"מבחינתי הם כולם אנשים חולים"

[כמהאפשר]

"מבחינתי הם כולם אנשים חולים"

איך מסבירים לבן אדם את ההבדל בין BDSM להפרעה?
בין דום, שולט לסאדיסט?
איך מסבירים למישהו את המשהו הזה שלוונילים קשה מאוד להבין ולנו מרגיש כאילו חיפשנו כל החיים כאשר נתקלים בו?
שזה לא קללות, לא שפה בוטה, לא לנתק בפנים ולא יחס משפיל.

לא מדובר כאן על הנאה מהשפלה. או הנאה להיות מושפל(לפחות ב- BDS). גם לא מהנאה להתעלל או כאשר מתעללים בך.
איך מסבירים שזו תמיד הנאה?
שזה תמיד במודע. ותמיד, תמיד יש כאן שליטה. שיש העברת שליטה, מאוד מודעת. בהסכמה מלאה.

וכמה כוח יש בוויתור על שליטה, בלמסור אותה למישה אחר? מישהו שבוטחים בו בלב שלם? שסומכים עליו?
שיודעים שהוא בחיים, בחים ולעולם לא יעשה לך רע אלא רק יגרם לך להמריא מהנאה?
יביא אותך עד קצה גבול היכולת שלך וטיפה מעבר.. ולעולם לא ירע לך.

כאיל, תכלס..
ניסיתי להסביר לו. והוא אמר "אני יכול להעמיד פנים".אבל לא, מותק. איא פשר להעמיד פנים.
סאב לעולם לא יוכל לעבור בתור דום ודום ישתגע להיות סאב.
אפילו בתור סויצ'רית מטבעי, הזהויות שלי מתערבבות לפעמים. והן הכי אמיתיות שיש.

אבל כמה שניסיתי להסביר, לתאר הוא אמר בסוף "מבחינתי הם כולם אנשים חולים, הם סאדיסטים שנהנים להתעלל ולגרום לכאב".
איך מסבירים את הגבול בין זה לזה?
כן, יש סאדיסטים.
יש סוטי מין. יש דבילים. נתקלתי בלא מעט כאלו בשנותיי בקהילה.
ברור. גם כאן בפורום יש. בכל מקום יש.

אבל BDSM זו קהילה מדהימה, של אנשים שמודעים לגוף שלהם, מודעים למיניות שלהם, מודעים לרצונות שלהם ולא מתביישים,
לא מובכים ולא מתנצלים על זה.

 

[Whip]

עצוב

לפעמים אנשים מקשיבים לנקודת המבט שלנו, מחייכים ומגלים התעניינות,
אחרים מבינים שיש לנו משיכה לנושא, אבל הם לא שותפים לה
אבל לפעמים יש כאלה המגיבים קשות לתחום, פוסלים על הסף ומגנים כל משיכה - ובעיקר פוסלים מי שנמשך אליו
מה שגורם לך בעצב לנתק מגע מהם, ואם זה לא אפשרי - אז להפסיק לשתף אותם בתחום הקרוב ללבך...
עצוב, אבל לפעמים זה קורה, ואין מה לשנות אותם או אותך...

 

[כמהאפשר]

זהו, שהוא חזר ואמר מספר פעמים

"זה לא מענין אותי".
"אני לא רוצה לדעת, זה לא מענין אותי"
&nbsp
דהיינו- אם זה עושה לך את זה, אני אזרום איתך. אבל לא מעניין אותי מה זה עושה לך, איך את מרגישה, מה זה גורם לך בפנים ומה מאחורי זה.
אנחנו לא נועדנו כדי שיכאיבו לנו, הוא אומר(צודק. אבל נועדנו כדי להנות, להתענג וכיו"ב).
&nbsp
מה שגורם לי לחשוב-
למה בעצם אכפת לי? למה אכפת לי שהוא יבין? למה אני רוצה לשתף?
למה חשוב לי שהוא חושב שזה חולי? או סטייה?
למה אני מסבירה, בכלל?
&nbsp
ובאמת, רציני, איך לעזאזל אפשר להנות מיחסי מין ווניליים? זה לא משעמם בטירוף?
כאשר אני חושבת על זה- איך אפשר לשכב עם מישהי שלא מריירת על הזרע שלך,
על זה שאתה בכלל תהיה בתוכה.. שלא רוצה ללקק כל טיפה וכו..
איך אפשר להנות עם סגירות כזו? זה מין קטע כזה של מסיונרי, רק בבית,
פעם ביממה, בלילה, פעם בשבוע במקרה הטוב?
הייתי משתגעת..

 

[כמהאפשר]

רק להדגיש-

אני מבדילה מאוד בין בדס"מ ובין סוטים. מהם גם אני מתרחקת כמו מאש.
כל הסאדיסטים, סוטים, חננות, עלובי החיים, לואו לייפז שמנסים להעמיד פני דומים וכו'.
אני מאלו שהולכים ברחוב ומזהירים בחורות לא להכנס לסטודיואים של קעקועים כי המקעקע הוא זבל וראוי שייזהרו ממנו.
או מאלו שיתחילו שיחה עם מישהי על עינוגי התלייה.
&nbsp
אבל בדס"מ נורמלי, אמיתי, רחוק מלהיות סטייה מינית.
&nbsp
לא כל אחד חייב לאהוב להניח יד למישהי על הצוואר או להוריד אותי על ארבע
(ולא לכל אחד אני אתן לעשות את זה, מספיק לקרוא אחוז אחד מכל ההודעות שלי כאן, בכלוב או בבלוגים בכינוי הרגיל שלי)
אבל קטע כזה של ראש סגור.. מבאס. ועצוב.
לא שונה מכל סטיגמה אחרת. ואנשים לא אוהבים כאשר מתייגים אותם. ושמים עליהם סטיגמות.
אני לא אומרת שחייבים לעשות הכל. אפילו לא לנסות הכל.
אבל לפתוח את הראש ולהביט על הדברים בעיניים פקוחות?
למה למען ה' לא?
מה זה כבר יכול לעשות?
רק לתרום, לשפר, לשנות.
&nbsp

 

[Whip]

ניגוד מטריד

תגובות המרמזות "לא מעניין אותי מה זה עושה לך, איך את מרגישה, מה זה גורם לך בפנים" משדרות, לטעמי, קור וניכור
וזה לא דבר שמשדרים לאדם שאכפת לנו ממנו, מטובתו ומהנאתו.
לעומת זאת תגובתך - "למה בעצם אכפת לי? למה אכפת לי שהוא יבין? למה אני רוצה לשתף?"
מביעה חום וקשר ונותנת לו חשיבות רבה בחייך ומה הוא חושב עליהם ועלייך.
&nbsp
נקודת מעניינת למחשבה על טיב הקשר ביניכם ואיך כל אחד מכם רואה אותו...
&nbsp
"איך לעזאזל אפשר להנות מיחסי מין ווניליים? זה לא משעמם בטירוף?"
אז את הונילים זה לא.
לדעתי זה דומה לחיבה למאכל מסוים ולשאלה - "אבל איך אפשר לא לאהוב את זה?"
אז זהו, שיש כאלה שלא אוהבים, אולי אפילו מתעבים, משהו שאת מלקקת את השפתיים עליך,
בין אם מדובר בקינוח משובח או בזרע שלו

מה שטוב להם - הרגוע, השקט, הנעים - נראה לך כמשעמם,
ומה שטוב לך - המסעיר, המרטיב, המכאיב - נראה להם כמטורף, סוטה ומוגזם.
לא צריך לקבל לדעתו של האחר, אבל צריך לקבל שיש דעה שונה משלנו, ולכבד אותה
גם אם היא הפוכה משלנו...
אבל את חכמה, ואת כל זה את יודעת.
נשאר רק להפנים את זה

 

[כמהאפשר]

ההפנמות הללו, מחלחלות.

נתתם לי(משערת שעוד לפני שנתתי לזה מקום בכתב) חומר למחשבה.
ווידוא הריגה על הכתב.
&nbsp
הפנמות לא נעימות במיוחד.
כאלו שגורמות לך לרצות לברוח לברוח.
&nbsp
יש אנשים שעומדים איתן מול המראה ומישירים מבט.
יש כאלו שצועקים על מי שמולם.
יש כאלו שפשוט טומנים את הראש בישבן של עצמם.
&nbsp
בא לי לחזור שבועיים לאחור:/

 

[Whip]

מצטער

אם עשינו לך רע...

 

[כמהאפשר]

כן..

בקטנה.
&nbsp
הוא מי שהוא. אני אוהבת אותו בדיוק כמו שהוא ושום דבר לא ישנה את זה כבר.
הוא גם יודע את זה.
הבחירה שלו איך להתנהג או להתייחס אליי היא זכותו.
זה פשוט מסב לי כאב והוא יודע את זה.
אני אוהבת אותו, הוא יקר לי וגם את זה הוא יודע.
הוא לא זה שמכריח אותי לפרוק על עצמי או לפגוע בעצמי, אבל ההתנהגות שלו מביאה להשלכות הללו. גם את זה הוא יודע ויש לו את האפשרות לבחור אחרת
אבל הבחירה להיות איתו בקשר כמו שהוא היא שלי.
&nbsp
כמו שכתבתי... אני לא יודעת מה עובר לו בראש. ולפעמים זה עושה לי רע.
אין ביננו מחויבות, מה שנהדר עבורי,
אבל באי מחויבות אני רוצה יחס מעט אחר. הכלה קצת שונה. אבל אני זוכרת שהוא בן אדם ויש מצב שיש לו יום או שבוע או שבועיים של "בא לי שקט".
זה שזה לא בא לי טוב זה כבר משהו אחר... גם זה אגואיזם.
&nbsp
הוא איפשהו הפריקה שלי מהלחץ בחיים האמיתיים.
המשפחה. העבודה. הדייטינג. המחויבויות. וכו וכו וכו....
&nbsp
קל לי איתו. מתסכל לי איתו.
ושוב, לכאן ולכאן.. אני פשוט אוהבת אותו(במובן הפשוט. הכי פשוט. לא המעבר)
&nbsp

 

[כמהאפשר]

אני משערת שאני מתייחסת אליו כמו שהוא מבקש

או ביקש בעבר. כמו לחברה הכי טובה.
ממש כמו לחברה הכי טובה. בלי גבולות.
עם הרבה משיכה ומיניות.
והייתי רוצה שזה יהיה הדדי. מתסכל אותי מדי פעם שזה לא. שהוא לא מתייחס אליי כאישה.

 

[כמהאפשר]

טוב, קראתי את עצמי. אני נשמעת אישה ביחסים אלימים.

ואני מצדיקה אותו, או עושה ראציונאליזציה עם להצדיק אותו. להזדהות עם התוקף-
בזמן שהוא בהתנהגויות כאלו מצדיק את עצמו ומאשים אותי/משליך עליי.
כאילו יצא שמזיינים אותי. בכל מקרה.
נניח אם אני כותבת "הוא לא זה שאחראי אם אני זו שכתוצאה מהתנהגות שלו לוקחת סכין לווריד.."
הוא יגיד "את לוקחת סכין לווריד- זה לא קשור אליי. זו את. ואת צריכה טיפול. לא מתאים לי. לא קשור אליי. ביי."
אני עדיין אגיד שוב. כי האחריות לבחירות שלנו היא בנו. כי זה חלק ממודעות ובגרות. ולקחת אחריות. ולהבין.
נכון. זו הבחירה שלי. סליחה. אתה צודק.
אבל אם הוא צועק או מנתק או מתעצבן או כל דבר...
הוא יגיד לא את אותו הדבר אלא...
"זו את. את גורמת לי.. את מביאה אותי.. את עושה לי... זה בגללך.
זה את גורמת לי. זה לא אני. אני ממש לא ככה. לא כזה. זה את. הכל את. לא ההתנהגות שלי. לא האופי שלי. לא המילים שלי. לא המעשים שלי.."
דהיינו כל האחריות עליי תמיד.
גם האחריות עליו- היא עליי. תמיד.
למילים שלו ומעשים שלו ולבחירות שלו.
אפילו בהחלטות האם להמשיך את הקשר איתי והאם לבוא אליי והאם לשנות ההחלטות הללו.
זה תמיד איכשהו פועל יוצא... של המעשים שלי.
מחשבות מחשבות מחשבות.

 

[Dan_Kap_]

אז את מנסה לומר

שאת היוזמת מבין שניכם?

 

[כמהאפשר]

תמיד.

זה מתסכל אותי נורא.
אבל זה גם איזור בטוח בשבילי.
בגלל הרקע שלי.
זה נותן לי תחושת בטחון, במקום מסוים.
&nbsp
בפאזה אחרת לגמרי-
זה גם מי שהוא והאופי שלו.
כמו שכתבתי, אני אוהבת אותו כמו שהוא, גם אם לפעמים מתרעמת על זה.
אני שם, אז אני גם מקבלת אותו כמו שהוא.
אני חושבת שהוא מנסה להגיע למקסימום שלו כאשר הוא איתי.. המקסימום של ליזום, להתבטא, לעשות, להיות, להראות.
&nbsp
אני יודעת שה"אתה לא בסדר" שאני מראה או גורמת לו להרגיש(ואני יודעת שגם אם אני הכי מפרגנת שיש- זה משהו שמרגישים. גם אם אתה שיא העיוור ושיא הלא רגיש.. והוא כן רגיש.
מאוד. לפחות כלפיו..
ולביקורת)
מאווווווד מוריד. מאוד הודף. מאוד סוגר.
אז..
&nbsp
&nbsp
ובדרך שלו- הוא עושה. עושה כמה שהוא יכול, ואולי מעבר.
&nbsp
&nbsp
אבל כן. למה ששאלת.
כן.
&nbsp
&nbsp

 

[כמהאפשר]

הבעיה האחרת היא

שקשה לי מאוד להיות בטוחה בעצמי על ידו.
זאת אומרת שעם עם שאר הגברים אני פשוט לא רואה בעיניים
(טורפת. לגמרי..)
איתו-
התגובות שלו מערערות לי מאוד את הבטחון ברצון שלו אותי.
ובעצמי.
&nbsp
כי.. הוא פשוט לא משתף פעולה או מייבש או דוחה.
אבל, שוב..
הרבה פעמים זו רק הפרשנות שלי כאשר מבחינתו הוא בדיוק ההיפך.
לפעמים צריך לדעת להביט על הדברים דרך העיניים של הפרטנר שלך.

 

[UltraL]

בורות , סטיגמה

לא כל אדם יש לו נטייה להיות סקרן ולגלות על עצמו ולנסות דברים חדשים.

וסטיגמות היו כלפי הומוסקסואלים תמיד וברמה של עברה פלילית לפני 60 שנה או ברמה של לפטר אנשים על נטייה מינית לא "נורמטיבית"

את יתר הדברים ניתן להסביר

לגבי השימוש במילה סאדיסט, על תשכחי ש BDSM כולל sadomasochism וכל עוד זה נעשה בהסכמה זה חלק אינטגרלי מבדסמ
ושונה מאוד מאנשים שלא יודעים בכלל מה זה SSC או לא מוכנים לקבל אותו.

 

[כמהאפשר]

אבל המקובעות הזאת עצובה. לא?

בדיוק קראתי את התגובה של אלון כאשר הוא כותב "כמעט כל מי שנכנס לבדסמ יש התחבטויות עם עצמו- כי בדסמ מערער חלק מההבניות התרבותיות שהעצמיות שלנו מושתת עליהן. אני אלים? אני פסיכופת? בדסמ זה רק למופרעים, לא? למה אני לא יכול להנות "סתם" מסקס? מה "דפוק" בי שאני צריך לכאוב/להכאיב? (הרי כאב זה רע) וכו'.
התכוונתי לומר שהזהות שלנו (המינית ובכלל) בנויה, בין היתר על הבניות חברתיות. אחת ההבניות הללו היא למשל שאסור להכאיב. הפן של הכאב בבדסמ מערער את ההבניה הזו ויכול להוביל להתלבטויות ומחשבות כמו "למה אני צריך את זה? מה לא בסדר בי?" וכו'- שהן מחשבות מאוד נפוצות למי שמתחיל בדסמ. ההבניה של כאב=רע היא דוגמא.
מה "דפוק" אצלי שאני לא כמו כולם?
לא אמרתי שהדיעות האלו נכונות/בריאות (להיפך)- הן פשוט חלק מהבניה תרבותית/חינוכית- וצריך להבין שהמחשבות יכולות לצוץ דווקא ברגעים אחרי שהאדרנלין וההורמונים נרגעים- וצריך לדעת איך לטפל בהן, להכיל אותן ולהרגיע."
&nbsp
תגובה מאוד יפה. אז איך מסבירים את זה לאדם מקובע? לאדם שאיפשהו אמור להבין קצת על סטיגמות?(האמת היא שהוא דווקא די מלא בהן)
&nbsp
ושוב, אני חושבת למה הרתיעה שלי "אני סוטה בעיניו".
למה זה שולח אותי בשניות למקום של הילדה הקטנה, החוטאת, הבתולה?
כאשר תכלס, אני יותר שטן שתסיט ותקלקל אותך מאשר הביישנית שתאנפף לך ב"אוי ואבוי, אמרת מילה גסה.."
כאילו. מה הקטע של madonna whore complex כלפי עצמי??
&nbsp
&nbsp

 

[UltraL]

רק אם יש רצון לנסות להבין

בדסמ = אלימות
קראטה בסיגנון שוטוקן = ספורט... הצחקתם אותי! (ואני ידע מניסיון אישי)

כל סוג של פעילות ספורטיבית כרוכה במאמץ והרבה פעמים בכאב, ולא רואים בזאת בעייה,
ההבדל המהותי נמתחיל בעונד המיני שבה כאב

אבל הדברים ביותר קשים להסבר הם העיקר, לא הפרקטיקה. של הבדסמ
איך מסבירים: מאסטר, שפחה, שליטה, כניעה, וכל המונחים האחרים היותר נפשיים וכל אלה לגבי אשה עצמאית , אקדמאית , במאה ה21
אלה תהליכים נפשיים ארוכים של הכרה עצמית וקבלה

 

[כמהאפשר]

זו בדיוק הדוגמא שנתתי לו

ושאני תמיד נותנת. מכון כושר, ה"שריפה" הזו שמרגישים.
הסוג של התעללות, פגיעה.. מאמץ.
&nbsp
כן, המנעד. כמה מותחים את הגבול.
&nbsp
אבל יש מי שיותר נעול, יותר פרימיטיבי ויש מי שפחות.
יש מי שיראה יוצאי רוסיה כאלכוהוליסטים, יוצאי אתיופיה כאוכלים מאכלים על בסיס בירה
רקדניות בלט ברבורים עדינים וגננות- צדיקות תמימות..
&nbsp
השאלה למה לא לרגע לנסות להקשיב, להרחיב אופקים. ולו בשביל השכלה, ידע כללי?
נניח גם בטנטרה הוא ככה. טנטרה- סקס, אורגזמות.
אשראם- שאנטי, אום.
כל מיני דברים ש.. לא יודעת. קשה לי עם מקובעת. אני free spirit

 

[חניתה דרלינג]

madonna whore complex -

אני מאמינה שהקומפלקס הזה הוא גם הסיבה שאנשים רבים עושים הפרדה ו/או מרגישים צורך לעשות הפרדה - בין מערכת יחסים זוגית לבין בדס"מ, ואת הבדס"מ שומרים לקשר חיצוני. רק שם הם מרשים ל"שדים הפנימיים" לצאת ולהיות מי שהם ללא עכבות.
אני זוכרת שמישהי כתבה פה פעם שהיא לא מסוגלת להתכרבל בכפיות עם האדון שלה, למשל; שהיא פשוט לא יכולה לדמיין את זה אפילו ולחבר בין הדברים. כיבדתי את זה, אבל גם היה לי מאוד מאוד קשה להבין את זה.
כיום אני חושבת, שגם זה נובע בדיוק מאותם מקומות מורכבים.

 

[כמהאפשר]

אני חושבת שאני אלך להתכרבל עם

הוויברטור שלי.
רק הוא מבין אותי..

 

[חניתה דרלינג]

גם

הוא חבר נפלא