מדע בדיוני קליל ופשוט?

[the guest14]

מדע בדיוני קליל ופשוט?

שלום לכולם
קראתי את הדיון על מדע בדיוני ופנטזיה למתחילם. ראיתי גם את תוצאות הסקר.
הסקר לכשלעצמו הוא יוזמה מבורכת אך חבל שאין הפרדה בין השאלות
כי מה שמתאים למתחילים בתחום אינו בהכרח שייך לספרים הטובים ביותר שכל אחד צריך להכיר.
אני בתור מתחילה קראתי ונהניתי מאוד מהספרים של סקאלזי למרות שזו לא יצירת מופת.
ואילו ספרים שקיבלו קולות רבים בסקר כגון מדריך הטרמפיסט,סדרת המוסד של אסימוב, אני רובוט, עיר וכדומה
שאולי הם ספרים איכותיים שכדאי לקרוא - הם נראים לי כבדים ולא למתחילים (לא קראתי אותם אלא קראתי עלהם)
האם יש עוד סופרים שכותבים בצורה פשוטה וקלילה יחסית ? - מדע בדיוני לייט?
ואם כן איזה ספרים?
תודה רבה וסוף שבוע שקט

 

[the guest14]

אותה שאלה גם לגבי ספרי פנטזיה.

לא צלחתי את שר הטבעות בגלל גודש הפרטים שהתישו אותי. גם זה וגם הספרים של מרטין לא נראים לי למתחילים.
לעומת זאת אני מאוד אוהבת את פראצט עם ההומור והשנינות..

 

[מיכאל ג]

לגבי אסימוב

סדרת המוסד היתה ספרי המדע בדיוני הראשונים שקראתי. בכלל בכלל. בכיתה ז'. אז האם הם מתאימים למתחילים? כמובן!
ומדריך הטרמפיסט הוא ספר נורא כיפי, לקרוא לו כבד זה פשע נגד האנושות ואותך לבית הדין הבינלאומי בהאג.

 

[pix37]

אסימוב ממש לא

(מיכאל אל תרביץ לי �&#56839
אבל אסימוב הוא בדיוק ההפך ממה שאת מחפשת - מיושן, מדעי, וכתוב נורא.

מדריך הטרמפיסט הוא אכן המלצה ראויה, ואם אהבת את סקאלזי יש סיכוי גבוה שתאהבי גם את היינלין (עריצה היא הלבנה הוא סוג של הימור בטוח)

בפנטזיה - הייתי מהמר על רוב הספרים של ניל גיימן ואולי גם על סדרת משפחת קיין של ריק ריירדן.

אם את קוראת אנגלית נסי להשיג את infinity welcomes careful
Drivers של grant Naylor

 

[מיכאל ג]

לא המלצתי על אסימוב

ולא קראתי אותו מאז אז אני לא יודע מה הייתיחושב עליו היום.
אבל עדיין, קראתי אותו בכיתה ז' בלי לקרוא שום ספר מדע בדיוני לפני (חוץ מאיזה אוסף סיפורים שממש לא אהבתי וז'ול וורן). אז אני לא יודע אם הוא נחשב "כבד" או מה זה בכלל... אבל הוא נגיש מאוד למתחילים, ולא מצריך אינטליגנציה אימתנית להבין אותו.
אני גם לא בטוח מה זה אומר שאסימוב מדעי. אין שום מדע בסדרת המוסד או הרובוטים - לפחות לא שום מדע אמיתי. אלו ספרי הרפתקאות בגדול.

 

[ווסאבי74]

גם אני קראתי אסימוב בחטיבה

השפה אולי קצת מיושנת אבל למי שקרא חסמבה או ספרי אניד בלייטון שתורגמו בערך באותה תקופה לא צריכה להיות בעיה. יש אנכרוניזמים שלא קשורים לשפה - חלוקת התפקידים בין גברים לנשים, אנשים שמעשנים בתוך משרד סגור וכדומה, אבל זה רק משעשע. ויש רמה שלישית של התישנות - המד"ב התפתח מאז, היום היינו מצפים גם מסופר מד"ב לפתח דמויות עגולות עם רגשות ועם קול משלהן.
&nbsp
אבל אין שום צורך להכיר מד"ב קודם כדי להבין את אסימוב, ואין שום צורך בידע מדעי. בכל סדרת הרובוטים של אסימוב המדע היחיד שיש הוא לוגיקה, וזה מוסבר בצורה מאוד פשוטה וברורה. אסימוב כתב הרבה סיפורים קצרים, דבר שעושה אותו יותר זמין וקל למתחילים

 

[רונן שפירא1]

גם אני...למרות שהייתי קצת יותר מבוגר

להגנתי יש לאמר בגילי 10-14 הייתי בחו"ל ולא היה ממש היצע של ספרי פנזטזיה לילדים ....
&nbsp

 

[trilliane]

היו בשרשור כאן גם המלצות למתחילים, למשל בהודעה שלי

אם כבר קראת אותו פשוט תציצי שוב (לא רואה טעם להעתיק אותן שוב לכאן, עמך הסליחה

).

 

[Y. Welis]

לא מאמין בקטע של 'קל'. עדיף לצלול פנימה כאן ועכשיו.

לא צריך 'גלגלי עזר' כדי לרכב - פשוט רוכבים וזה עובד.
&nbsp
אם זה מה שמעניין - זה יתפוס. אם לא, אז ה'קל' לא יקל על הכניסה.

 

[trilliane]

לא צריך גלגלי עזר, כן צריך "כושר" ומוכנות

לא כולם יכולים לעבור ממצב של אפס לטור דה פראנס. לפעמים צריך הכנה כדי להתחבר לקונספט חדש.
עניין זה תמיד נכון, אבל לפעמים חוסר העניין תלוי בספר המסוים ואז מי שלא מכיר עלול לפסול את כל הסוגה... חשוב שהחוויה הראשונה תהיה טובה, ולכן מומלץ להתחיל מספרים בקונצנזוס שרוב הקוראים אוהבים, ורק בהמשך לנסות גם כאלה תובעניים יותר או שנויים במחלוקת.

 

[Y. Welis]

מצד שני זו לא שירה או אוונגרד. זו ספרות קליטה מאוד

חוץ מזה אני מאוד מאמין במאמץ כדרך ללמוד ולהעריך את היכולת האישית. הזכרת את 'חולית' - זה הקנה לך ביטחון ויכולת התמדה.
&nbsp
העולם קשה - חבל להקל.

 

[trilliane]

אז מה? לא לכל אחד קל להסתגל מהר לקונספט חדש

הזכרתי את חולית כספר שהיה לי קשה לקרוא בתור חובבת מד"ב! (והוא ממש לא "הקנה לי ביטחון ויכולת התמדה", לא יודעת מאיפה הקרצת את האמירה הפלצנית הזאת) לו זה היה ספר המד"ב הראשון שהייתי מנסה ולא הייתי חובבת את הסוגה, בהחלט ייתכן שלא הייתי ממשיכה. לכן קל וחומר שלא הייתי מציעה אותו למישהו שעדיין לא חובב את הסוגה, במיוחד אם מדובר באדם שגם ככה ספקן וחששן ואני מנסה לשכנע אותו לנסות בכ"ז. למה לשים לו מקלות בגלגלים? כשמנסים לשכנע מישהו לטעום משהו חדש, נותנים לו לאכול משהו קל לעיכול, שקל להתחבר אליו; אחרי שהוא טועם ורוצה עוד, עוברים לאט לאט ל"הארד קור". העולם לא קשה, העולם מורכב מכל מיני אפשרויות בדרגות קושי שונות, וכשמתחילים מתחילים בד"כ מרמה של מתחילים, לא קופצים ישר למתקדמים.

 

[Y. Welis]

עובדה ששרדת אותו, ולמדת לקח (להחזיק מעמד)

כך שמכאן האמירה הזו, שבאה מתחום הפסיכולוגיה (שאני מסכים ש'פלצנית', אבל עדיין מפרנסת מאות אלפי פסיכ' בעולם ובני משפחותיהם ומליוני עמודי כתבי-עת...).
&nbsp
ספקנות נפתרת כאשר הדבר שמעורר חשש, מתגלה כחיובי. לכן אין טעם לתת משהו 'קל לעיכול', אלא דווקא את הכבד. אם ישרדו אותו, שום דבר לא ירתיע עוד. יקצר את התהליך בהרבה.

 

[trilliane]

לא למדתי שום "לקח" והעובדה ששרדתי את חולית לא קשורה לדיון

הזה, של המלצות לקוראי מד"ב מתחילים. אני חוזרת ומבהירה שכשקראתי את חולית לא הייתי קוראת מד"ב מתחילה ולא היו לי ספקות לגבי חיבתי לסוגה. אז אנא ממך, אינך מכיר אותי, רד מהדוגמה שלי, היא לא רלוונטית לדיון. אתה מסיק ממקרה לא קשור ולא רלוונטי למשהו אחר לגמרי.
&nbsp
אכן, ספקנות נפתרת כאשר הדבר שמעורר חשש מתגלה כחיובי; לכן כשנתקעים במשהו קשה לעיכול, והקריאה לא זורמת, זו לא חוויה חיובית והספקנות לא נפתרת. אני לא רוצה לתת לספקן מתחיל ספר שאם ישרוד אותו, אני רוצה לתת לו ספר שהוא ישרוד בוודאות גבוהה, לא "אם", לא אולי. זה לא "גיבושון" ולא "החזקים שורדים".
&nbsp
ניסיון החיים שלי מלמד שכשנותנים לאדם ספקן טעימות ממשהו מוצלח וקל לעיכול הסיכוי לשכנע אותו להמשיך גדל משמעותית. אם מעמתים אותו כבר בהתחלה עם אגוז קשה לפיצוח, כשהוא גם ככה במוטיבציה לא גבוהה במיוחד, אז הסיכויים יורדים משמעותית. אתה רוצה לדפוק לו את הראש בקיר ולהקשות עליו? על הכיפאק, תעשה מה שאתה מבין; גישה שגויה מאוד בעיניי, נישאר כאן באי הסכמה.

 

[Y. Welis]

אני די בטוח שלמדת... אחרת לא היית מביאה דוגמא

חבל לשכנע אותי שלא. לא יעזור.
&nbsp
אם יש רצון, הרי שמבחן רק יחזק אותו. לא סביר שאצל אדם בוגר הדבר שירתיע, יהיה תוצאה של התחלה לא נכונה.
&nbsp
אולי בעתיד היא תנסה שוב. אצלי למשל היתה רתיעה מהתנ"ך בתיכון; 10 שנים אחרי היא נהפכה להערכה והנאה: עדיין של בגרות ושינוי. לא סביר שחומר קל או קשה ישנו את זה.
אילו הייתי קורא את התנ"ך ה'מעובד' הייתי פחות נרתע? לא סביר. המוח היה צריך עוד כמה שנים להתפתח. זה הכל.
&nbsp

 

[trilliane]

הבאתי את הדוגמה הזו כדי לחזק את טענתי שהפוכה לשלך!

לא למדתי שום דבר, כי הגעתי ל"חולית" כבר במצב של חובבת מד"ב עם מוטיבציה. לכן על אף הקושי כן המשכתי לקרוא. אבל לא הייתי נותנת את הספר למישהו שגם ככה ספקן ועדיין לא חובב מד"ב ולא בטוח שיאהב ובקיצור, אין לו מוטיבציה לקרוא משהו קשה (כפי שביקשה פותחת השרשור – מד"ב קליל ופשוט).
&nbsp
הסיפור שלך עם התנ"ך לא מחזק את הנקודה שלך אם זה מה שאתה חושב... הוא בדיוק מתאר מצב שבו הייתה לך רתיעה מספר מסוים ולכן לא קראת אותו עד שהיית מוכן. יפה מאוד. לכן כשמישהו מתחיל רוצים להכין אותו ולא להנחית עליו משהו שלא מתאים לו. יש מבין?

 

[D O 7]

מסכים איתך

אני חושב שאם מדובר במי שעוד לא נחשף לז'אנר- אז בגדול כנראה שכדאי להתחיל במשהו קליל, כדי שהכניסה לז'אנר תהיה "נעימה" יותר.
כל העניין הוא לעורר סקרנות. לפי דעתי, למי שיש חיבור למדע וטכנולוגיה לא אמורה להיות בעיה לקרוא שום ספר מד"ב.
מי שאוהב מדע אולי כדאי שיתחיל עם משהו עם יותר מדע. מי שמתעניין יותר בסוגיות חברתיות אולי כדאי לו להתחיל במד"ב-חברתי. מי שאוהב מחשבים שיתחיל אולי עם סייברפאנרק. מי שאוהב מתח וטכנולוגיה שיתחיל עם מותחן טכנולוגי וכו'. כל עוד שבוחרים ספר טוב, שעוסק במשהו שמגרה את הסקרנות של אותו קורא - אז זאת בחירה טובה.

לגבי חולית - הוא סך הכל ספר טוב, אבל הוא נותן קצת תחושה של כבדות מסויימת, אני לא הייתי ממליץ להתחיל ממנו. הוא ספר טוב, אבל לא עד כדי כך מהנה. וחוץ מזה, יש בו הרבה אלמנטים של פנטזיה, אני לא הייתי מגדיר אותו כמד"ב נטו,
אלא כמד"ב עם נטיה מסויימת לכיוון הפנטזיה.

 

[Y. Welis]

הוא מד"ב אפי. מציית לחוק 3 השלבים של קמפבל -

החוק -
http://www.starbase972.com/modules.php?name=Content&pa=showpage&pid=86
&nbsp
עלילת חולית כפי שהיא מתאימה לחוק -
http://www.starbase972.com/modules.php?name=Content&pa=showpage&pid=95

 

[avivs]

מסכים.

אם לא הייתי מתחיל עם ספרים כמו הארי פוטר ורומח הדרקון, כנראה שהייתי מוותר.
באמת כמעט שוויתרתי אחרי שר הטבעות.
כמו כל התחלה חדשה, או מעבר למקום אחר, השאיפה היא לעבור נחיתה רכה. יהיה מספיק זמן להסתבך בהמשך עם הספרים הכבדים יותר, לפחות בהתחלה צריך לגשש עם הקל ולראות למה מתחברים, אם בכלל.
אם כל הקהילה הייתה מתחילה משר הטבעות או סופרים כמו ריינולדס, היו יכולים לערוך כנסים במקומות הרבה יותר קטנים.

 

[Y. Welis]

כנראה שאני שונה... קנו לי את שרה"ט ליומולדת 8

ואחרי מאבק מסויים בגיל 8, בשנה שאחרי הוא כבר זרם ובגיל 10 קראתי אותו שוב ושוב ושוב. משם והלאה הכל רץ ונטשתי את ספריית הנוער אחרי שנתיים.
כאשר אתה מצפה למשהו ויודע שיש למה לצפות, יש לך מוטיבציה.
&nbsp
אל חולית הגעתי בגיל 12. זכרתי די מעט (בעיקר את קריאת שפת-הגוף), וגיליתי מחדש בגיל 15.
&nbsp
לא קראתי באותן שנים את כל המד"ב שהיה, כי היה לי טעם מאוד ספציפי. אבל ידעתי שמה ששווה, ראוי למאמץ (למשל 'נוסע בלילה' של צ'רי... הייתי נותן אותו כפתיחה מחשלת. מי שעבר אותו, יעבור הכל).
&nbsp
אני לא חושב שיש צורך בריכוך למי שעבר את גיל 18, אלא אם הוא לא קרא דבר בעולם לפני כן.
&nbsp
לדעתי לא רק שאין תועלת ב'רומח', יש אפילו נזק... גם בקהילה יש לך גרעין קשה קטן. תמיד היה וסביר שתמיד יהיה.