דוד170
אני מסיק מתשובותיך, שכנראה ניסחתי את דברי לא מספיק ברור. 1. אתה חוזר שוב ושוב על סיפור הכתוב בתורה, להוכחת עצמו! שזה כמו הנחתום המעיד על עיסתו. ברור או לא? כבר סיפרתי לך על משחק הילדים "טלפון מקולקל", כשאחד מוסר משהו לשני, והשני לשלישי, אז הרביעי כבר מקבל את המילים ככה שכבר אי אפשר להכיר בהם את המקור! כנ"ל כאשר הרבה אנשים מספרים על אותו ארוע, לעולם לא תצא גרסה משותפת. כל מה שיש לנו, זה רק טקסטים עתיקים. 2. וגם בטקסט העתיק הזה לא כתוב ש-60 ריבוא ראו או שמעו בדיוק מה היה על ההר. אולי המקרה הפתולוגי אותו אתה מתאר? כתבתָ שהאנשים הרגישו כאילו הם רואים או שומעים משהו. עכשיו תסביר לי למה זה לא פתולוגיה?! יוצא, שכל "ההוכחה" שלך לאמיתוּת העיסה, מבוססת על הרגשה בלבד? 3. דוד, תראה, יש אנשים המנסים לשכנע אותנו האתיאיסטים "לחזור למוטב" בדרכים שונות. הדרך שלך נראית לי חסרת סיכויים, ואסביר לך מדוע. אתה מתאר את אלוהים (שאף אחד בכלל לא יודע מה זה) כמשהו\מישהו בעל צלם ודמות (?!), מעין בעל-חי? תאורטית אתה לא שולל שאפשר לראות אותו ולשמוע אותו, ושהוא אפילו לא מסוגל לווסת את עצמת הקול שלו, לכן זה כה מסוכן לשמוע אותו?! בקיצור, אפיון כה חומרני של "אלוהים" מעמיד אותו בעצם בשורה אחת עם האלים היווניים או הרומיים. נדמה לי, שרבים יתווכחו ברצון על מושג מופשט יותר, "אינסופי", "כל-יכול" ושאר אפיונים מעורפלים, אבל איש לא יתייחס ברצינות לאלים גשמיים. אני מקווה שהסברתי טוב את עצמי? 4. מדוע חוכמתם של חז"ל מעידה על קיום האל העברי, יותר מאשר חוכמתו של אוקלידס מעידה על קיום האלים היווניים? "בסיפורים שלו אין תיאור של מישהו שברא את העולם. אין עדות של מישהו שמסוגל לשנות את הטבע של הבריאה והסיפורים מסופרים על דברים שקרו בעבר." להזכירך: הבאתָ פסיקה מופשטת של חז"ל בענייני קשקשים וסנפירים, שנראית לך גדולה מעין כמוה, כעדות לקיומו של אלוהינו. אז אני הבאתי לך דברי חוכמה נשגבים עוד יותר של אוקלידס, ושאלתי אם הם מעידים, על קיומם של האלים היווניים?! בשני המקרים לא מדובר בתיאור בריאת העולם, בשינוי טבע הבריאה, או בדברים שקרו בעבר, ובכלל לא ב"סיפורים"! נא לא לבלבל.