לפלסטיק: יש לי אליך עוד סוגיה...

[פלסטיק]

תגיד היית בצבא או בגן ילדים?

לא אוהבים את כל הפקודות בצבא יסתדר הצבא עם בעיות המשמעת שלו

 

[masorti]

התעלמות מהמציאות לא תעזור...

יש כלל הלכתי ש"לא גוזרים גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה". וכלל זה טוב גם ביחס לצבא. אזכיר לך את החוק המטופש של כומתה על הראש. לקח שנים והרבה הוצאת אנרגיות של המשטרה הצבאית, עד שבסוף הצבא ירד מהעץ והוריד את הכומתה לכותפת. אותו רעיון לגבי הזזת הארוחות. תכריח טבח להישאר במטבח עד 8 בערב?... תקבל חביתות שרופות ותה דליל עד שתבין את הרמז.

 

[פלסטיק]

טוב כנראה שאתה מומחה

אני לא אתווכח איתך על אילו פקודות ניתן לכפות הצבא שאני הייתי בו כנראה שונה משלך

 

[masorti]

אולי היית בצבא הפרוסי.

או שראית יותר מידי סרטים אמריקניים עם חיילים הצועקים Yes Sir ומשקשקים מפחד למראה מפקדיהם. יש לי חדשות בשבילך.... המשמעת בצה"ל (למעט טירונות וכמה קורסים) אינה זהה לזו של המארינס.

 

[פלסטיק]

אתה טוען שאינני משרת בצה"ל

שיהיה אני גם רצחתי את ארלוזורוב

 

[vizini]

זה בסדר. אחרי שתכיר את מסורתי

מספיק זמן, תתרגל...

 

[masorti]

מי שמדבר.

אתה תעיד בשבועה שבחצות הלילה השמש זורחת, אם רק תחשוב שזה יסייע לטענות שלך.

 

[masorti]

אתה שקרן...

בשום מקום לא אמרתי שזמני הארוחות קבועים בפקודות מטכ"ל. הנה בדיוק מה שאמרתי כאן: "שעות הארוחות הן בהחלט חלק מהפקודות הרשמיות של כל יחידה צבאית". שעות הארוחה נקבעות בפקודות הפנימיות של כל יחידה, ופקודות אלה הן בנוסף לחוקי מטכ"ל ולא חלק מהן. בדיוק כמו שתקנות עירוניות הן בנוסף לחוקי הכנסת.

 

[נריה_ה]

מי שרוצה - יכול...

בכל הבסיסים שהייתי עד היום, והייתי בהמון. אפשר לפי זמני הארוחות לאכול במרווח של 6 שעות בין צהריים לערב. פשוט אוכלים בתחילת ארוחת הצהריים ובסוף ארוחת הערב. אפילו במסגרת לוחצת של טירונות אפשר לשמור על מנהגים אלו. עשיתי טירונות במחלקה שבה חצי מהחיילים היו בני ישיבות, והצבא דאג להתחשב בהם. לא היו לנו מפקדות בנות, כל סגל המחלקה היו בנים. הצבא דאג לשעות תפילה ארוכות במיוחד: לפי המנהג של חלק קוראים סליחות הרבה (ואני לא זוכר את מספר הימים המדוייק...) לפני יום הכיפורים, ובנוסף הוציאו ספר תורה בבוקר ראש החודש. כך שהייתה תפילה ארוכה במיוחד, וזה הסתדר עם הלו"ז. דאגו להביא מזון בהכשר למהדרין. דאגו לסדר את הל"ז כך שיהיו 6 שעות בין ארוחת הצהריים לערב. אני מניח שהיו עוד דברים אבל אני לא זוכר... ==== חלק גדול מהם היו נשואים כך שהצבא נתן להם הקלות ת"ש מפליגות, תשלומי משפחה (- כסף כדי לכלכל את המשפחה בבית) ועוד ועוד... הצבא הפסיד עליהם יותר מאשר חיילים אחרים...

 

[masorti]

הצחקתני...

ברוב הבסיסים קשה מאוד לתמרן שתגיע לשולחן הצהריים בדיוק בפתיחת חדר האוכל ותגיע לשולחן הערב בדיוק לסיום ארוחת הערב. בודאי שלא בסיטואציות בהן אתה תלוי באחרים. מהניסיון שלי, אפילו אם אף אחד לא מעכב אותך - אין שום סיכוי שתתחיל לאכול צהריים בפועל לפני 12:15 (וגם זה במזל). מה שמבטיח שהביס האחרון יהיה אחרי 12:30. ואם תגיע לחדר האוכל ב-18:30, תזכה אולי לשאריות במגש ולגרעיני זיתים אכולים. אולי בקורסים מיוחדים לבני ישיבות היתה התחשבות מיוחדת.

 

[נריה_ה]

אולי הצחקתי אותך. אבל אולי במקום

לצחוק, תבדוק.

 

[masorti]

מה בדיוק אבדוק?

אני הכרתי מספיק בסיסים צבאיים כדי להכיר מקרוב את המציאות, והייה סמוך ובטוח ששמירת שש שעות אינה מעשית. הייתי צריך לספר למפקדי הבסיסים שבהם שהיתי על רעיונות כמו תפילה ארוכה במיוחד. הם בטח היו משועשעים.

 

[נריה_ה]

יכול להיות שבעבר היה משהו אחר

אני לא אומר שאתה משקר. יכול להיות שדברים השתנו.

 

[vizini]

אתה יכול בשקט לומר.

זו גם לא תהיה הפעם הראשונה שלו...

 

[masorti]

מי שמדבר. אתה אלוף השקרנים.

 

[נריה_ה]

עזבו, בואו לא נריב מי משקר

אני יוצא מתוך הנחה שהאנשים כאן טובים ולא משקרים. אבל הם כולם בני אדם, וכולנו אפילו החכמים שביננו טועים. אני אומר שברגע שמישהו טעה, אפילו אם הוא גדול ממני, הוא חייב לתקן. או שחבריו/תלמידיו יתקנוהו.

 

[נריה_ה]

תוספת, כדי לחזק את דבריי

במהלך השרות הצבאי שלי הייתי ב: זיקים ג'וליס בה"ד 15 בה"ד חיל הים בסיס חיפה מפקדת 8200 מישר בסיס מפרשית בסיס אילת הקריה בסיס חיל האויר 27 והיו עוד... (סד"חים בצפת ובירושלים. נופש מבצעי באשקלון) ובכל הבסיסים האלה אפשר לשמור 6 שעות בין ארוחת הצהריים לערב. למשל: בקריה, שם אני מוצב. ארוחת הצהריים מתחילה ב11:30. (כך זה ברוב בסיסי הצבא) וארוחת הערב מתחילה ב 18:00 ונגמרת ב19:00. כך שאם אתה רוצה, אתה יכול לשמור אפילו 7 וחצי שעות... בהנחה שגם לאכול לוקח חצי שעה, אפילו אם תגיע בתחילת ארוחת הערב (לא בסוף) תצליח לאכול יותר מחרצני זיתים. לא בדקתי בכל הבסיסים שיש בארץ. אבל מהמדגם שהבאתי כאן -בסיסים מכל רחבי הארץ ומזרועות שונים של הצבא, ניתן לאמר שאפשר לשמור 6 שעות.

 

[פלסטיק]

אתה מנסה לבלבל אותו עם עובדות? ../images/Emo8.gif

וזאת כבר אחרי שהוא קבע את דעתו? תיכף הוא יספר לך שמישהו בבסיס ג'וליס במד"ס (שיעור ספורט) שיוצא בדיוק לפני האוכל (כי לא בריא ספורט אחרי ארוחה) עשוי ללכת עם גרביים ומישהו חרדי ללכת אחריו, סיב אחד מגרביו של הראשון עלול לחדור לגרביו של החרדי ואז הוא עלול לחטוא בשעטנז. ואז יפנה אל החילונים בפורום שימצאו לו פתרון הילכתי ואם החילונים לא יתנו לו פסק הלכה מתאים אזי כל החרדים פטורים משירות בצבא

.

 

[מתנדב]

פלסטיק, לא האמנתי עליך שאתה תגיב

בצורה כזאת של אופטימיות.... בינתיים כל הטענות שמסורתי הביא לנו, הם נכונות וצודקות, אני מבין שקשה לך להבין אותם כי אתה לא דתי, אבל אני בטוח שאילו היית דתי היית מבין את זה, ואני יספר לך עוד דבר יש לי חבר שקוראים לו כל שנה למבצע פסח בצבא, אותו אחד שלח לצבא עשרות מכתבים, שהוא לא יכול להגיע למבצע פסח, בגלל שהוא חרדי, והוא לא יכול לאכול בצבא, (כפי שכתבתי באחת ההודעות שלי, שהחרדים לא מערבבים בפסח), הוא לא קיבל שום התייחסות הולמת מהצבא, וכל שנה הוא נלחם איתם, ולמה? רק בגלל שהוא חרדי והצבא לא מבין מה הבעיה שלו, לכן גם אתה לא תבין את זה, וכמה שיוכיחו לך ויסבירו לך את המשמעות של הדבר אתה לא תבין, כי אין באפשרותך להבין....

 

[פלסטיק]

קודם כל לא כל טענותיו צודקות

ונכונות חלקן כן וחלקן לא החלק החשוב הוא שאין לו שום רצון למצוא פתרון, רק להתלונן כדי לספק תירוצים הרי גם אם הקב"ה ירד ויחתום על הכשרות בצה"ל הוא יעבור לתירוץ של צניעות ואם בשבילו יזרקו את כל הבנות מצה"ל הוא יבוא עם תירוץ של ישיבה מעורבת באוטובוס של אגד ביציאה לחופשה. ואם יפתרו לו את זה הוא ידרוש להוריד את כל השלטים שבהם הוא צופה מהחלון בנסיעה, אם גם יסירו את כל השלטים והנשים שנעות בדרכים והוא אלול לראות אותן מחלון האוטובוס הוא יבוא בתירוץ בסגנון של ערבוב כבסים בצבא שיביא אולי לשעטנז ואם יקצו לו מכונת כביסה מיוחדת הוא ימצא עוד תירוץ חדש אז תעזוב, אם הייתי מחפש תירוצים אני לא צריך אותו, אני יכול למצוא לבד ואולי אפילו יפים ורבים יותר ממנו (והיהיו לא פחות נכונים וצודקים משלו). איך מבחינים בין תירוץ לבעיה? כשלמישהו יש בעיה הוא מנסה למצוא פתרון, לעומת זאת תירוץ מנסים להנציח כך שכל נסיון לדיון איתו הוא עקר, ניתן להגיע לפתרונות רק אם שני הצדדים חותרים אליהם.