יש לי סיפור בשבילך...
כל התשובות אצלה/ראש השנה 2011–09–29
ריבון העולמים, מה אני בסך הכל רוצה? כך שאלה, ספק את עצמה ספק את הקלפים שערבבה. אני בסך הכל רוצה שקט ושלווה, עונה לעצמה וממשיכה לערבב את הקלפים אשר מדי פעם בפעם אחדים מהם נופלים מידיה הרועדות קמעה, וכך מפזרת על המיטה את קלפי האושו כמו מניפה, מתמקדת היטב היטב בשאלתה ושולפת בזהירות קלף נסתר מתוך שורת הקלפים. הקלף לא בישר טובות.
"בידוד" - זה היה שמו של הקלף. מתוך הקלף ניבטה אליה דמות, ספק מלאך ספק רוח רפאים בצבעים של אפור ולבן כאשר רק דמעותיו היו בכל צבעי הקשת.
הלומה למראה הקלף, רועדת כולה, לא הבינה כיצד היא שולפת קלף המביע את כל בדידות קיומה.
מעולם לא האמינה בקלפי טארוט או אושו או כל זבביר מסוג זה. תמיד הסתכלה על כל קוראי הקפה למיניהם כעל עובדי אלילים, שלא לדבר על רבנים ובני רבנים וכל מאמיניהם. מעולם לא השתטחה על קברי צדיקים, מעולם לא פנתה לקוראים בקפה ובקלפים, לאסטרולוגים או לקוראי כף יד. תמיד הסתכלה בעיניים חשדניות על כל חבריה או חברותיה אשר בכאבם וצערם פנו תמיד כאופציה אחרונה לכל היידעונים למיניהם בבחינת אם לא יועיל בוודאי לא יזיק. לכן, כאשר קיבלה במתנה את קלפי האושו, חייכה וחשבה לעצמה שהנה יש לה עוד משחק קלפים לשעשע בו את עצמה בימים ריקים ומשעממים. לרגע לא העלתה על דעתה שהקלפים הם אלה שיביאו תפנית חדה לחייה.
מזה כמה זמן שהיא פותחת כל בוקר קלף אחד כאשר שאלה כלשהי המעסיקה אותה באותו היום, ממלאת את מחשבותיה בזמן ערבוב הקלפים. כל בחירה אקראית של קלף, הביאה תשובה מיידית לשאלתה. תשובה שאינה משתמעת לשתי פנים. שאלתה התקבלה, הובנה ואף קיבלה עליה תשובה מספקת.
שאלתה האחרונה ערב ראש השנה הייתה:
מתי סוף סוף אפסיק להיות עצובה?
העצב העסיק מאוד את חייה. עצב בלתי נשלט, עצב שאינו תלוי בדבר. עיניה היו מתמלאות בדמעות ללא סיבה. עצב היה חונק את גרונה ככה סתם תוך כדי נשימה שגרתית בעת צפייה בסרט סתמי. שום דבר לא ריגש אותה, שום דבר לא דגדג אותה מלבד כאב עמום שליווה אותה כמו צל ארור.
הקלף האחרון שסימלו היה 'בידוד' פקח את עיניה. הדמעות הצבעוניות על פניה הלבנות של הדמות מילאו אותה תקווה גדולה. לפתע היא הבינה שהרגע היא קיבלה הזדמנות שנייה. היא קיבלה מתנה יקרה, את ההבנה שאפשר למוסס את הקרח שעטף את ליבה, באמצעות הדמעות.
מזה זמן מה שנחתה בה ההכרה, כי אין שום מקריות בעולם הזה. לא מקרה שהיא קיבלה מתנה, חפיסת קלפי אושו, מאדם שאוהב אותה מאוד. איש המכיר אותה היטב, אשר יודע שיש ביכולתה להבין כל קלף וקלף ומה הוא מסמן עבורה. האיש הזה ידע מה הם שאלותיה. האיש הזה גם ידע מה הן התשובות שהיא תקבל. הוא ידע שכל התשובות אצלה, הוא רק סיפק לה אמצעי להבנת כל שאלותיה המטרידות את מנוחתה.
היא אספה את הקלפים, החזירה את החפיסה אל תוך הקופסה תוך כדי נשימה עמוקה. היא חייכה. היא התחילה להרגיש...
