מהי דת ומהי חקיקה דתית ?

[tomasth]

לפני הקביעה איזה דבר ספציפי טמא ,זה את הקביעה

מה זה ובאיזה הקשר מדובר.
&nbsp
מטפסי ההרים לא טענו שזה חילול קודש בגלל עניין של שמירה על החיים או הקשר עם מצוות , זה מסיבות אחרות כמו , מצבו הראשוני של ההר ומה אומר זה לדעתם טיפוס הרים.
&nbsp
אתה יכול לטעון באותה מידה תגובות שנוגדות את התקנון או מהותו של הפורום הם עניין של טהרה וטומאה , זה לא יעשה את הטומאה והטהרה האלה דתיות או יהודיות.
&nbsp
&nbsp

 

[אני רק עובר]

ואיך ההקשר קובע מה טמא?

האם לדעתך "טמא" או "חילול קודש" יכול להיות רק בהקשר של דת? של איזו דת? מי קבע את זה ועל סמך מה? אתה פשוט מניח את המבוקש.

כדי לדעת איזה הקשר קובע "טומאה" או "קדושה" צריך קודם לעשות מחקר בתרבויות ובמגזרים רבים, ותוצאת המחקר הזה מראה בבירור שלא רק קהילות דתיות משתמשות ב"טומאה" וב"קדושה" להכרעות מוסריות.

אני כמובן יכול לטעון שתגובות שנוגדות את תקנון הפורום הן "טמאות", אבל כל בדיקה או מחקר פסיכולוגי יראו שאני מן הסתם לא רציני, או לכל היותר יוצא דופן שלא מייצג את דעת הקהילה. אני אהיה היחיד בפורום שטוען כך, ולא תהיה שום עדות מסייעת שאני אכן מתכוון לדברי, למשל שטיפסתי בלי עוגנים על קיר סלע אנכי בגובה כמה מאות מטרים ע"מ "לטהר" את הפורום מתגובות "טמאות".

 

[tomasth]

השימוש והמובן של טמאות בקהילות/הקשרים אחרים

, זאת אומרת הקשרים לא דתיים ; הוא זה שקובע את המבוקש , כמו שהשימוש של מילה קובע מה משמעותה.
&nbsp
כמו שאהבה של אוכל מסויים , אינה כמו אהבה רומנטית או אהבה של בן משפחה שניהם במובן הרחב הם אהבה.
&nbsp
הקשר דתי של טמא אכן יהיה בהקשר של דת והקשר יותר ספציפי יהיה בהקשר של דת מסוימת , כמו שאהבה כלפי מישהו קרוב יהיה הקשר אחד של אהבה ואהבה של חיית מחמד חבר בן משפחה יהיו הקשרים ספציפים יותר.
ואף אחד מהם לא דומה לאהבת אוכל.
&nbsp
טמאות וקדושות בהקשרים בדתיים לא דומים למה שאפשר להבין מהשימושים שעושים ב "קדושת האמת" "קדושת הספק המדעי".
&nbsp
אני מקווה שכעת הסברתי יותר ברור.

 

[אני רק עובר]

כן, הסברת מאוד ברור

פשוט החלטת שטומאה וקדושה זה רק בהקשר דתי. המציאות לא מסכימה איתך אבל אל תיתן לזה להטריד אותך.

 

[ItsikH]

הגדרת הררי שגויה כי ההגדרה שמורה לחברה
החברה האנושית היא זו שמגדירה וההגדרות החברתיות הן שרירותיות לחלוטין. הנסיון להגדרה שיטתית נובע מצורך של המגדיר, לא של אלו שהוא מבקש להגדיר. מה אכפת למוסלמי איך הררי מגדיר דת ומה הרציונל שלו? לשיטתו יש רק דת אחת והיא האיסלאם, וכל השאר אינם אלא כופרים בדת האחת הזו, ולכן אינם דתיים, ולא קיימת דת אחרת. למה? כי ככה אומר האיסלאם, או בקיצור - ככה.

 

[חנוך25]

לא. לשיטתו של המוסלמי יש דת אחת *נכונה*.

והשאר הן אמונות טפלות או חסרות חשיבות. ולא כדאי לאמץ אותן כי יהיה רע. זה נכון לשיטתן של כל הדתות/אידאולוגיות.
השאלה לא אם ההגדרה של הררי "שגויה". השאלה אם היא עושה הבחנות מועילות. לטעמי כן.
התפקיד ההיסטורי (וגם העכשוי) של דתות תאיסטיות ואידאולוגיות לא תאיסטיות הוא אותו. אירגון חברה אנושית בהתאם למה ש"אלוהים" כלשהו אומר.

 

[ItsikH]

למיטב ידיעתי המילה הערבית 'דין' לדת מיוחסת לאיסלם בלבד
ובכ'א אידאולוגיות שאינן תאיסטיות לא מתייחסות לשאלת אלוהים רצונו או מצוותו כלל, הציווי הוא שרירותי ומוצאו מהאדם עצמו

 

[חנוך25]

נו, לפחות לאיסלאם וליהדות - כדת וכדין.

האידאולוגיות הלא תאיסטיות לא מסכימות איתך שהציווי הוא מהאדם עצמו.
הן טוענות שמדובר בנתונים אוביקטיביים.
לכל היותר הן יסכימו שההחלטה מה לבחור מתוך אותם נתונים - מוצאה מהאדם עצמו. אבל גם הדתות התאיסטיות יסכימו לזה.

 

[ItsikH]

הנתונים האובייקטיביים נוגעים ליישום בלבד
הערכים עצמם שרירותיים ולכן אינם אובייקטיביים - אלא אם כוונתך להסבר האבולוציוני להתפתחותם אבל הוא אינו נימוק מוסרי או אידאולוגי כי אם התבוננות חיצונית להם. הררי מתעקש לאלץ את האידאולוגיות להראות כדתות אבל השוני הוא מהותי, הוא מתכחש להבדל מאילוצים *שלו* והחיבור משרת צורך *שלו*, לכל היותר אני מקבל שזהו צורך רחב ולכן ההשוואה הזו מקובלת על רבים

 

[חנוך25]

אנחנו יכולים להסכים שנתונים כלשהם הם אוביקטיביים

בלי להסכים על שום דבר מה לעשות איתם.
אם מחר יתגלה אליך אלוהים בכבודו ובעצמו זה רק ישכנע אותך שהוא ישנו ולא יחייב אותך גם לקבל מה שהוא אומר, נכון?
ואם אתה אוהב מה שהוא אומר, מה אכפת לך אם זה אלוהים אמר או בן תמותה?

 

[ItsikH]

כך *אתה* רואה את הדברים
המאמין ה*דתי* מתכחש למרכיב הבחירה שלו, הוא אינו בוחר לקבל מה שנראה לו כי אין לו שיקול דעת שכזה. אם יש קונפליקט בדת הוא על הבנת הציווי האלוהי, אבל נקודת המוצא היא שאין לך שיקול דעת לגבי הציווי עצמו והוא אינו עומד לבחירה. יש אכן הבדל בין הזרמים הדתיים במידת ה'אדיקות' שלהם ביחס לטקסט המחייב, ומקומו של האדם בשיקול הדעת

 

[חנוך25]

יכולת להחליף בפסקה הזאת את "המאמין הדתי" במרקסיסט

או כל איסט אחר.
ההבדל הוא שאלוהים הוא ישות תבונית עם תכליות, ואילו "מלחמת המעמדות" הוא "חוק אוביקטיבי עיוור". אני לא רואה בזה הבדל חשוב.
אגב גם במיתולוגיות התאיסטיות, כולל היהודית, יש ויכוח על מקומו של האדם בשיקול הדעת. ודאי שויכוח כזה קיים גם בין האידאולוגים. תאיסטיים ולא תאיסטיים.

 

[ItsikH]

הויכוח על שיקול הדעת הוא המהותי והוא המגדיר דת
בעיני.
הדת שוללת שיקול דעת של המאמין

 

[חנוך25]

א. עובדה שיש ויכוח על מה צריך לעשות

בכל הדתות ובכל האידאולוגיות. אז באיזה מובן הוא מהותי רק לדתות תאיסטיות?
ב. למה שתקבל את הטענה של המאמינים שאין להם שיקול דעת?
הרי שנינו יודעים שזה לא באנת נכון. ושנינו יודעים שגם המרקסיסט אומר שאין לו שיקול דעת, והוא בצער רב שולח אנשים לעבודות פרך בגולגים.
למה שנאמץ את התירוץ הזה כקריטריון מהותי? אם חתול אומר שהוא עכבר אני אמור לקבל את זה?
ג. אם כבר, הדת התאיסטית משאירה יותר שיקול דעת ממרקסיזם למשל. כי אלוהים הוא ישות שאפשר לפחות לנסות לשכנע אותה במשהו. להתחנן ולהתפלל. גם לכעוס. אין לך אפשרות כזו לגבי "מלחמת המעמדות" או "הפטריארכיה". אלה כמו "חוקי טבע".
ג.

 

[ItsikH]

למה אקבל את טענת המאמין
אני לא מקבל או דוחה אותה, רק מכיר בה. זו טענת המאמין.

 

[חנוך25]

אוקי, אבל היא אינה קריטריון מבחין כי אינה יחודית לדת תאיסטית

 

[BravoMan]

קראת שיחה ביני לבין אריה?

הוא דוגמה למאמין, שמתחיל מהגדרה של אלוהים כ-"הטוב האולטימטיבי", ומשם ממשיך שאם יש דבר שאלוהים אומר או עושה שלא נראה לנו טוב או מוסרי, הרי שאנחנו טועים, לא מבינים, לא יודעים, ולא יכולים להבין, לדעת, או לתפסו בשכל המוגבל שלנו.
&nbsp
כלומר, בדיוק ההפך מהטענה שלך - הוא לא מציית לאלוהים כי הוא אוהב את ההוראות, הוא מחייב את עצמו לאהוב את ההוראות כי הן באו מאלוהים.
&nbsp
ואני די בטוח שהוא לא היחיד.

 

[חנוך25]

המרקסיסט אומר אותו הדבר.

ולמי שלא מבין את הרציונל של ההוראות אז הוא אומר אותו הדבר (שהשכל שלו מוגבל) + עם לחץ פיזי מתון...עד שההוא מבין.

 

[BravoMan]

זה מוזר. מעולם לא שמעתי מרקסיסט טוען שמרקסיזם נשגב

מהבינה האנושית.
&nbsp
תוכל לתת לי הפניה ממי שמעת את זה?
מי אמר לך "נסתרות הן דרכי קארל מרקס"?

 

[ItsikH]

שלילת העובדות לטובת האידאולוגיה דווקא כן
אופיינית למרקסיזם