כל מדינה קפיטליסטית מודרנית
טוענת שהיא מייצגת איזה שהוא לאום, וכך באופן הכרחי נוצר פער בין הלאום המיוצג לבין הלאום הלא מיוצג שחי בגבולותיה של אותה מדינה. הפער הזה מסייע לשימור המצב הקיים בכך שהוא מפריע לאזרחים של אותה מדינה להתאחד למען זכויותיהם. זה קיים לא רק בישראל. גם במדינות ה"דמוקרטיות" במערב אירופה, מייבאים פועלים מוסלמים ממדינות צפון אפריקה בכדי ליצור מעמד של פועלים שהמוצא האתני שלהם לא מיוצג על-ידי מדינת הלאום. זה יוצר קונפליקט מלאכותי בין הפועלים המיוצגים לבלתי מיוצגים, שמחליש את הקונפליקט של הפועלים עם המדינה קפיטליסטית ומסייע לייצב אותה. מדינת ישראל קצת יוצאת דופן: היא לא טוענת שהיא מייצגת את הלאום הישראלי, כלומר את האנשים שחיים בישראל, דוברים עברית ומנהלים חיים כלכליים וחברתיים משותפים והם ברובם יהודים וגם מוסלמים. היא טוענת שהיא מייצגת את העם היהודי - שזאת הבנייה דמיונית לחלוטין. הקהילות היהודיות השונות ברחבי העולם לא מהוות עם. זה יוצר פתח לבעיות שונות, אבל הן שוליות ביחס לבעיה המרכזית שמאפיינת כל מדינת לאום: כל המדינות הללו לא באמת מייצגות את הלאומים השונים, אלא רק את מעמד בעלי ההון המקומי והבינלאומי כאחד. אם אתה מעוניין לקרוא את מה שאני כותב, אתה מוזמן להיכנס לבלוג. http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=dolevedry או לקרוא את המאמרים שלי שפורסמו באנגלית באתר marxist.com.