מה אתם עונים כששאולים אתכם

תביעת מזונות?

אני תוהה האם אין כאן בילבול מושגים כלשהו, כי איני מצליחה להבין.
- כאשר ילד נמסר לאימוץ, היחסים החוקיים בינו לבין הוריו הביולוגים פוסקים להתקיים והוא אינו זכאי למזונות מהם כאשר יגיע לבגרות ויצור איתם קשר, גם אם בפועל לא מצא משפחה מאמצת.
- כמו כן, בארה"ב קיימת אפשרות שאחד ההורים יוותר על הורותו החוקית לטובת ההורה האחר, מה שמוביל להפסקת יחסיו החוקיים עם הילד ממש כפי שילד נמסר לאימוץ (ופעמים רבות באמת מוביל לאימוץ של הצד השני בזוגיות של ההורה שנותר), והילד אינו יכול לתבוע מזונות מאותו הורה.
- תרומת זרע מלווה בביטול קשרים חוקיים בין התורם לילד שיווצר אם וכאשר, ממש כמו אב שמבטל את זכויותיו החוקיות מול הילד. הליך, שכפי שציינתי, קיים בארה"ב בניגוד לישראל.
אני יכולה להבין שקיימת דרישה להכרת האב הביולוגי, ושזו עלולה להיות בעיה בפני עצמה, אבל דרישה למזונות? תמוה בעיני.
 
ודאי ודאי!

ראי רק קצה הקרחון של המקרים:

Government Suing Sperm Donor For Child Support
http://thelibertarianrepublic.com/government-suing-sperm-donor-child-support/#axzz2lNY4607n

Kansas hits up sperm donor for child support
http://edition.cnn.com/2013/01/04/us/kansas-sperm-donation/

Why This Sperm Donor Is Being Ordered To Pay Child Support
http://www.forbes.com/sites/learnve...-donor-is-being-ordered-to-pay-child-support/

judge hears arguments in case of sperm donor sued for child support
http://usnews.nbcnews.com/_news/201...in-case-of-sperm-donor-sued-for-child-support

Child support bill stuns US sperm donor
http://www.smh.com.au/world/child-support-bill-stuns-us-sperm-donor-20130105-2c9mz.html
 

fannyd

New member
קראת בעיון את מה שהבאת?

מדובר בהסכם פרטי בין הגבר לזוג נשים והליך שהתבצע ללא פיקוח רפואי כנדרש בחוק של מדינה. מכאן המדינה לא רואה באיש תורם והרי לא על מקרים יוצאי דופן שכאלה דובר.
 
מדובר על 12 תביעות מאז 1999 בארה"ב

בכולם היה משהו מיוחד, אך הן מראות שאין בחוק סעיף האוסר על תביעת מזונות מהאב הביולוגי תורם הזרע.
זו אחת הסיבות העקריות שכל כך חשוב להמשיך לשמור על האנונימיות של התורמים.
בכל המקרים זה בסופו של דבר היה נתון להחלטת שופט אם לגזור על התורם child support או לא. החוק לא הגן.
 
תביעות נגד תורמים פרטיים או דרך בנקי זרע?

הבעיה בתרומות פרטיות הן שאנשים חושבים שהם כיסו הכל בצורה חוקית, אך בפועל הם השאירו פרצות ענק. הסכמים שנערכו בין ההורים לפני בוא הילד לעולם אינם מבטלים את זכותיו של הילד, אך רוב האנשים אינם מודעים לכך. אלו בדיוק הסיבות בגללן הומלץ שוב ושוב לגולשי פורום הורות הומולסבית לא להשתמש בתרומת אב ידוע. גם לזוגות לסביים שרצו לעשות זאת, כדי להמנע מתביעות של תורם הזרע מולן בעתיד, וגם לתורמי זרע כדי להמנע מתביעות של האמהות ו/או הילדים בעתיד. בדיוק במקרים האלו, לא בוצעה הפרדה חוקית בין התורם לילד שנוצר כתוצאה מכך, ולכן נשאר פתח לתביעה.

אם תביעה שכזו התקבלה כנגד תורם זרע דרך בנק זרע, זו התרשלות של בנק הזרע, ואני מניחה שמייד היינו רואים תביעות ענק כנגדן.
 
ובכן, אני מתחזקת במסקנה שיש כאן בלבול מושגים

מאות ילדים מאותו תורם זרע מתקיימים מתרומות בנק זרע, ולא בצורה פרטית. מאות ילדים שכאלה יכולים להגיש תביעה קולקטיבית להכיר את האב הביולוגי המשותף להם, וזו דילמה מוסרית
- איזו זכות חשובה יותר, זכותם של ילדים להכיר את מקורם הביולוגי או זכותו של תורם זרע להשאר אנונימי מבלי להפוך לאב בעל כורחו.
אבל הדילמה המוסרית הזו, שבמוקדם או במאוחר ימצא לה איזון חדש שיביא בחשבון גם את ההשלכות הריגשיות על הילדים ולעל התורמים, שונה מן השאלה הכלכלית הפשוטה
- האם גבר שהרוויח 400 דולר על תרומת זרע בגיל קולג' יהיה חשוף בבגרותו לעשרות, אם לא למאות, תביעות מזונות.
 
נכון. ועוד סוגייה מוסרית יש פה:

למי "זכות" מוסרית חזקה יותר:
לילד לדעת מיהו אביו הביולוגי ולא לחיות כל ימיו באי הידיעה, בכמיהה ושאלה מייסרות
או לאב בהבטחה לחיסיון מלא שעלולה להיות מופרת (בלי להכנס כרגע האם הפרת החיסיון פירושה תביעות של מזונות או "רק" פלישה לחייו הפרטיים בניסיון להכירו, ניסיון של כמה עשרות ואולי מאות צאצאים...)
 

Daria34

New member
מראש צריך למנוע את התרומות הללו זה

הפתרון. לא מוסרי ליצור ילדים בצורה שכזו נקודה. הזכות להורות לא גוברת על הזכויות של הילד.
זכות להורות היא פיקציה, תמיד דובר על הזכות להורות ביולוגית ולא חברתית.
 
רוב הילדים יעדיפו להיוולד ולחיות עם אי הידיעה

מאשר האופציה של בכלל לא להיוולד.
כלומר זה לא "הזכות להורות" אלא גם הזכות לבוא לעולם הזה.
 

Daria34

New member
רוב הילדים יעדיפו את הידיעה.

יש לעשות את זה נכון. אם לא ניתן אז שיבטלו את הבנקים הללו.
 

KallaGLP

New member
זו בדיוק אותה מאחת השאלות

שאין עליהן תשובה ודאית. הרי אי אפשר לשאול אדם שלא נולד אם היה מעדיף להיוולד, אז לא ניתן לבצע מחקר מהימן בעניין. אדם לא יכול להשוות את מצבו אחרי שנולד עם מצב שבו לא היה נולד, אין לו הכלים לעשות זאת. בכלל, אפשר לשאול באופן כללי, גם בלי קשר לתרומת זרע, באיזו זכות בכלל אנחנו מביאים ילדים לעולם כל כך בעייתי. הרי בטוח שיהיה בחייהם גם סבל ושבמוקדם או במאוחר הם ימותו. אף אחד לא יכול להבטיח לילחד שהוא מביא לעולם חיים טובים לכל אורכם. אני מניחה שלפחות חלק קטן מבני האדם חושבים שהיה עדיף להם לא להיוולד כלל (אם כי, כאמור, אין כל דרך להוכיח טענה זו מבחינה מדעית). בקיצור, זו דילמה שאיש לא יודע את התשובה המוחלטת עליה, ולכן זה בסדר שלכל אחד יכולה להיות דעה משלו בעניין. הבעייה מתחילה כשמנסים להפוך את הדעה לעובדה.
 

fannyd

New member
לא נסחפת קצת עם "הזכות להיוולד"?

הרי לא על זה מדובר.
 

fatfat

New member
בת 12.5 עם צמוד?

אמל'ה מה מחכה לי. ואני פנטזתי שהצמודים לא יגיעו לפני גיל 16
 

MiaJoy

New member
הן שלי. הכי שלי. ולא בעלי לא אתיופי...

הן יהודיות? ברור. מה המוצא? סליחה? כאילו שמישהו היה מעז לשאול אותי חוץ מהמשפחה הקרובה ואם היו שואלים היו נענים בכזאת ציניות שלא היו שואלים יותר. למה הוא נמסר? הכי משגע אותי. נפגשנו בסופר מקרה עם מספר משפחות שאימצו ילדים אתיופים. אחת האמהות עוד שאלה אותי מה הסיפור ולמה הן נמסרו? חשבתי שאני מולקת את ראשה באותו רגע. עניתי הכי בקור שזה לא עניינה אני לא מספרת וזה הסיפור של הילדה ולא שלי והלכתי משם. משגע אותי החוצפה של האנשים. "אבל אתם צעירים. למה לא ניסיתם עוד? הרמתם מהר ידיים..." הם חלק מהפנינים ששמענו בהתחלה. לקחתי הרבה עצות טובות של חברי הפורום שאני מבקרת בו לעיתים קרובות אבל לא לקחתי את ההמלצה לענות בקוליות כדי שהילדים יפנימו שזה בסדר. זה לא בסדר בעיני. כמו שלא שואלים ילדים ביולוגיים לא שואלים אותי או את הבנות נקודה. הן שלי. וזהו.
גם על השאלה הכי שכיחה כיום "האם הן אחיות?" אני עונה בכן. וכשהשואל מנסה לברר "אבל ביולוגיות?..." אני עונה שוב בחדות "עניתי כבר שכן אחיות!" ואין לי בעיה לנהל את אותו דיאלוג 70 פעם עד שיפנימו.
הדבר אמור רק לגבי קופאיות בסופר, אנשים שאני לא מכירה ברחוב וכאלו שלא מעניינים אותי. המשפחה הקרובה יודעת. החברים יודעים וזהו. אין לי חשק, כוח ואנרגיה לנדב או למסור את המידע לכל מי שמתעניין.
 
לדעתי קצת חבל לענות בתוקפנות

כי אנשים לא שואלים את השאלות האלו מרוע אלא מסקרנות ורצון להבין את הסיטואציה הלא שגרתית.
אינני מגדלת ילד בצבע עור שונה משלנו, אך נדמה שלו הייתי עושה זאת, הייתי מנסה להסביר או מחייכת בשתיקה אם לא היה מתאים לי, אך מנסה לא לפגוע ברשותיהם של השואלים.
גם אנחנו נשאלים לפעמים שאלות מוזרות או מביכות ואני מנסה לענות בשיא הסבלנות, או לתת להבין בעדינות שלא מתאים לי לענות, אך לא להעליב.
בנוכחות הילד כבר נשאלתי למה מסרו אותו, אם ידוע לי אם הוריו בריאים בנפשם או מכורים לחומרים, אם אמא שלו היתה זונה ועוד. וכל אלו דווקא ממכרים. בשופרסל בכלל שאלו שאלות הזויות, כי קניתי שם שנים ופתאום הופעתי עם ילד די גדול בלי הריון.
נראה לי שזו פשוט המנטליות הישראלית ולא כדאי להגיב בהעלבה. נראה לי שתשובה כמו "כבר עניתי שהן אחיות" עלולה מאד לפגוע, שהרי ברור שהכוונה לאחיות ביולוגיות ועל זה לא ממש ענית.
 

year of the cat

New member
אני מסכימה איתך

אנחנו גרים בישוב קטן וברור לכולם ששאלות לגבי האימוץ,במקרה שלנו, לא מתקבלות בהבנה
אף אחד לא מעיז לשאול, כי אלה ששאלו בהתחלה קיבלו תשובות בנוסח שכתבת
 

MiaJoy

New member
לחייך או לשתוק

זה באיזשהו אופן להיכנע למנטליות הישראלית שחושבת שמותר לה לשאול הכל. כי זה בסך הכל סקרנות. אז מצטערת לי זה לא מתאים כל הסחבקיות הזאת גם אם הייתי יולדת.
שהייתי עם הבכורה בסופר שהייתה בקושי בת חודש התעורר ויכוח שלם בתור על למה אני לא מניקה ועל אילו נזקים איומים אני גורמת לה. לאחר לילות של נדודי שינה נראיתי באמת כמו אחת שילדה ועניתי בהיסח הדעת לקופאית שלא אני לא מניקה...לו ידעתי למה זה יגרום...
 
שמירת דיסטנס

איכשהו ממש מעטים הרגישו ומרגישים נוח לשאול אותי שאלות חטטניות
בתחילת דרכנו יחד, הרגשתי סוג של מחנכת ומלמדת, שגרירה לנושא האימוץ
היום אין לי סבלנות ואין לי את הרצון או המוטיבציה להסביר או אפילו לעקוץ את מי ששואל
על שאלה כמו אם הוא יהודי- אני מניחה שאם אשאל היום ואגיב בדרך כלשהי זה יהיה בשאלה חזרה- וזה מעניין אותך כי?
בעבר הייתי עונה שהוא יהודי מתוקף היותו הבן שלי ומה לעשות שאני כזו.. יהודיה.
על שאלת המוצא היום אם הוא לידי אני שואלת אותו, הוא בוחר להיות אנגליטי שנולד באוקראינה
בעבר הייתי עונה- הוא נולד באוקראינה (מוצא הוא גם תרבות בקונוטציה שלי, והוא רק נולד שם....)

באימוץ עם שלט השאלות בטח ממשיכות כל החיים, וכשהילדים עדיין גוזלים זו הזדמנות ללמוד איך לענות (מבלי לשקר) ולראות עם מה נוח לנו יותר
כדי שאחכ כשיגדלו ילמדו מאיתנו איך לענות. יש הבדל גם בתגובות בין אנשים קרובים לאנשים זרים שקרובים לבן שלי או אנשים זרים לגמרי ובין אם הוא לידי או שאני לבד

ובחזרה לכותרת של תגובתי- אני בעיקר בעד ללמד על דיסטנס מזרים, סנוביות, זהירות, לא חייבים להגיב לכל אחד, להיפך! (לא קשור לשאלות על אימוץ בכלל)
בהחלט אפשר לחבק את הגוזל אלייך ולהסתכל על השואל כאילו נחת מהירח עם השאלה הלא הגיונית שלו ולהמשיך הלאה (כשמדובר בזרים בסופר ברכבת וכיוב)
היום הבן שלי בן שש וחצי עושה את זה על שאלות ותגובות על השיער שלו, על הגודל שלו, על הצעיף שלו ועל כל דבר שלא בא לו שמישהו זר יתשאל אותו
 
למעלה