מאין מקור האיסור של אכילת בשר וחלב
- פותח הנושא EMITIST
- פורסם בתאריך
חג החנוכה - מאת חילוני
מסורתי, לדעתי אתה צודק, חג החנוכה הינו חג דתי, ולכן בסיסו התאולוגי הינו עבודת השם, שבאה לידי ביטוי בטיהור המקדש. הניצחון הצבאי הינו מאורע לאומי, ולכן אין לו ערך דתי, וככזה אינו יכול לשמש בסיס לחג דתי. לכן החגיגה לזכר טיהור המקדש אינה רק ההגדרה הפורמלית, היא בעצם ההגדרה היחידה לזכר עבודת האל.
מסורתי, לדעתי אתה צודק, חג החנוכה הינו חג דתי, ולכן בסיסו התאולוגי הינו עבודת השם, שבאה לידי ביטוי בטיהור המקדש. הניצחון הצבאי הינו מאורע לאומי, ולכן אין לו ערך דתי, וככזה אינו יכול לשמש בסיס לחג דתי. לכן החגיגה לזכר טיהור המקדש אינה רק ההגדרה הפורמלית, היא בעצם ההגדרה היחידה לזכר עבודת האל.
לחג החנוכה יש תכנים לאומיים...
חג החנוכה נתפס גם כחג ההשתחררות מעול היוונים (=הסורים). תקרא את "מעוז צור" ותראה שמוזכרים שם היוונים. גם חג הפסח נתפס גם כחג לאומי של שחרור מעבדות ויציאה לחירות. דרך אגב, להשכלתך הכללית - כן חוגגים את הקמת ישראל ושחרור ירושלים. נדמה לי שביום העצמאות וביום ירושלים לא אומרים תחנון וקוראים את ההלל. (כלומר: מתייחסים אליהם כאל ימי חג) נכון שהנ"ל רק בזרם הציוני-דתי ולא אצל החרדים.
חג החנוכה נתפס גם כחג ההשתחררות מעול היוונים (=הסורים). תקרא את "מעוז צור" ותראה שמוזכרים שם היוונים. גם חג הפסח נתפס גם כחג לאומי של שחרור מעבדות ויציאה לחירות. דרך אגב, להשכלתך הכללית - כן חוגגים את הקמת ישראל ושחרור ירושלים. נדמה לי שביום העצמאות וביום ירושלים לא אומרים תחנון וקוראים את ההלל. (כלומר: מתייחסים אליהם כאל ימי חג) נכון שהנ"ל רק בזרם הציוני-דתי ולא אצל החרדים.
נכון, לא בזרם החרדי.
ולכן איני רואה בזרם החרדי גישה לאומית. האם מעוז צור הוא מזמור דתי? האם מעניקים לו משמעות אמונית? הפסח, לדעתי, הינו שחרור העם כדי שאפשר יהיה להעניק לו את התורה. נכון, בהגדה יש אלמנטים לאומיים, אך אינני חושב שהם אלה שקבעו את מעמד הפסח כחג דתי. אלמנטים הרבה יותר גדולים בהיסטוריה היהודית לא ניתקבלו כחגים דתיים. הרושם שלי הינו, שהיהדות ההיסטורית, החרדית (לא הזרם הציוני), אינו רואה בלאומיות שום אלמנט דתי, אלא אלמט חברתי, ולכן גם זה איננו המסד לחגים הדתיים. כהמשך לאותו רושם שלי, אני רואה בציונות הדתית, בהתנחלויות מטעמים דתיים, ובהכנסת סמלים לאומיים לתוך היהדות, גישה אנטי יהודית, בהתאם להבנתי את היהדות ההיסטורית.
ולכן איני רואה בזרם החרדי גישה לאומית. האם מעוז צור הוא מזמור דתי? האם מעניקים לו משמעות אמונית? הפסח, לדעתי, הינו שחרור העם כדי שאפשר יהיה להעניק לו את התורה. נכון, בהגדה יש אלמנטים לאומיים, אך אינני חושב שהם אלה שקבעו את מעמד הפסח כחג דתי. אלמנטים הרבה יותר גדולים בהיסטוריה היהודית לא ניתקבלו כחגים דתיים. הרושם שלי הינו, שהיהדות ההיסטורית, החרדית (לא הזרם הציוני), אינו רואה בלאומיות שום אלמנט דתי, אלא אלמט חברתי, ולכן גם זה איננו המסד לחגים הדתיים. כהמשך לאותו רושם שלי, אני רואה בציונות הדתית, בהתנחלויות מטעמים דתיים, ובהכנסת סמלים לאומיים לתוך היהדות, גישה אנטי יהודית, בהתאם להבנתי את היהדות ההיסטורית.
מעוז צור הוא מזמור דתי..
מתוקף העובדה שהוא חלק מהטקס הדתי של הדלקת הנרות. נכון הוא שהתפישה החרדית אינה מקדשת לאומיות. אבל בשום פנים אין זה אומר שהתפישה הציונית-דתית היא "אנטי יהודית". התפישה המסורתית האורתודוכסית עוצבה בתקופה שבה עצמאות יהודית נראתה חלום רחוק. הציונות הדתית לטעמי נכונה יותר בתקופתנו, והחרדים פשוט טועים בהבנת התיאולוגיה היהודית בהקשר העכשווי.
מתוקף העובדה שהוא חלק מהטקס הדתי של הדלקת הנרות. נכון הוא שהתפישה החרדית אינה מקדשת לאומיות. אבל בשום פנים אין זה אומר שהתפישה הציונית-דתית היא "אנטי יהודית". התפישה המסורתית האורתודוכסית עוצבה בתקופה שבה עצמאות יהודית נראתה חלום רחוק. הציונות הדתית לטעמי נכונה יותר בתקופתנו, והחרדים פשוט טועים בהבנת התיאולוגיה היהודית בהקשר העכשווי.
"תפיסה אנטי יהודית"
לא התבטאתי במושג "אנטי יהודי", אלא נגד "יהדות היסטורית". במובן זה אינני מנתח את היהדות התאולוגית, אלא בודק באופן אמפירי את חוקי היהדות ההסטורית, ורואה בה, לעניות דעתי, חשיבות כמעט יחידה לעיקרון עבודת האלוהים, וכמעט התעלמות מלאומיות. אין ספק שיש צדק מסוים לומר שבתקופת הגלות לדת היהודית לא היו ארועים לאומיים להעמיד בראש מעיניה. בכל זאת אני חושב שזו לא הסיבה, וזאת משתי טעמים. 1. לו הלאומיות היה ערך חשוב ביהדות, העם היהודי לא היה רק מתפלל לשיבת ציון, אלא גם מממש אותה במשך אלפיים שנות היסטוריה. העם היהודי לא רצה מספיק לחזור לארצו גם כשהיו לו הזדמנויות פז, כשהארץ הייתה ריקה מתושבים. 2. גם בתקופת המלוכה, אינני רואה גישה לאומית בתכנים הדתיים. יש ימי זכרון לחורבן המקדש, לא לבניית ירושלים או כיבוש הרומאים. בסה"כ, לעניות דעתי, היהדות הינה אלאומית ובעד עבודת אלוהים. ולכן הגישה העכשוית של "ציונות -דתית" היא בשבילי יהדות חדשה. 2.
לא התבטאתי במושג "אנטי יהודי", אלא נגד "יהדות היסטורית". במובן זה אינני מנתח את היהדות התאולוגית, אלא בודק באופן אמפירי את חוקי היהדות ההסטורית, ורואה בה, לעניות דעתי, חשיבות כמעט יחידה לעיקרון עבודת האלוהים, וכמעט התעלמות מלאומיות. אין ספק שיש צדק מסוים לומר שבתקופת הגלות לדת היהודית לא היו ארועים לאומיים להעמיד בראש מעיניה. בכל זאת אני חושב שזו לא הסיבה, וזאת משתי טעמים. 1. לו הלאומיות היה ערך חשוב ביהדות, העם היהודי לא היה רק מתפלל לשיבת ציון, אלא גם מממש אותה במשך אלפיים שנות היסטוריה. העם היהודי לא רצה מספיק לחזור לארצו גם כשהיו לו הזדמנויות פז, כשהארץ הייתה ריקה מתושבים. 2. גם בתקופת המלוכה, אינני רואה גישה לאומית בתכנים הדתיים. יש ימי זכרון לחורבן המקדש, לא לבניית ירושלים או כיבוש הרומאים. בסה"כ, לעניות דעתי, היהדות הינה אלאומית ובעד עבודת אלוהים. ולכן הגישה העכשוית של "ציונות -דתית" היא בשבילי יהדות חדשה. 2.
האייל הקורא
New member
זה מזכיר לי בדיחה
רוב החגים היהודים הולכים ככה הם ניסו להשמיד אותנו - נצחנו אותם - עכשיו באו נאכל
רוב החגים היהודים הולכים ככה הם ניסו להשמיד אותנו - נצחנו אותם - עכשיו באו נאכל
האייל הקורא
New member
אני מכיר את הבעיה
אני מאותו גזע הולך ונעלם
אני מאותו גזע הולך ונעלם
ערב טוב לך מסורתי ותודה לך וראשית
דבר רציתי לציין שאני זו את ולא אתה ז"א נקבה ושנית; אני מניחה שהערתך לגביי אברהם שחשב שאורחיו הם גויים נאמרה בבדיחות הדעת וכמו כן כל שאר תשובתך הבהחלט מעניינת, המעמיקה והמלומדת השאירו אותי עדיין עם כל הכבוד בדיוק בנקודת מוצאי וזאת מאחר ששוב רק הוכחת וחזקת את השערתי שאילו הם חוקים ומצוות שאינם כתובים בתורה אלה בני האדם בעצמם המציאו והם בעצמם לא בטוחים ולא מבינים מדוע למרות הכל וככלות הכל בסופו של דבר, יום ובשורה התחתונה כשם שכל אסכולה עושה ככל העולה על רוחה למרות שההלכה ויהדות היא אחת לכולם - (ע"ע כאמור סוגיית אכילת הקטניות בפסח) ובכלל גם לגביי פסקי הלכה באופן כללי שכולם מסכימים עימם הם מרשים לעצמם לכופף ולשנות ככל העולה על רוחם כשזה נוח או לא נוח מתאים או לא מתאים להם באותו הרגע לפי מצב רוחם אז על אחת כמה וכמה כשמדובר באכילת בשר וחלב ובפרט שכאמור בשום מקום לא מצויין שאסור וכן גם לגביי אכילת עוף עם חלב. אבל על כל פנים שוב תודה ונסיון יפה ומעניין בהחלט
דבר רציתי לציין שאני זו את ולא אתה ז"א נקבה ושנית; אני מניחה שהערתך לגביי אברהם שחשב שאורחיו הם גויים נאמרה בבדיחות הדעת וכמו כן כל שאר תשובתך הבהחלט מעניינת, המעמיקה והמלומדת השאירו אותי עדיין עם כל הכבוד בדיוק בנקודת מוצאי וזאת מאחר ששוב רק הוכחת וחזקת את השערתי שאילו הם חוקים ומצוות שאינם כתובים בתורה אלה בני האדם בעצמם המציאו והם בעצמם לא בטוחים ולא מבינים מדוע למרות הכל וככלות הכל בסופו של דבר, יום ובשורה התחתונה כשם שכל אסכולה עושה ככל העולה על רוחה למרות שההלכה ויהדות היא אחת לכולם - (ע"ע כאמור סוגיית אכילת הקטניות בפסח) ובכלל גם לגביי פסקי הלכה באופן כללי שכולם מסכימים עימם הם מרשים לעצמם לכופף ולשנות ככל העולה על רוחם כשזה נוח או לא נוח מתאים או לא מתאים להם באותו הרגע לפי מצב רוחם אז על אחת כמה וכמה כשמדובר באכילת בשר וחלב ובפרט שכאמור בשום מקום לא מצויין שאסור וכן גם לגביי אכילת עוף עם חלב. אבל על כל פנים שוב תודה ונסיון יפה ומעניין בהחלט
סליחה על הטעות במין...
לגבי אברהם וזיהוי המלאכים כגויים.. למה זו בדיחה? אברהם ראה 3 אנשים זרים מתקרבים לאוהלו. מכיון שכל היהודים באותה תקופה היו בני משפחתו של אברהם, הרי שבאלימינציה הוא היה יכול להסיק שהאורחים גויים. אני מצטער שנשארת בנקודת ההתחלה, ולא ברור לי למה. בני האדם (כלומר חז"ל) ידעו בדיוק למה הם קבעו את החוקים הנ"ל. הסברתי לך את הסיבות (סייגים כדי שלא להגיע לידי עבירה). את יכולה לקבל או לא לקבל את ההגיון שלהם, אבל אל תטעני שהם לא מבינים מדוע הם קובעים זאת. ובתור הערה... היות והתפישה היהודית היא שחכמים פסקו "ברוח הקודש", הרי שמניחים שברוב חוכמתם הם כיוונו לדעת התורה גם אם לא נאמר בתורה במפורש. נ.ב. אני לא אוהב את הטון במשפטים כמו "הם מרשים לעצמם לכופף ולשנות ככל העולה על רוחם כשזה נוח או לא נוח מתאים או לא מתאים להם באותו הרגע לפי מצב רוחם". זה נשמע לי כמו הסתה אנטי-דתית מבית מדרשה של "שינוי", ולא כטיעון ענייני על השאלה האם חכמים צדקו בפסיקתם. ההנחה שלי היא שהפוסקים האמינו במה שהם עושים, וכשפסקו משהו - עשו זאת כי חשבו שזה הדבר הנכון לעשותו, והאמינו שהם פועלים בהתאם ל"רוח המחוקק" בתורה. ודאי לא התכוונו לשנות ולכופף דברים כגחמה אישית. וזה בלי קשר לשאלה האם לדעתי הם צדקו בפסיקתם או לא צדקו.
לגבי אברהם וזיהוי המלאכים כגויים.. למה זו בדיחה? אברהם ראה 3 אנשים זרים מתקרבים לאוהלו. מכיון שכל היהודים באותה תקופה היו בני משפחתו של אברהם, הרי שבאלימינציה הוא היה יכול להסיק שהאורחים גויים. אני מצטער שנשארת בנקודת ההתחלה, ולא ברור לי למה. בני האדם (כלומר חז"ל) ידעו בדיוק למה הם קבעו את החוקים הנ"ל. הסברתי לך את הסיבות (סייגים כדי שלא להגיע לידי עבירה). את יכולה לקבל או לא לקבל את ההגיון שלהם, אבל אל תטעני שהם לא מבינים מדוע הם קובעים זאת. ובתור הערה... היות והתפישה היהודית היא שחכמים פסקו "ברוח הקודש", הרי שמניחים שברוב חוכמתם הם כיוונו לדעת התורה גם אם לא נאמר בתורה במפורש. נ.ב. אני לא אוהב את הטון במשפטים כמו "הם מרשים לעצמם לכופף ולשנות ככל העולה על רוחם כשזה נוח או לא נוח מתאים או לא מתאים להם באותו הרגע לפי מצב רוחם". זה נשמע לי כמו הסתה אנטי-דתית מבית מדרשה של "שינוי", ולא כטיעון ענייני על השאלה האם חכמים צדקו בפסיקתם. ההנחה שלי היא שהפוסקים האמינו במה שהם עושים, וכשפסקו משהו - עשו זאת כי חשבו שזה הדבר הנכון לעשותו, והאמינו שהם פועלים בהתאם ל"רוח המחוקק" בתורה. ודאי לא התכוונו לשנות ולכופף דברים כגחמה אישית. וזה בלי קשר לשאלה האם לדעתי הם צדקו בפסיקתם או לא צדקו.
מסורתי בוקר טוב ויום נפלא לך וראשית
התנצלותך התקבלה ואין על מה וזה קורה וברצוני להתנצל אף אני באם פגעתי ואו הכעסתי אותך ואו נשמעתי לך מסיתה אנטי-דתית בהחלט לא הייתה כוונתי. כל כוונתי היא הייתה כמובן הבעת דעתי האישית ללא שום מצע פוליטי וזאת בעיקר שאני אל פוליטית ובטח ובטח כשמדובר בפורום זה אז אנא ממך קבל נא מכל הלב את התנצלותי כי בהחלט אני רוכשת לך את כל הכבוד כפי שכבר ציינתי בהודעותיי הקודמות ואני מודה שאכן נסחפתי דבר שהביא אותי לניסוח לא מדוייק ולא ברור של דבריי אך בהחלט שוב בשיא הכנות ועם כל הכבוד לי אליך היו כבר דברים מעולם שהרבנים כופפו את ההלכה והחוקים לפי צורכם כשזה נגע להם אישית מידי פעם אבל שוב מאחר ולא בכך עסקינן וכדי להמנע ממחלוקות מכועורות ומיותרות ולשמור על רוח ידידות ותרבות כאן בפורום בוא נסכם ששנינו מסכימים שלא להסכים ולראות לעיתים דברים עין בעין. בכל הנוגע שבאילימינציה יכל אברהם להסיק שאורחיו הם לא היו יהודים - לא ברור לי מהיכן הסקת זאת וזאת מאחר שא´; כפי שידוע לך טוב ממני המושג יהודים ויהדות כלאום ודת לא הייתה קיימת בימיו של אברהם ויתרה מזאת אפילו סוגיית הנישואים מוכיחה זאת בכך שכתוב "ויקחו להם מבנות הארץ" וכל עניין הדת בכלל באה תוך ולאחר תקופתו של משה ושוב אם נצטט משבועת הנישואין - "והרי את מוקדשת לי כרת מ-ש-ה וישראל" בדיוק כשם שסוגיית אכילת הבשר והחלב התעוררה רק לאחר מעמד הר סיני כשם שכאמור כל עניין הדת (כפי שצטטתי כבר לחיזוק דבריי מתוך קידוש הנישואים) אז כך בדיוק כפי שאף אחד לא יכול היה לדעת מה היתה או לא הייתה האילימיציה של אברהם לגביי אורחיו משום שמאחר וזה לא צויין בשום מקום בדיוק כפי שלא צויינה בשום מקום סוגיית אכילת בשר והחלב - אלה עם כן קיים משהו עם כוחות טלפאתיים ותקשור כאלו חזקים עד כדי כך שהוא יכול היה לתרגם את מחשובותיו והגיגיו של אברהם לגביי אורחיו. ב´: חזקת את דבריי והרגשתי ואף נמקת בעצמך מדוע אני עדיין מרגישה שאני בנקודת ההתחלה וזאת בעצם שימושך במילה שהפרשנים מ-נ-י-ח-י-ם ושוב אני חוזרת מ-נ-י-ח-י-ם ז"א משערים ולא בטוחים ובכלל כפי שלאורך הדורות הפרשנים לא היו בטוחים ועד היום (שוב כפי שידוע לך טוב ממני בדיוק כפי שידוע לך טוב ממני שלתורה 70 פנים) עד היום אלו הם הסגויות שבהן עוסקים ומתפלפלים בישיבות. איך ומה שלא יהיה אני מאחלת לך בוקר ויום שלישי נפלא ובאמת שיהיה לך רק כל טוב ופעמיים כי טוב
התנצלותך התקבלה ואין על מה וזה קורה וברצוני להתנצל אף אני באם פגעתי ואו הכעסתי אותך ואו נשמעתי לך מסיתה אנטי-דתית בהחלט לא הייתה כוונתי. כל כוונתי היא הייתה כמובן הבעת דעתי האישית ללא שום מצע פוליטי וזאת בעיקר שאני אל פוליטית ובטח ובטח כשמדובר בפורום זה אז אנא ממך קבל נא מכל הלב את התנצלותי כי בהחלט אני רוכשת לך את כל הכבוד כפי שכבר ציינתי בהודעותיי הקודמות ואני מודה שאכן נסחפתי דבר שהביא אותי לניסוח לא מדוייק ולא ברור של דבריי אך בהחלט שוב בשיא הכנות ועם כל הכבוד לי אליך היו כבר דברים מעולם שהרבנים כופפו את ההלכה והחוקים לפי צורכם כשזה נגע להם אישית מידי פעם אבל שוב מאחר ולא בכך עסקינן וכדי להמנע ממחלוקות מכועורות ומיותרות ולשמור על רוח ידידות ותרבות כאן בפורום בוא נסכם ששנינו מסכימים שלא להסכים ולראות לעיתים דברים עין בעין. בכל הנוגע שבאילימינציה יכל אברהם להסיק שאורחיו הם לא היו יהודים - לא ברור לי מהיכן הסקת זאת וזאת מאחר שא´; כפי שידוע לך טוב ממני המושג יהודים ויהדות כלאום ודת לא הייתה קיימת בימיו של אברהם ויתרה מזאת אפילו סוגיית הנישואים מוכיחה זאת בכך שכתוב "ויקחו להם מבנות הארץ" וכל עניין הדת בכלל באה תוך ולאחר תקופתו של משה ושוב אם נצטט משבועת הנישואין - "והרי את מוקדשת לי כרת מ-ש-ה וישראל" בדיוק כשם שסוגיית אכילת הבשר והחלב התעוררה רק לאחר מעמד הר סיני כשם שכאמור כל עניין הדת (כפי שצטטתי כבר לחיזוק דבריי מתוך קידוש הנישואים) אז כך בדיוק כפי שאף אחד לא יכול היה לדעת מה היתה או לא הייתה האילימיציה של אברהם לגביי אורחיו משום שמאחר וזה לא צויין בשום מקום בדיוק כפי שלא צויינה בשום מקום סוגיית אכילת בשר והחלב - אלה עם כן קיים משהו עם כוחות טלפאתיים ותקשור כאלו חזקים עד כדי כך שהוא יכול היה לתרגם את מחשובותיו והגיגיו של אברהם לגביי אורחיו. ב´: חזקת את דבריי והרגשתי ואף נמקת בעצמך מדוע אני עדיין מרגישה שאני בנקודת ההתחלה וזאת בעצם שימושך במילה שהפרשנים מ-נ-י-ח-י-ם ושוב אני חוזרת מ-נ-י-ח-י-ם ז"א משערים ולא בטוחים ובכלל כפי שלאורך הדורות הפרשנים לא היו בטוחים ועד היום (שוב כפי שידוע לך טוב ממני בדיוק כפי שידוע לך טוב ממני שלתורה 70 פנים) עד היום אלו הם הסגויות שבהן עוסקים ומתפלפלים בישיבות. איך ומה שלא יהיה אני מאחלת לך בוקר ויום שלישי נפלא ובאמת שיהיה לך רק כל טוב ופעמיים כי טוב
אסביר שוב פעם לגבי האלימינציה...
אברהם היה האדם הראשון שהכיר באלוהות המונותיאיסטית בגרסתה העברית (מה שאח"כ זוהה כ"יהדות"). כאשר הוא חי בארץ, היתה רק משפחה אחת שהאמינה בדת שלו (קרי: באל היחיד בורא העולם, וכו´...) - וזו היתה משפחת אברהם. לכן, כאשר הגיעו אליו 3 אורחים זרים - הוא ידע שהם אינם שייכים לאותה משפחה המאמינה באל של העברים, ומכאן - שהם היו פגאנים מסוג זה או אחר. (את יכולה כמובן לטעון שאולי היו אי-שם אנשים נוספים שזכו להתגלות האל והפכו ליהודים, אולם זה מנוגד להנחת המקרא. ואנו דנים בנושא מתוך קבלת התיאור המקראי.) מסקנה: ההסקה של אברהם ששלושת אורחיו הם גויים - היא טריביאלית. --- לגבי הבעיה שהחכמים מניחים ולא בטוחים... ביקשת הסברים לגבי ענייני בשר וחלב - וקיבלת. תזכרי שלפי התפישה היהודית-אורתודוכסית הרי שעל הפוסקים "נחה הרוח" ותמיד יצא כך שהמסקנה הסופית של דיוניהם (שהפכה לפסק הלכה) היתה הנכונה. כלומר: גם אם לכאורה החכמים ניחשו ושיערו דברים, תמיד יצא כך שבסופו של דבר ה"ניחוש" הנכון הוא זה שהתקבל. רוצה לקבל - יופי. לא רוצה - לא צריך. דרך אגב, כל הדיון הנ"ל לא ממש משנה. היהודי המאמין מחויב לקיים את הפסיקה משום שכך קבעו אלה שהוסמכו לכך. בדיוק כפי שאת חייבת לציית לחוקי הכנסת גם אם לדעתך המחוקק טעה.
אברהם היה האדם הראשון שהכיר באלוהות המונותיאיסטית בגרסתה העברית (מה שאח"כ זוהה כ"יהדות"). כאשר הוא חי בארץ, היתה רק משפחה אחת שהאמינה בדת שלו (קרי: באל היחיד בורא העולם, וכו´...) - וזו היתה משפחת אברהם. לכן, כאשר הגיעו אליו 3 אורחים זרים - הוא ידע שהם אינם שייכים לאותה משפחה המאמינה באל של העברים, ומכאן - שהם היו פגאנים מסוג זה או אחר. (את יכולה כמובן לטעון שאולי היו אי-שם אנשים נוספים שזכו להתגלות האל והפכו ליהודים, אולם זה מנוגד להנחת המקרא. ואנו דנים בנושא מתוך קבלת התיאור המקראי.) מסקנה: ההסקה של אברהם ששלושת אורחיו הם גויים - היא טריביאלית. --- לגבי הבעיה שהחכמים מניחים ולא בטוחים... ביקשת הסברים לגבי ענייני בשר וחלב - וקיבלת. תזכרי שלפי התפישה היהודית-אורתודוכסית הרי שעל הפוסקים "נחה הרוח" ותמיד יצא כך שהמסקנה הסופית של דיוניהם (שהפכה לפסק הלכה) היתה הנכונה. כלומר: גם אם לכאורה החכמים ניחשו ושיערו דברים, תמיד יצא כך שבסופו של דבר ה"ניחוש" הנכון הוא זה שהתקבל. רוצה לקבל - יופי. לא רוצה - לא צריך. דרך אגב, כל הדיון הנ"ל לא ממש משנה. היהודי המאמין מחויב לקיים את הפסיקה משום שכך קבעו אלה שהוסמכו לכך. בדיוק כפי שאת חייבת לציית לחוקי הכנסת גם אם לדעתך המחוקק טעה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.