"ודע מה שתשיב לאפיקורוס"
קודם כל, צריך לראות אם מי שמולך בכלל פתוח להקשיב- אחרת זה סתם בזבוז זמן
שנית- צריך להתאים את התשובה לשואל. יש כאלו שיותר ישכנע אותם נימוקים לוגיים או מחקריים או רגשיים:
- הנימוק המחקרי1: בכל המחקרים העדכניים שנערכו מאז שנות ה70 על אוכלוסיות בדסמיות נמצאו ממצאים שמראים דבר אחד פשוט- בדסמיים הם אנשים נורמטיביים לכל דבר ועניין, למעט העיסוק שלהם בבדסמ. הם לא סובלים יותר מהאוכלוסיה הכללית מתופעות פתולוגיות/פסיכיאטריות מאז'וריות (דיכאון, חרדות, אובססיות, וכו'), הם לא נשפטים או מורשעים יותר מהאוכלוסיה הכללית על מעשי פשע (כולל פשיעה אלימה או מינית), הם בד"כ מהמעמד הבינוני ומעלה והם מעט יותר משכילים ומשתכרים מהאוכלוסיה הכללית. הדבר היחיד שכן מבדיל אותם מהאוכלוסיה הכללית בצורה בולטת הוא שהם מדווחים בד"כ על רמת אושר גבוהה מהממוצע באוכלוסיה.
-הנימוק המחקרי2: מחקרים שהשוו בין סדיסטים פתולוגיים לבין בדסמיים מצאו 5 הבדלים עקרוניים בינהם (מתוך מחקר של הפסיכולוג הפלילי פרק אליוט דיץ, 1990):
- פסיכופתים מחפשים שותפים שלא מרצונם. בדסמיים משתמשים ב"מילת ביטחון" שהנשלט יכול לומר בכל זמן ולסיים סשן, כך שהנשלט נשאר בשליטה אמיתית לאורך המפגש
- פסיכופתים מכריחים את הקורבן למעשים ואינם מכוונים לריצוי ועינוג הנשלט, כפי שעושים אנשי הבדסמ. הסדיסטים הפסיכוטיים פועל בצורה שונה מאוד מהבדסמיים, ומעשיהם יכללו לעיתים קרובות: חדירה אנאלית כפויה, מין אוראלי בכפיה או חדירה ואגינאלית כפויה בעזרת מגוון עצמים זרים- ולא בעזרת הפין.
- התנהגות התוקפן הסאדיסטי היא בניגוד גמור לבדסמי- בדרך כלל הפסיכופת מנותק רגשית לאורך העינוי, בשעה שהשולט הבדסמי משיג תחושה של "היי" או שווה הערך המהנה שלה בזמן סשן.
- פושעים פסיכופתיים מענים את קורבנותיהם, תוך גרימת פציעות חמורות וקבועות, בניסיון לעורר פחד בקורבנותיהם. בדסמיים מנסים במיומנות לעורר את בני הזוג שלהם, בצייתם לכללים וגבולות שנקבעו לפני הסשן, ועל ידי כך יצירת אשליה בלבד שהנשלט אינו בשליטה.
- לפסיכופתים בדרך כלל עבר של תקיפות מיניות כגון אונס או גילוי עריות. בדסמיים הם לרוב אנשים ממוצעים, ללא עבר פלילי.
-הנימוק הלוגי: איפה עובר הגבול בין מין ונילי ו"נורמלי" למין בדסמי "מעוות"? אם מישהי רוצה ספנק במהלך סקס- זה תקין? ואם היא רוצה מין חזק- זה בסדר? ואם יש לה במגרה אזיקים שהיא נהנית מהם- תקין בעיניך? אז איפה עובר הגבול? (והתשובה- הגבול עובר בSSC)
מעבר לכך- צריך לדבר על ההבדלה (שמאוד קשה לוניליים לעשות אותה) בין כאב טוב לכאב רע, השפלה טובה והשפלה רעה. הפעולה יכולה להיות אותה פעולה- אבל כאב טוב "מטיס" אותך, וכאב רע הוא פוגעני ולעיתים אלים (נגיד- ספנק על הישבן- במיטה, ע"י פרטנר מוסכם- טוב. ברחוב ע"י זר- רע. הספנק אותו ספנק- ההשלכות והמשמעות- אחרים לחלוטין).
הנימוק הרגשי: בניגוד לדעה הסטראוטיפית הרווחת, שמבלבלת סאדיזם פסיכופתי עם בדסמ, הסאדיסט נהנה מגרימת כאב לשם הכאב, ואף נהנה לגרום נזק לקורבנותיו. מעבר לכך- הסדיסט, בניגוד לבדסמי, חש ניתוק רגשי בעוד הבדסמי חש חיבור לפרטנר שלו, שמלווה בדאגה ואחריות לשלומו ובריאותו. צריך רק להיכנס לפורום ולראות כמה פוסטים העוסקים ברגש ונפש יש כאן, בהשוואה למשל לפורומים האחרים למבוגרים באשכול המבוגרים של תפוז. הסאדיזם הפסיכופתי והבדסמ מגיעים משני מקומות שונים לחלוטין בנפש- וככאלה, מוליכים למקומות שונים לחלוטין.
ואם כל זה לא עזר- תמיד אפשר לבוא לפורום לחיבוק מאנשים שמבינים עניין
