מאד לא מדויק.
ראשית, התפתחות המדע לא נעצרה. פשוט אנחנו, האנשים ברחוב, כבר לא מסוגלים יותר להבין על מה המדענים האלה מתחנטרשים שם, אז הכל נשמע לנו אותו דבר. שנית, החזרה לאמונה שאנחנו חווים בתקופתנו היא חלק מתופעה מחזורית שהאנושות כבר עברה כמה פעמים: תמיד יש תנודות מקיצוניות אחת של רציונאליזם מוחלט לעבר הקיצוניות השניה של נטישה מוחלטת של רציונאליזם. אומנם לא תמיד מגיעים לנקודות הקצה, אבל התנועה לאחד הכיוונים תמיד קיימת. כיום, בעקבות ה"מודרניזם" הקלאסי של סוף המאה ה-19 אנחנו בתנועה אל הקצה הרומנטי של הסקאלה. וזה לא קשור לקצב ההתקדמות של המדע!!! שלישית, רמת הביטחון שלנו בחיים הנחמדים היא לא יותר גדולה מאשר לפני מאה שנה, או לפני 1000. באמת, איך אתה יכול לדבר על ביטחון, ועוד בארץ, כשאי אפשר אפילו ללכת למסעדה או לשוק בשקט? בנינו לעצמנו אשליה של ביטחון כי זה חיוני לתפקוד הימיומי שלנו, אבל את זה אנשים עשו גם בימי הביניים, וגם בתקופת האימפריה הרומאית, ובעצם, מאז ומעולם. ככה זה אנשים. רביעית, אני חוששת שהעניין הזה עם "הטובים מנצחים" ו"אחרי מנה אחת של סמים מתים" לא חדר כל כך טוב כמו שאתה מתאר. הנוער הזה שאמור להיות כל כך מתוכנת, הוא מאד מתוחכם ומאוד ביקורתי כלפי התעמולה המתמדת שנשפכת עליו. וכמובן, ההיסטוריה שלך היא, איך לומר בעדינות, לא כל כך מבוססת, אבל כיוון שאני מריחה תיאורית קונספירציה, לא ארחיב הרבה בנושא.