מאפייני השירה המודרנית
השירה המודרנית השירה המודרנית שוברת מוסכמות ותבניות קלאסיות מקובלות כפי שמקובל בכל האמנויות במאה ה- 20. אבל יש לזכור , לא כל שיר בן זמננו עונה על מאפייני השירה המודרנית ,ולא כל שיר מודרני מחוייב בכל המאפיינים. נושא השיר והחוויה המרכזית שלו, קובעים בראש ובראשונה את השתייכותו לזרם המודרני של השירה. 1) נושא - כל נושא ראוי ראוי לכתיבה. מנושאים העומדים ברומו של עולם ועד לנושאים יומיומיים ביותר ו"בלתי אסטתיים" או מוסריים לכאורה. 2) החוויה המרכזית של הדובר בשיר המודרני היא חוויה של אובדן ערכים ותסכול. משבר אמונה באלוהים ובאדם. תחושה של כישלון ויאוש. 3) אוירה - כתוצאה מחווית היאוש והחידלון אוירת רוב השירים היא אוירה פסימית אוירה של עצב, ניכור ויאוש. 4) המסר - המסר בד"כ מעורפל וניתן לפירושים שונים. 5) רגשות - השירה המודרנית דוגלת בעמעום הרגש ובוז לסנטמנטליות. המשורר "מרוחק" מהסיטואציה. הרגש נרמז בקצרה ובאיפוק. פעמים רבות נוקט המשורר בדרך האירוניה כדי להסוות את הרגש . 6) סיטואציה - בד"כ מופשטת. פרטיה מעורפלים, הארוע נמסר ברמזים בלבד, המקום והזמן מופשטים,פרטים רבים חסרים ועל כן ניתנת לפרשנויות שונות. 7) היסוד האישי האינטימי - נקודת המוצא של השיר המודרני היא בד"כ אגוצנטרית. האני השירי רואה את המציאות מנקודת ראות אישית ויחודית ואינו מנסה "להתחבר" לאיזו שהיא מציאות אוביקטיבית, שכן השירה המודרנית אינה מאמינה בקיומה של מציאות זו. מגמה זו מבליטה את תחושת הניכור של האני השר. 8)סמלים ומטאפורות - שימוש רב בסמלים ומטאפורות בלתי מקובלות הלקוחות מעולמו האישי של המשורר. ישנה מגמה של מקוריות ויצירתיות בשימוש באמצעי אומנותי זה. 9) תאורי הטבע -השירה המודרנית מעמידה את האדם במרכז. יסוד זה מוצא את בטויו בראש ובראשונה ביחס לטבע. בשיר המודרני מופיעים תאורי טבע רק בהקשר למשמעותם בחיי האדם. ועל כן אין תאורי טבע קונקרטיים אלא הם אמצעי לתיאור האדם ומופיעים בד"כ במשמעות סמלית. 10) מבנה - מבנה גמיש . שבירה מוחלטת של כל המוסכמות השיריות המקובלות. • א. שבירה של כל התבניות השיריות המוסכמות או זיקה אליהן כגון בלדה ,פואמה וכו'. • ב. אורך שורות משתנה על פי צורכי היצירה מסימטריה מוחלטת ועד להופעת מילה אחת בשורה. • ג. חירות מוחלטת במבנה הבתים.לעיתים רחוקות סימטריה, בד"כ בתים בעלי אורך שונה, או אי שמוש במבנה של בתים . • ד. חזרה על אלמנטים שונים בשיר להבלטת מגמתו. • ה. החריזה, אם קימת, חופשית. לעיתים אין כלל חריזה. • ו. מקצב חופשי,לא קבוע. 11) לשון - בד"כ שפת דיבור. לעיתים אפילו לשון נמוכה וגסה. לעיתים נעשה שימוש אירוני בשפה ע"י עירוב של רמות לשון שונות ו/או שימוש ברמזים ושיבוצים מקראיים. שמוש במקורות אילו ושיבוצם בסיטואציה נמוכה ויומיומית יוצר אפקט אירוני המבליט את משבר הערכים אותו מבקש המשורר להעביר. 12) תחביר -אין כל שמירה על כללי תחביר מקובלים. סימני הפיסוק משרתים את אוירת השיר. לעיתים אין כלל סימני פיסוק. בשיר המודרני מופיעות גלישות רבות. (גלישה: מעבר משורה לשורה שלא בהתאם למבנה התחבירי והרעיוני של המשפט).
השירה המודרנית השירה המודרנית שוברת מוסכמות ותבניות קלאסיות מקובלות כפי שמקובל בכל האמנויות במאה ה- 20. אבל יש לזכור , לא כל שיר בן זמננו עונה על מאפייני השירה המודרנית ,ולא כל שיר מודרני מחוייב בכל המאפיינים. נושא השיר והחוויה המרכזית שלו, קובעים בראש ובראשונה את השתייכותו לזרם המודרני של השירה. 1) נושא - כל נושא ראוי ראוי לכתיבה. מנושאים העומדים ברומו של עולם ועד לנושאים יומיומיים ביותר ו"בלתי אסטתיים" או מוסריים לכאורה. 2) החוויה המרכזית של הדובר בשיר המודרני היא חוויה של אובדן ערכים ותסכול. משבר אמונה באלוהים ובאדם. תחושה של כישלון ויאוש. 3) אוירה - כתוצאה מחווית היאוש והחידלון אוירת רוב השירים היא אוירה פסימית אוירה של עצב, ניכור ויאוש. 4) המסר - המסר בד"כ מעורפל וניתן לפירושים שונים. 5) רגשות - השירה המודרנית דוגלת בעמעום הרגש ובוז לסנטמנטליות. המשורר "מרוחק" מהסיטואציה. הרגש נרמז בקצרה ובאיפוק. פעמים רבות נוקט המשורר בדרך האירוניה כדי להסוות את הרגש . 6) סיטואציה - בד"כ מופשטת. פרטיה מעורפלים, הארוע נמסר ברמזים בלבד, המקום והזמן מופשטים,פרטים רבים חסרים ועל כן ניתנת לפרשנויות שונות. 7) היסוד האישי האינטימי - נקודת המוצא של השיר המודרני היא בד"כ אגוצנטרית. האני השירי רואה את המציאות מנקודת ראות אישית ויחודית ואינו מנסה "להתחבר" לאיזו שהיא מציאות אוביקטיבית, שכן השירה המודרנית אינה מאמינה בקיומה של מציאות זו. מגמה זו מבליטה את תחושת הניכור של האני השר. 8)סמלים ומטאפורות - שימוש רב בסמלים ומטאפורות בלתי מקובלות הלקוחות מעולמו האישי של המשורר. ישנה מגמה של מקוריות ויצירתיות בשימוש באמצעי אומנותי זה. 9) תאורי הטבע -השירה המודרנית מעמידה את האדם במרכז. יסוד זה מוצא את בטויו בראש ובראשונה ביחס לטבע. בשיר המודרני מופיעים תאורי טבע רק בהקשר למשמעותם בחיי האדם. ועל כן אין תאורי טבע קונקרטיים אלא הם אמצעי לתיאור האדם ומופיעים בד"כ במשמעות סמלית. 10) מבנה - מבנה גמיש . שבירה מוחלטת של כל המוסכמות השיריות המקובלות. • א. שבירה של כל התבניות השיריות המוסכמות או זיקה אליהן כגון בלדה ,פואמה וכו'. • ב. אורך שורות משתנה על פי צורכי היצירה מסימטריה מוחלטת ועד להופעת מילה אחת בשורה. • ג. חירות מוחלטת במבנה הבתים.לעיתים רחוקות סימטריה, בד"כ בתים בעלי אורך שונה, או אי שמוש במבנה של בתים . • ד. חזרה על אלמנטים שונים בשיר להבלטת מגמתו. • ה. החריזה, אם קימת, חופשית. לעיתים אין כלל חריזה. • ו. מקצב חופשי,לא קבוע. 11) לשון - בד"כ שפת דיבור. לעיתים אפילו לשון נמוכה וגסה. לעיתים נעשה שימוש אירוני בשפה ע"י עירוב של רמות לשון שונות ו/או שימוש ברמזים ושיבוצים מקראיים. שמוש במקורות אילו ושיבוצם בסיטואציה נמוכה ויומיומית יוצר אפקט אירוני המבליט את משבר הערכים אותו מבקש המשורר להעביר. 12) תחביר -אין כל שמירה על כללי תחביר מקובלים. סימני הפיסוק משרתים את אוירת השיר. לעיתים אין כלל סימני פיסוק. בשיר המודרני מופיעות גלישות רבות. (גלישה: מעבר משורה לשורה שלא בהתאם למבנה התחבירי והרעיוני של המשפט).
