אני מוכנה לשמוע את כולם
לדעתי, מי שאינו הורה בעצמו, היכולת שלו לייעץ מאד מוגבלת. לדוגמה מטפלת בגן שרואה קושי של אחד הילדים, ובטוחה שהיא כשירה לייעץ להורים מה לעשות, אבל אם היא איננה אמא בעצמה, אני לא חושבת שיש לה ראיה מספיק רחבה כדי להבין את המורכבות, העייפות, השחיקה, וגורמים נוספים שיכולים להשפיע על ההורות כמו ילדים נוספים בבית, זוגיות מעורערת וכו'. אז אני כן אקשיב לה ואקח לתשוצת ליבי את ההערות, אבל את הפתרונות אמצא בעצמי, אולי תוך התייעצות עם מישהו שיותר יכול להבין את המצב בבית. באופן דומה אני שמחה לפעמים לשמוע עיצות של בני נוער, אני חושבת שחשוב לנו להקשיב, ולראות את נקודת המבט שלהם, גם אם העיצות שלהם, מעלות בנו לפעמים חיוך, כי הן כל כך לא ניתנות ליישום. אבל! אין ספק, שלא הייתי הולכת לייעוץ מקצועי, אצל מישהו שאיננו הורה. כי גם אם יודעים את הכל בתאוריה, אני חושבת שמי שלא הרגיש את העייפות, וכובד האחריות ועומס שמוטל על כתפי ההורים, לא באמת יכול לתת ייעוץ אמיתי. באשר לפורום - הגישה שלי, באופן כללי, היא שכולם מוזמנים לכתוב, עדיף לקרוא, ואם לא מתאים, אז לדלג, מאשר להפסיד פעם עיצה טובה. קהל היעד של הפורום הוא ללא ספק ההורים, אבל גם אחרים מוזמנים לכתוב.