זה לא רק היה פלרטוט זה גם יכול היה להעיד שהוא מודע לכך שיש לו חברה והוא לא יעשה שוב דבר שמעבר לדיבורים כל עוד יש לו חברה.

כן יש נשים שנמשכות לטיפוסים מפוקפקים ואחר כך מתלוננות, במקום לחפש גברים טובים אני מסכים שזה גם אחת הבעיות. לא אמרתי שצריך לקחת כל מה שמוצאים או לסבול כל דבר, אבל באותה גם צפייה למר מושלם היא מוגזמת, לכן צפייה כזאת התוצאה האי בדרך כלל שנשארים לבד או הקשרים בקושי מחזיקים מעמד, כי הפסילה וניתוק הקשר הם על כל שטות, ולא רק על דברים רציניים באמת. עכשיו רק נותר לראות האם היא באמת תמצא מישהו יותר טוב או לא. לפעמיים עדיף להיות לבד מאשר עם מישהו לא מספיק טוב בשבילך אני מסכים עם זה, אבל אני לא סבור שעדיף להיות לבד מאשר עם מישהו שלא כזה נורא.

 

[קרן אור ראשון]

יודע למה אני אופטימית?

כי כמו כולנו, גם אני הייתי בפלונטר הזה. יצאתי, הכרתי, התאכזבתי, נכוותי, לא וויתרתי, המשכתי ו.. מצאתי!

אם לרגע הייתי מחזיקה בתפיסה הזאת שבמילא הטובים כבר תפוסים, הייתי נשואה לאחד מעפן והיינו מתגרשים כעבור שנתיים+ תינוק.

אנשים מבזבזים שנים על בני זוג שמתייחסים אליהם איום ונורא רק בגלל הפחד להישאר לבד ולא חושבים בכלל שהשנים המבוזבזות האלה, הן השנים שהיו יכולות להיות מוקדשות למציאת בן זוג ראוי בלי לחץ ההתפשרות שמתחיל להציף אותנו לקראת גיל 30.

אנשים ממיינים (נקרא לזה ככה..) על הדברים הלא נכונים. התנהגות של בן זוג, זה משהו שפשוט אסור להתפשר עליו. יש כל כך הרבה דברים שאפשר להתפשר עליהם, לא על איך שבן הזוג (או בת הזוג) מתנהג. לא להתפשר על המידות של בן הזוג. נקודה.

 

[Berethor]

כל פשרה היא פשרה לדעתי

ואם במקרה שלך מצאת משהו יותר טוב אז טוב מאוד, אבל לא אצל כולן זה מסיים ככה תהי בטוחה.

 

[קרן אור ראשון]

ממש לא נכון

יש פשרה ויש פשרה.

מי שלא יודע לעשות את הבחנה ופשרה על יחס בן הזוג שקולה בעיניו לפשרה נגיד.. על התואר שהבן הזוג עשה, אז משהו בשיקול הדעת שלו לא עובד טוב.

 

[Berethor]

לא התכוונתי לתואר

אלא לדברים כמו מראה שזה גם פשרות קשות בנושא לא פחות מאשר פשרות באופי מבחינתי. אני מסכים שדברים כמו תואר פחות קריטיים וזה פשוט כי הם לא דברים שקשורים ישירות למאפיינים של אותו אדם, זה אותו עיקרון כמו כסף. למרות שזה עדיין לגיטימי לפסול על דברים האלה אבל כן זה לא הדבר הכי נכון לפסול עליו, כל על אופי ועל מראה, שזה מאפיינים הכי גדולים של אדם.

 

[קרן אור ראשון]

נתתי תואר כדוגמה

כל הדברים שציינת כרגע הם מבחינתי תחת שיקולים שהמשקל ששים עליהם הוא לא נכון בבחירת בן זוג לחיים.
כל אילו לא שווים להתנהגות של בן זוג ולמידות שלו.

לגבי מראה, רק כי זה חוזר אצלך שוב ושוב.
יש הבדל בין להתפשר על מראה לבין להתפשר על משיכה.
על משיכה לא מתפשרים, חשוב שהיא תהיה וכמה שיותר. אך מכיוון, שמשיכה לא נובעת אך ורק ממראה חיצוני ומראה חיצוני לבדו לא יכול להחזיק קשר מוצלח לאורך שנים, יש מקום רחב יותר להתפשר או להרחיב את ההיכרות שלנו עם אנשים שלאו דווקא קולעים במבט ראשון למודל המושלם שיצרנו לעצמנו בראש.

 

[קרן אור ראשון]

ששמים**

 

[Berethor]

זהו פה הקאץ בדיוק היא בטח התאהבה בו כי הוא כזה ועכשיו זה מפריע לה, למרות שאפשר להבין למה זה מפריע לה.