נגמר לי הכוח
New member
לעזאזל
מצטערת, אני פשוט צריכה לפרוק את התסכול הזה.
זה לא הגיוני שכל הגברים לא רוצים כלום חוץ מסקס, נכון? זה לא הגיוני, במיוחד לא כשקוראים בפורום הזה. זה לא הגיוני כשמסתכלים מסביב ורואים כמה אנשים נמצאים בזוגיות ארוכה. זה לא יכול להיות שזה ככה!
אז איך זה שכל הגברים שאני נתקלת בהם הם כאלה?
לפעמים אני מקבלת פה מסרים מאנשים שנשמעים ממש נחמדים, ויש לי קטע כזה של תמימות, שאני כל הזמן חושבת, או יותר נכון מקווה, שיש לאנשים כוונה טובה... וזה כל פעם מתפוצץ לי בפרצוף, בדרך כלל בהתחלה יחסית, כשמסתבר שכל הנחמדות הזאת הייתה רק בשביל דבר אחד. כשפתאום הם שואלים שאלות מגעילות או מציעים דברים כאלה. ורובם דווקא מגיעים מהפורום הזה. אני הגעתי למצב שכל פעם שאומרים לי משהו נחמד, אני כבר ישר חושבת שמשקרים לי כדי להוציא ממני את זה (זה אפילו לא מעלה את הביטחון העצמי, כי הם אפילו לא יודעים איך אני נראית), אני כל הזמן מרגישה שעובדים עלי ושלא יכול להיות שמישהו באמת יהיה נחמד, אבל גם כשאני חושבת ככה, אני מנסה בכל זאת, כי יש לי מן תקווה מטופשת שאולי זה לא ככה, שאולי פעם אחת זה יהיה מישהו שונה. ואני תמיד מתאכזבת בסוף, תמיד.
בדרך כלל אין להם סבלנות ומגלים את זה בהתחלה יחסית, אבל יש מקרים שזה פשוט עובר את הגבול. היום זה כבר היה ממש מוגזם.
לפני כמה זמן דיברתי עם מישהו שבאמת נשמע ממש שונה, הדיבור שלו היה אחר לגמרי משל אנשים ממוצעים, ואפילו הצלחנו לדבר כמה שיחות, שזה די שיא בשביל בן אדם כמוני. הוא שאל אותי הרבה על עצמי, כאילו זה ממש ממש מעניין אותו, כל הזמן אמר שאני מסקרנת ומיוחדת וכל השיט הזה. ואני ידעתי שזה לא הגיוני, אני אפילו אמרתי לו! אמרתי לו שאני מפחדת מאנשים שמדברים אלי נחמד מדי ושקשה לי להאמין, שכל פעם שנחמדים זה בסוף יוצא ככה, שאני כבר לא סומכת על אנשים... חוץ מזה שבמשך השיחות סיפרתי לו גם על טראומות שלי והוא ידע שהמצב הנפשי שלי רע, הוא ידע שנפגעתי מאוד בעבר, על כל דבר שאמרתי הוא תמיד נשמע כל כך עדין ומבין ונחמד... הוא נשמע כל כך לא בכיוון שהוא מחפש רק את זה (הוא אפילו לא העלה את הנושא), שכשדיברתי לפעמים עם אנשים אחרים ונפגעתי מהם, אפילו חשבתי על זה שהלוואי וכולם היו נחמדים ועדינים כמוהו. עד כדי כך.
ואז היום, אחרי שיחה ארוכה ונחמדה, הוא פתאום התחיל לדבר איתי על מגע, וניסה לשכנע אותי שאני אתן לו לבוא אלי ולגעת בי, ועוד אמר שזו לא הצעה לסטוץ, וניסה להציג את זה במילים יפות... ואמרתי לו את האמת, שאני לא רוצה שמישהו שהוא לא החבר שלי יגע בי. הוא פשוט אמר "אוקיי" ובזה נגמרה השיחה. הייתי ממש בשוק אפילו מעצם ההצעה, זה ממש גרם לי למועקה, במיוחד זה שבשניה שאמרתי לא הוא לא דיבר איתי יותר. אחרי הרבה זמן הוא שלח עוד הודעה לשאול אם אני בטוחה, ואמר שמגע לא חייב להיות קשור לזוגיות או משהו... אז אמרתי לו שזה עצוב שבשניה שאמרתי לו שהוא לא יוכל לגעת בי, אז פתאום הוא הפסיק לדבר איתי, ופתאום אני לא מעניינת ומיוחדת יותר, ועד שהוא כבר שלח עוד הודעה זה רק כדי לנסות שוב לשכנע אותי שכן. שאלתי אותו למה זה תמיד נגמר ככה עם בנים. הוא כמובן לא ענה, האמת שידעתי שהוא לא יענה על דבר כזה, מה כבר יש לו להגיד. אני התחלתי לבכות כי הייתי פשוט בהלם, כי כבר התחלתי להאמין שהוא באמת אחר... אחר כך ראיתי שהוא פשוט מחק וחסם אותי בפייסבוק. כאילו, לא הספיק למחוק, הוא גם היה צריך לחסום, כאילו אני עשיתי לו משהו... כנראה כדי לוודא שלא תהיה לי אופציה לשלוח מסר ולבוא בטענות או לשאול למה הוא מחק אותי.
ממש בכיתי בגלל זה, ואני עדיין המומה. גם ככה בקושי היה לי ביטחון עצמי לדבר עם אנשים, גם ככה אני לא מאמינה לאף אחד שאומר לי משהו טוב, איך בן אדם שסיפרתי לו כמה רע המצב הנפשי שלי וכמה נפגעתי, יכול להתנהג ככה? אני לא מבינה מה עשיתי לא בסדר, אני מרגישה שאני כל כך גרועה ומשעממת ולא אטרקטיבית, שפשוט אין מה לחפש איתי חוץ מהדבר הזה. וזה לא שאני כל כך יפה שרוצים לגעת בי, להפך, אבל אף אחד מהאנשים האלה לא הגיע לשלב שהוא ראה אותי. אז בעצם, חוץ מהעובדה שאני בת, אין בי פאקינג כלום.
זה הגיע למצב שאני מוצאת את עצמי לא פחות מנעלבת כשמישהו מחמיא לי (אפילו אם זאת אמא שלי), כי אני בטוחה שהוא משקר ואני נפגעת מזה שהוא מנסה לעבוד עלי.
אני מיואשת לגמרי.
מצטערת, אני פשוט צריכה לפרוק את התסכול הזה.
זה לא הגיוני שכל הגברים לא רוצים כלום חוץ מסקס, נכון? זה לא הגיוני, במיוחד לא כשקוראים בפורום הזה. זה לא הגיוני כשמסתכלים מסביב ורואים כמה אנשים נמצאים בזוגיות ארוכה. זה לא יכול להיות שזה ככה!
אז איך זה שכל הגברים שאני נתקלת בהם הם כאלה?
לפעמים אני מקבלת פה מסרים מאנשים שנשמעים ממש נחמדים, ויש לי קטע כזה של תמימות, שאני כל הזמן חושבת, או יותר נכון מקווה, שיש לאנשים כוונה טובה... וזה כל פעם מתפוצץ לי בפרצוף, בדרך כלל בהתחלה יחסית, כשמסתבר שכל הנחמדות הזאת הייתה רק בשביל דבר אחד. כשפתאום הם שואלים שאלות מגעילות או מציעים דברים כאלה. ורובם דווקא מגיעים מהפורום הזה. אני הגעתי למצב שכל פעם שאומרים לי משהו נחמד, אני כבר ישר חושבת שמשקרים לי כדי להוציא ממני את זה (זה אפילו לא מעלה את הביטחון העצמי, כי הם אפילו לא יודעים איך אני נראית), אני כל הזמן מרגישה שעובדים עלי ושלא יכול להיות שמישהו באמת יהיה נחמד, אבל גם כשאני חושבת ככה, אני מנסה בכל זאת, כי יש לי מן תקווה מטופשת שאולי זה לא ככה, שאולי פעם אחת זה יהיה מישהו שונה. ואני תמיד מתאכזבת בסוף, תמיד.
בדרך כלל אין להם סבלנות ומגלים את זה בהתחלה יחסית, אבל יש מקרים שזה פשוט עובר את הגבול. היום זה כבר היה ממש מוגזם.
לפני כמה זמן דיברתי עם מישהו שבאמת נשמע ממש שונה, הדיבור שלו היה אחר לגמרי משל אנשים ממוצעים, ואפילו הצלחנו לדבר כמה שיחות, שזה די שיא בשביל בן אדם כמוני. הוא שאל אותי הרבה על עצמי, כאילו זה ממש ממש מעניין אותו, כל הזמן אמר שאני מסקרנת ומיוחדת וכל השיט הזה. ואני ידעתי שזה לא הגיוני, אני אפילו אמרתי לו! אמרתי לו שאני מפחדת מאנשים שמדברים אלי נחמד מדי ושקשה לי להאמין, שכל פעם שנחמדים זה בסוף יוצא ככה, שאני כבר לא סומכת על אנשים... חוץ מזה שבמשך השיחות סיפרתי לו גם על טראומות שלי והוא ידע שהמצב הנפשי שלי רע, הוא ידע שנפגעתי מאוד בעבר, על כל דבר שאמרתי הוא תמיד נשמע כל כך עדין ומבין ונחמד... הוא נשמע כל כך לא בכיוון שהוא מחפש רק את זה (הוא אפילו לא העלה את הנושא), שכשדיברתי לפעמים עם אנשים אחרים ונפגעתי מהם, אפילו חשבתי על זה שהלוואי וכולם היו נחמדים ועדינים כמוהו. עד כדי כך.
ואז היום, אחרי שיחה ארוכה ונחמדה, הוא פתאום התחיל לדבר איתי על מגע, וניסה לשכנע אותי שאני אתן לו לבוא אלי ולגעת בי, ועוד אמר שזו לא הצעה לסטוץ, וניסה להציג את זה במילים יפות... ואמרתי לו את האמת, שאני לא רוצה שמישהו שהוא לא החבר שלי יגע בי. הוא פשוט אמר "אוקיי" ובזה נגמרה השיחה. הייתי ממש בשוק אפילו מעצם ההצעה, זה ממש גרם לי למועקה, במיוחד זה שבשניה שאמרתי לא הוא לא דיבר איתי יותר. אחרי הרבה זמן הוא שלח עוד הודעה לשאול אם אני בטוחה, ואמר שמגע לא חייב להיות קשור לזוגיות או משהו... אז אמרתי לו שזה עצוב שבשניה שאמרתי לו שהוא לא יוכל לגעת בי, אז פתאום הוא הפסיק לדבר איתי, ופתאום אני לא מעניינת ומיוחדת יותר, ועד שהוא כבר שלח עוד הודעה זה רק כדי לנסות שוב לשכנע אותי שכן. שאלתי אותו למה זה תמיד נגמר ככה עם בנים. הוא כמובן לא ענה, האמת שידעתי שהוא לא יענה על דבר כזה, מה כבר יש לו להגיד. אני התחלתי לבכות כי הייתי פשוט בהלם, כי כבר התחלתי להאמין שהוא באמת אחר... אחר כך ראיתי שהוא פשוט מחק וחסם אותי בפייסבוק. כאילו, לא הספיק למחוק, הוא גם היה צריך לחסום, כאילו אני עשיתי לו משהו... כנראה כדי לוודא שלא תהיה לי אופציה לשלוח מסר ולבוא בטענות או לשאול למה הוא מחק אותי.
ממש בכיתי בגלל זה, ואני עדיין המומה. גם ככה בקושי היה לי ביטחון עצמי לדבר עם אנשים, גם ככה אני לא מאמינה לאף אחד שאומר לי משהו טוב, איך בן אדם שסיפרתי לו כמה רע המצב הנפשי שלי וכמה נפגעתי, יכול להתנהג ככה? אני לא מבינה מה עשיתי לא בסדר, אני מרגישה שאני כל כך גרועה ומשעממת ולא אטרקטיבית, שפשוט אין מה לחפש איתי חוץ מהדבר הזה. וזה לא שאני כל כך יפה שרוצים לגעת בי, להפך, אבל אף אחד מהאנשים האלה לא הגיע לשלב שהוא ראה אותי. אז בעצם, חוץ מהעובדה שאני בת, אין בי פאקינג כלום.
זה הגיע למצב שאני מוצאת את עצמי לא פחות מנעלבת כשמישהו מחמיא לי (אפילו אם זאת אמא שלי), כי אני בטוחה שהוא משקר ואני נפגעת מזה שהוא מנסה לעבוד עלי.
אני מיואשת לגמרי.
