יכולה להעיד על עצמי...
שאמנם בתקופה האחרונה אני פחות מקבלת את עצמי וזה גם קשור לקבלה של המראה שלי, מאוד קשור.
כשרע לי, אני מרגישה הכי שמנה והכי מכוערת בעולם, יותר ממה שאני באמת על המשקל או יותר מהמראה שלי באמת.
בתכלס, כשממש שמנים, אין הבדל משמעותי במראה החיצוני אם משמינים איזה 2-3 קילו.
אז למשל, כשאני משמינה לא תמיד רואים עלי וכבר קרה לי שהחמיאו לי על ירידה במשקל כשבכלל עליתי.
אה וגם אתמול כשהייתי בעבודה הישנה שלי וראו אותי אנשים שלא ראו אותי מלא זמן החמיאו לי על ירידה במשקל ואין לי מושג על מה הם מדברים (בעצם יש, טיייץ שחור וחולצה שחורה
).
מעבר לזה, אני שוקלת הרבה יותר ממה שהייתי בתיכון, עליתי יותר מ10 קילו ממה שהייתי לפני הצבא.
פעם פגשתי מישהי שהיתה איתי בשכבה ואמרה שממש רזיתי ביחס לתיכון וזה נוראה הצחיק אותי, פשוט כי ידעתי שאני נראית טוב יותר וזה לא קשור למשקל.
נהייתי הרבה יותר יפה מפעם! השמנתי אבל יש לי יותר מודעות לעצמי ולגוף שלי ואני פחות דופקת חשבון, אני מעיזה ללבוש דברים שלא הייתי לובשת פעם בלי להתבייש.
ברור שכל זה נובע משינוי בבטחון העצמי, גם אם זה לא אומר שאני הבנאדם שהכי אוהב ומקבל את עצמו.
אבל כשאתה לא שונא את עצמך, אתה פשוט נראה טוב!
היתה לי תקופונות בצבא שפתאום קיבלתי בטחון לא ברור לי מאיפה.
אז, היו מתחילים איתי הרבה וזה גם ברור למה, פשוט הייתי קמה בבוקר ואפילו כשצחצחתי שיניים וראיתי את עצמי במראה נתתי לעצמי להאמין שאני יפה.
חבל שזה עבר לי מהר...
אבל עדיין, בשורה התחתונה, אני הכי יפה כשאני אוהבת את עצמי, גם כשאני שוקלת הרבה.
והאמת? אני מרגישה שאני סוג של שגרירה של שמנות, מנסה להעביר בהיותי אני שזה בסדר גם להיות שמנים!
