הי לין../images/Emo140.gif, אני חושבת שרכילות זה
בסדר, כל עוד לא משמיצים/פוגעים... באובייקט המרוכל. הרי הוא לא שם והוא אפילו לא יכול לענות, ולומר משהו להגנתו... אבל מה לעשות? אנחנו אוהבים לרכל, גם בשביל הפיקנטריה, גם בשביל לספק את יצר הסקרנות. אני לא מרכלת הרבה, כי אני מאוד עסוקה בענייני, אבל אוהבת מדי פעם... לא חפה מזה. לגבי ביקורת, משהו יפה: יש ביקורת (על מישהו) , ויש הערכה (למישהו) במילה ביקורת יש קור. במילה הערכה - יש רך. אז מה עדיף?