מיכאל מצייר תמונה קצת שחורה
אני לא חושב שזה מדוייק או שניתן להכליל. לנו יש קשרים טובים עם השכנים שלנו (רוסים-ישראלים ואוקראינים לא יהודים, וישראלים וברחוב הקודם שגרנו בו גם מג'מאיקה, קנדים מלידה ואיטלקים). אלו לא בדיוק קשרי חברות ברמה של לקפוץ לקפה, אבל כן שלום ו small talks כשנפגשים בחוץ, לעזור אחד לשני לפנות את השלג מהדרייבווי בחורף וכד' (אחד השכנים ראה שהשער שלנו לחצר התנתק מהצירים ותיקן את זה בלי שביקשנו בזמן שלא היינו בבית). קשרי חברות יש לנו עם 2-3 משפחות ישראליות ודרך מקומות העבודה (שם זה בעיקר קנדים אנגלוסקסים אבל גם קצת מהגרים). ולילדים יש חברים מבית הספר והם מדברים או מתכתבים בטלפון, מבקרים אחד אצל השני, יוצאים לבילויים ביחד (רכיבה על אופניים, סרטים ועוד)
כשרק הגענו, ראש המחלקה שקיבלה אותי לעבודה נתנה לנו ריהוט ישן שהיא לא הייתה צריכה, כלי מטבח ועוד. כשהייתי בשנה שעברה בשבתון בויקטוריה, מלבד המארחים שלי, מספר אנשים הזמינו אותי לארוחות ובילויים בסופ"ש- אז ממש לא הייתי מכליל על הקרירות של הקנדים. אני דווקא נתקלתי בלא מעט אנשים חברותיים שנעים לשוחח איתם וששמחים ליצור קשרים (רק באופן אחר ופחות ספונטני מאשר ישראלים)
אני גם לא חושב ששיטת הלימוד מלמדת אותם להיות רובוטים- ובניגוד למיכאל אני דווקא מאד בעד עבודה עצמית ולמידה אקטיבית- ויש לא מעט דברים כאלו. לבן שלי שסיים בקיץ תיכון היו לא מעט מורים שנתנו פרוייקטים מאתגרים שדרשו למידה יסודית וחשיבה (במיוחד ראוי לציון המורה למחשבים). לפעמים באמת משגעת אותי הספירליות של תוכניות הלימודים, במיוחד בכיתות הנמוכות- ושוב, באופן כללי כמי שעוסק בחינוך אני בעד מידה מסויימת של ספירליות אבל היישום הוא לפעמים כזה שבאמת יש חזרה מיותרת על דברים. ספציפית, במתמטיקה יש אכן בעיה קשה בתוכנית הלימודים (במיוחד באונטריו) ולגבי זה אני לגמרי מסכים עם מיכאל (הילדה שלנו בכיתות הנמוכות אחרי שכבר ידעה לעשות חישובים בע"פ באופן מופשט חזרה פתאום לספור על האצבעות כי ככה לימדו אותם וזה מה שהמורה רצתה. דיברנו עם המורה וחתכנו את זה מיד).
אני שונא את הגישה שבה מה שיצרני ומועיל הוא רק טכנולוגי. אני חושב שתחומי מדעי הרוח, אמנות וכד' הם לא פחות חשובים לחברה- אחרת אנחנו הופכים לחברה טכנוקרטית. מהבחינה הזו, בקנדה יותר קל להתפרנס מדברים כאלו מאשר בישראל. הבן שלי בחר בסופו של דבר ללכת לאוניברסיטה שמתמחה באמנות ועיצוב (מעין המקבילה באונטריו לבצלאל). אמנם הוא מתמקד באנימציה וחושב על כיוונים עם אוריינטציה טכנולוגית כגון משחקי מחשב, מציאות מדומה וכד' אבל בישראל היו מתייחסים לזה כמשהו שלא תורם ("מדעי הדשא"- עוד ביטוי שאני שונא. נראה את כל אותם בוגרי הנדסה מתמודדים עם טקסט פילוסופי....) בעוד שכאן יש לזה לגיטמיציה והערכה.