שוב אתה טועה ומטעה
את הציבור במסירת דברי ליבוביץ, ואלמלא זה לא הייתי כלל מגיב על דבריך
ליבוביץ מעולם לא התריס כנגד מדיניות נאצית. הוא התריס כנגד מנטליות נאצית של קבוצות מסוימות ושל יחידים שבאה לידי ביטוי בנסיבות קונקרטיות מסוימות.
ליבוביץ לא התנגד לעיקרון של חקירה בעינויים. הוא היה ריאליסט ולא איזה שמאלני יפה נפש. למה שהוא התנגד זה למתן היתר לכך בחוק או בפסיקה. כיוצא בו, הוא לא התנגד לעיקרון של המתות חסד אלא שוב, למתן היתר לכך בחוק או אפילו באתיקה הרפואית המעשית. רופא או קרוב משפחה שמתלבט בהמתת חסד מנוע מלהתיעץ עם חבריו הרופאים או בני משפחה אחרים. מצד שני אין להעמיד למשפט רופא או קרוב משפחה שהמית בפועל חולה סופני המתת חסד. זה מסוג המעשים שהם חייבים בדיני שמים, אבל פטורים מדיני אדם.
שונה לגמרי הוא יחסו להפלות שאין להן צידוק רפואי, שלהן הוא התנגד מכל וכל, וזה כנגד הטענה הרווחת שלכל אישה יש זכות על גופה. ובכן, העובר איננו חלק מגופה של האישה אלא מצוי רק בתוך גופה, ואין שום הבדל מהותי בין העובר לבין היילוד שלגביו אין חולק שאסור להורגו. אפילו לעובר אין עדיין אישיות, כגון בשלבים המוקדמים של ההתפתחות, אסור להמיתו שכן כבר מרגע ההפרייה מצויים בו כל הגורמים העתידים להצמיח ממנו אדם שלם בעל אישיות.
שגיאה גסה ודברים חסרי שחר יש בהאשמתך אותי שאני תומך במדיניות הנאצית ומבחין בין דם לדם, ובכך מפספס את הפואנטה של ליבוביץ, שהציג לדבריך את העיקרון שצריך לפעול באופן סימטרי לכל הכוונים.
ובכן, כל הקורא את דברי, חוץ ממך, לא ימצא שם שאני מבחין בין דם לדם, בדומה לנאצים שהבחינו בין דם יהודי לדם ארי. זוהי הבנה מעוותת ומסולפת שממציא רק דמיונך הקודח. בשום מקום בדברי לא תמצא אפילו רמז לכך שאני מתעניין בסוג הדם של פורעי החוק. אני כתבתי שהשאלה הקובעת והמכרעת המכוונת את תגובתי למפירי חוק היא השאלה איזה חוק בדיוק הם מפירים. שוב, לא עצם הפרת החוק הוא מה שחשוב כאן, אלא עניינו של אותו חוק, וזה בדיוק הגישה של ליבוביץ כפי שאתה עצמך כתבת "ליבוביץ הזהיר מפני אופיים של החוקים ולא מפני תקפותם החוקית."
ואפילו אם נתיחס לאותו ביטוי מעשי של הפרת חוק, כגון המעשה של ידוי אבנים במקרה שלפנינו, עדיין התגובה הנדרשת צריכה להיות דיפירנציאלית ולא אחידה (מה שמתואר בניסוח המפוקפק שלך כ - "לפעול באופן סימטרי לכל הכיוונים") - הכל בהתאם לכוונה הגלומה באותו ידוי אבנים. אצל המתנחלים זהו ביטוי לגזילת קרקעות בכוח ולהשלטת פחד באמצעות פעולות אלימות, ואילו אצל ליבוביץ זה ביטוי נגד גזילת קרקעות ונגד שלטון אלים ושלטון טרור, ולכן גם התגובה למעשיהם תהיה שונה.
על מנת לעמוד על הפואנטה של ליבוביץ כפי שהיא באמת ולא כפי שאתה מדמה אותה או ממציא אותה, אני מציע לך לעיין בקטע הבא:
אתיקה אינה פרוגרמה של התנהגות מסויימת. כל מעשה, מצד עצמו, הוא אינדיפרנטי מבחינה מוסרית. בשני מקרים, שבהם רובה טעון ודרוך והניצרה פתוחה ומישהו על הכוונת ואני לוחץ על ההדק, והתוצאה אחת בשני המקרים - ייתכן שבמקרה האחד ייאמר: זה רצח שפל, ובמקרה האחר יאמר: זה מעשה גבורה ומסירת נפש של חייל המגן על המולדת. משמע, שלא המעשה נידון כאן אלא כוונת המעשה. השיפוט המוסרי מתייחס לכוונת העושה. המוסר איננו תורת ההתנהגות הנכונה אלא תורת הכוונה הטהורה של האדם". (אמונה היסטוריה וערכים, עמ' 126)
היכן כאן "הסימטריה לכל הכיוונים"?