מדוע אנו מתביישים ביצר המין?
...אתם נכנסים למסעדת בשר ובאחד השולחנות יושב לו הר-אדם ונוגס בלחמנייה המחביאה שני המבורגרים
. תוך כדי לעיסת הבלילה הדוחה בפה פתוח, הוא תוחב פנימה צ'יפס ושותה שלוק קולני מכוס הקולה. מכירים? -גם אם בפחות הקצנה, אני משוכנע שכל אחד נתקל בסיטואציה הזו, אם לא פעם ביום אז מדי פעם. למעשה, כל אחד מאיתנו הוא גם אותו איש במובן אליו אני חותר בהודעה. -איננו מתביישים בתאוות האכילה שלנו. אנחנו נוהגים לאכול מתי שמתחשק וכמה שמתחשק, בפני מי שמתחשק לנו. (עם גבולות מסויימים, מועטים). לעומת-זאת לא נתקל באדם אשר צופה בחומר פורנוגרפי קבל עם ועדה. כמו כן, אדם שהולך לפרוצה מתבייש בכך ולא יחשוף זאת. מה הופך את יצר המין ליצר שאנו מתביישים להראות כי אנו ניכנים בו, ואילו תאוות ויצרים אחרים, כמו תאוות האכילה והכבוד אינם מהווים גורם מבייש?
...אתם נכנסים למסעדת בשר ובאחד השולחנות יושב לו הר-אדם ונוגס בלחמנייה המחביאה שני המבורגרים