ממ..
בניסיון להגדיר כל אחד מהשלושה, יוצא לי משהו כזה: הגיון: הסבר שמניח את הדעת, מיינד או איך שתרצו לקרוא לזה.. ויש עליו הסכמה חברתית, או הוכחה מדעית בעקבות ניסוי וטעייה... יעני אנחנו משוכנעים שציפור זה ציפור בגלל שהיא עושה קולות של ציפור ועפה כמו ציפור, אז סבבה הגיוני שזאת ציפור. רגש: תחושה גופנית/רוחנית בעקבות גירוי של אחד מהחושים, או הבעה מקובלת בעקבות שדר שקיבלנו וע"פ ההגיון אנחנו נמשכים להרגשה כזאת או אחרת.. לדוגמא ראיתי בחורה מושכת מאוד, "נדלקתי" והרגשתי משיכה אלייה, באותו רגע המשיכה הייתה מינית, ולא ממש חשבתי על התמונה השלמה. ויש משיכה אחרת, שמגיעה מתחושה שהאחר/ת נותנים לנו, במקרה ויש בהם תכונת אופי שאנחנו מעריכים ושואפים לרכוש לעצמנו, אנחנו רוצים להיות בקרבתם מאחר והם משרים אווירה טובה על הסביבה ונוחות. עכשיו אחרי שכתבתי את כל הבולשיט הזה, למה המשיכה גוברת על ההגיון? אולי יש משהו מעבר להגיון, וההגיון שקיים עבורנו הוא מין הגנה, שעוזרת לנו לשמור על עצמנו ולא להיפגע.. מין הסבר שמניח את הדעת לגבי משהו שאנחנו ממש פוחדים לדעת, עד שאנחנו גורמים לעצמנו לשכוח כבר מה נכון באמת, יוצרים סוג של אשלייה שנוח להאמין בה. המושג משיכה מכיל בתוכו כלכך הרבה, אני מניח שאפשר למלא כמה דפים רציניים בפירוש שלו ועדיין לא להגיע לתמצית העניין...
