מדע בדיוני קליל ופשוט?

[הייזל]

אני מסוגלת להבין את יהונתן גפן

הרבה יותר טוב משאני מבינה את ביאליק.
אבל יהונתן גפן הוא דוגמא אחת יש עוד הרבה משוררים שהרבה יותר נגישים והרבה פחות לעוסים מרחל ומביאליק.
נתן אלתרמן, אלכסנדר פן, יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה ועוד הרבה.
למה מקדישים כל כך הרבה זמן לשירת ימי הביניים? ואת הכל מלמדים בצורה כל כך מכנית ויבשה. אני כל הזמן נזכרת בסצינה מתוך הסרט "ללכת שבי אחריו" כשבספר הלימוד לספרות מלמדים את התלמידים להשתמש בגרף כדי לנתח יצירות.

 

[ווסאבי74]

קראת את הניתוח של נד-נד בתור התנגדות לדת?

 

[Y. Welis]

לא קשור ללימוד, כי שם אתה לא יכול לבחור. קשור למה שאתה מנסה

מרצונך שלך.
&nbsp
אגב לימוד - בספר מעניין אחד (אבל אקדמי מאוד), נאמר שמרצים שלימדו את מילטון ('גן העדן האבוד') בקולג'ים, ציינו שלחובבי שרה"ט היה קל הרבה יותר להבין את החומר, מאשר למי שלא קראו את טולקין.
&nbsp
&nbsp

 

[הייזל]

התשובה שלי נכונה גם לפנטסיה וגם למד"ב

כשמישהו בא ומבקש ממני המלצה לספר מד"ב או פנטסיה, מישהו שהוא רק מתחיל בז'אנר, מלבד להציע לו אסופות של סיפורים קצרים השאלה הראשונה שלי היא תמיד "מה את/ה אוהב/ת לקרוא?" מפני שהשאלה הזאת היא אינדקציה הטובה ביותר לטעם של האדם.
מי שאוהב רומן רומנטי אמליץ לו על הפנטסיה האורבנית היותר ארוטית. או על ספרים כמו "אשתו של הנוסע בזמן"
מי שאוהב מתח אמליץ על סופרים שהגיבורים שלהם פותרים פשעים או תעלמות.
מי שאוהב דיונים פילוסופים גם זה לא חסר. למשל "המנון לליבוביץ"
מי שאוהב פוליטיקה אמליץ לו על מרטין או על וובר
מי שאוהב סיפורים בהם הגיבור נאבק נגד מכשולים אמליץ על סיפורי השרדות פוסט-אפקליפטיים כמו "פטיש השטן"
מי שאוהב צבאות ומלחמה אמליץ על מד"ב צבאי.
מי שאוהב ספרים ציוריים עם הרבה תיאורי נוף ומסעות אמליץ על פנטסיה אפית סטייל טולקין.

אז: מה את אוהבת לקרוא?

 

[ווסאבי74]

מסכימה

למעט זה שלעולם לא אמליץ למישהו על אשתו של הנוסע בזמן.
&nbsp
השאלה המקורית היתה על ספרי מעבר למי שרגיל לקרוא ספרות יפה, אבל לא בטוח שכל המשיבים מגדירים ספרות יפה באותה צורה. האם ספרות יפה היא כל מה שלא מד"ב (כולל נניח תזונה של רבי המכר של סטימצקי)? או קלאסיקות? ואם קלאסיקות עדיין יש אוקיינוס בין הסופרים הרוסיים לבין ג'ין אוסטין ואפילו בינה לבין האחיות ברונטה.
&nbsp
גם בשאלה שעלתה פה למעלה של מה קל ומה כבד זה עניין של הגדרה:
האם עצם האורך של ספר הופך אותו לכבד? כי לחלק מהאנשים יותר קל לקרוא פנטזיה אפית שסוחפת אותך מלקט סיפורים קצרים שצריך להתחיל כל אחד מהם מחדש ועד שהתקשרת לדמויות כבר נגמר.
האם שפה מיושנת (או באופן כללי מילים לא מוכרות כמו בנוירומנסר) הופכת את הספר לכבד?
האם תיאורים ארוכים הופכים ספר לכבד? כי אם בשר הטבעות התיאורים כבדים אז מה תגידו על כישור הזמן? ותיאורי המסע בין הצללים של אמבר היו לגמרי לא קריאים מבחינתי אבל פשוט דילגתי עמוד או שניים קדימה עד שכל הפסיכדליה נגמרה והמשכתי לקרוא את הסיפור.
האם אווירה אפלה (במובן של גיימן) או קודרת/דכאונית (במובן של גוונים של אפור הלא פורנו) הופכים ספר לכבד?
&nbsp
מבחינתי דברים כמו דגש חזק על מיסטיקה או פילוסופיה (ההמשכים הראשונים של חולית), ספרים שמתבססים על יותר אווירה מעלילה (לאבקרפט), או כאלה שלא סוגרים את העלילה או מביאים אותך אחרי הרבה ייסורים ודכאונות לאותו מקום שחשדת מלכתחילה שאתה נמצא בו, הופכים ספר לפחות מהנה. ומכיוון שאני פה בשביל הכיף אני משתדלת להמנע מספרים כאלה.
&nbsp

 

[הייזל]

את וואסבי של פעם? שהכינוי שלה היה באנגלית

ובלי מספרים?

 

[ווסאבי74]

כן איבדתי את הכינוי שלי

לא היה מוגדר מייל להחלפת ססמה ולא הצלחתי לשכנע את אנשי תפוז שאני זוכרת עם מי התכתבתי בתפוז לאחרונה

 

[הייזל]

(-: התגעגעתי.

 

[ווסאבי74]

 

[avivs]

 

[אפקט פיגמליון]

מד"ב light.....

תקראי את ספרי ה stand alone של זיזלני....הם יחסית קטנים ולא מסובכים: אדון האור, אי המתים, ציוני דרך, אם בתחילה לא תצלח...
&nbsp

 

[avivs]

אדון האור?

קליל?
לא יודע אם זה קשור לתרגום, אבל לקרוא אותו היה כמו שיעור מתקדם בלטינית.
לא צלחתי יותר מכמה עמודים.

 

[אפקט פיגמליון]

נכון אבל הוא יחסית קצר ולא צריך לעבד המון מידע

 

[trilliane]

לא צריך לעבד המון מידע?

הא? המעבד שלי קרס!

(ולא התאושש עד עצם היום הזה). באמת, לא הצלחתי להבין מה קורה בספר הזה, לא משנה כמה פעמים ניסיתי (וניסיתי).
דווקא סדרת אמבר הרבה יותר קלילה; מתחילה בכדור הארץ ומתפתחת בהדרגה ולכן לא צריך לעבד הרבה מידע בבת אחת. היא מתחילה בנקודה הרבה יותר נגישה, לעומת "אדון האור" שמתחיל מיד בעולם לא מוכר ולא ברור (שעבורי נשאר כזה גם אחרי כמה וכמה פרקים). פרט לכך הספרונים של "אמבר" קצרים אז אם לא מתחברים לעלילה כבר בספר הראשון אפשר לעצור די מהר, ואם מתחברים קשה לעצור עד שמסיימים את החמישייה...

. עלילה סוחפת זה בדיוק מה שצריך (לדעתי) לספתח מוצלח.

 

[אפקט פיגמליון]

תחליף מעבד....

ללא ספק אמבר הרבה יותר קלילה.

 

[trilliane]

תחליפי, אם כבר... "זה מה שיש ועם זה ננצח"

 

[אפקט פיגמליון]

אופס....לא שמתי לב

סורי.

 

[trilliane]

אדון האור ממש לא קליל... כמה שניסיתי לא הצלחתי

כל השמות ההודיים האלה והתרבות ההודית שאין לי בה שום מושג, וגם הספר לא עזר לי לקבל... ניסיתי שוב ושוב לקרוא אותו ובכל פעם נכשלתי. בקריאה האחרונה הגעתי בערך לשליש, אני מעריכה, ועדיין לא היה לי מושג מה אני קוראת לעזאזל!
בקיצור בעיניי הוא ממש לא עונה להגדרה "קליל ופשוט"... ולא הייתי ממליצה עליו למתחילים (אלא אם הם בקטע הודי).
&nbsp

 

[מיכאל ג]

הגעת בדיוק לקטע בו הכל מוסבר

אני לא חושב ששמות הודיים הם דבר כל כך נורא - אחרי שמות פנטזיה ושמות מד"ב זה לא עדי כדי כך יוצא דופן. הוא בעייתי בעיקר מבחינה אחת: הוא מסופר בסדר לא כרונולוגי. כלומר, אם הארועים מתרחשים בו בסדר 1, 2, 3 אז בספר הם כתובים 2, 1, 3.
מה שצריך זה להחזיק מעמד עד לחלק השני בו מסופרת ה"התחלה" ואז הכל נהיה מובן.
לי אישית לא היתה בעיה איתו אבל אחרי שקוראים את מילכוד 22 (שהולך קדימה ואחורה בזמן בערך פעמיים בפיסקה) כל דבר נהיה פשוט בהשוואה.

 

[trilliane]

אולי לא, כי אז הייית מבינה...