טלמון סילבר
בס"ד עדות ראיה לאירוע מהווה הוכחה שהאירוע אכן היה. אסור לתת תיאור גשמי לבורא העולם. אני רק הבאתי מה שכתוב בתורה. חוכמתו של אקילידס בסיפורים שלו אין תיאור של מישהו שברא את העולם. אין עדות של מישהו שמסוגל לשנות את הטבע של הבריאה והסיפורים מסופרים על דברים שקרו בעבר. כל הדתות דורשות מאנשיהן אמונה המבוססת על אמונה. (ישו דרש מכולם: האמינו לתפקידי שהרי אלוקים דיבר איתי" נקודת התורפה הגדולה שכאן היא העובדה הפשוטה שאיש לא ראה שאלקים מדבר איתך! ואם כן אולי הוא משקר?? אולי מחלת נפש מסוימת גרמה לו לשמוע קולות והוא דמיין שהיה זה אלוקים שדיבר?? (בבתי החולים לחולי-נפש יש הרבה כאלה). ואם ישאל השואל ומה עם המופתים? התשובה פשוטה. גם אם נניח שאכן היו כאלה, יש לדעת כי מופתים אמנם יכולים לשמש כגורם מסייע לדת, אך אינם יכולים להיות עצם ההוכחה. שהרי מופתים אפשר לבצע באמצעות כוחות שליליים כגון כישוף ומאגיה שחורה לסוגיה (בנוסף לאפשרות- במקרים מסוימים של אחיזת עיניים, השפעה פסיכולוגית וכדו´) וכפי שהטביע הבורא בבריאה (לשם איזון הבחירה ואכמ"ל) ואינם הוכחה כלל כי מחוללם הינו נביא המעביר מסר מהאלוקים. [אמנם הבדלים דקים אך משמעותיים הוטבעו בין מופתים הבאים מצד הקדושה, למופתים הבאים מהצד האחר (=הסטרא אחרא). כגון זו שהבאים מצד הקדושה יהיו מדויקים בתכלית הדיוק כפי שנאמרו מראש כגון השעה תהיה מדויקת ביותר. לעומת זאת לסטרא אחרא לא ניתנה האפשרות לדייק לחלוטין והתרחשות המופת תהיה תמיד לפני או לאחר המועד המדויק עליו דובר]. ואכן מסיבה זו כאשר בא אדם אחר בשם מוחמד והכריז על עצמו כשליח האל, רדפו אותו בני שבטו שבט כורייש בטענה: ´אם כדבריך מדוע אינו מראה לנו ולו פעם אחת שהוא מדבר איתך?´ עד שנאלץ נביא השקר לברוח עם קומץ מאמיניו הפתיים ממכה למדינה, ומשם יצא להשליט את דתו-דעתו בכח הזרוע, כידוע. לעומת זאת, היהדות היא היחידה הטוענת שכל העם היו עדים למעמד ההתגלות בעת מתן-התורה. ועדות זו נמסרה מאב לבן ברצף במשך כל הדורות עד דורנו אנו. ובפרט שגם רשימת מקבלי ומוסרי התורה נמצאת בידינו עם תאריכי לידתם ופטירתם, מקום חייהם, הספרים שכתבו, וכל שאר הפרטים ההיסטוריים כאשר גם הממצאים הארכיאולוגיים החדשים מאשרים ומאששים את הדברים. ועדיין לא נגענו במנגנוני ההוכחה הקיימים בתורה כגון מנגנון צפיית העתיד בדיוק מדהים, מנגנון ההצפנות, ,מנגנון ידיעת סודות הבריאה הכמוסים ביותר ועוד, המוכיחים את עובדת היותה כתובה ביד הכח העליון, שליט ומחולל הבריאה, קורא הדורות מראש. אמונה כזו אינה מבוססת כשאר הדתות על אמונה (-בדבריו של אדם יחיד המספר על התגלות), אלא על ידיעה (כל העם ראו את ההתגלות!). ואכן, על ההבדל החד והברור שבין תורתנו תורת-האמת , לבין תורות החיקוי, מעמידתנו התורה עצמה. וכך נאמר: "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ, ולמקצה השמים ועד קצה השמים, הנהיה כדבר הגדול הזה, או הנשמע כמוהו? השמע עם קול אלוקים חיים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי?? "אתה הראית לאדם לדעת כי ה´ הוא האלוקים, אין עוד מלבדו. מן השמים השמיעך את קולו וכו´ ואת דבריו שמעת מתוך האש וכו´. וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה´ הוא האלוקים". (דברים ד, ל"ב-ל"ט) וכלשון הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (ח,א): "משה רבינו, לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה... ובמה האמינו בו? במעמד הר סיני. שעינינו ראו ולא זר, ואזנינו שמעו ולא אחר, האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים וכו´".
http://www.hidabroot.org/torat_emet.htm