מה דעתכם על משמעת עצמית אצל ילדים?

ואיך

את יודעת שהאי המנעות ממשחק בטלפון סיבתה היא "אי משמעת עצמית"? סיבות שונות ומשונות יכולות להיות להתנהגות הזו. להשתמש במושג משמעת ואי יכולת לעמוד בה זו פשטנות . מן הסתם אם הילדה יודעת שההתנהגות שלה תגרור סנקציה ועדיין מוכנה להתגרות כנראה יש כאן כבר את הפרס. ולגבי משמעת עצמית-זה שאין לך אפ'חד שעומד לך על הראש כדי להתחיל במשימה,קרי כלום לא יקרה לך אם לא תטפס לאוורסט. תראי את ההבדל בין כמות הספורטאים האולימפים שהיו בעולם הקומוניסטי לאומת העולם המערבי.
 

טרודי

New member
ברור שיש כאן פרס

וגם השוקולד הוא פרס (כשמנסים לשמור דיאטה) וגם המיטה החמה היא פרס (כשמנסים לקום בבוקר). הקטע של ה"משמעת העצמית" היא לדעת לתת את המשקל הנכון לפרס ולעונש כדי לעשות בסוף את הדבר ה"נכון". לגבי האוורסט: תראי, אם הילדים שלי לעולם לא יטפסו עליו, או ירוצו מרתון, או יקיפו את העולם בסירת מפרש - זה לא ידיר שינה מעיניי. אולי אפילו להיפך. אני חושבת שגם פותחת השרשור לא בדיוק מודאגת מזה שילדיה לא יציבו לעצמם מטרות ייחודיות כאלה. היא, וגם אני, רק רוצות שהילדים יפתחו מספיק משמעת עצמית כדי לתפקד בצורה טובה בחברה. לשמור על הבריאות, להתפרנס בכבוד, להקים משפחה, לא להסתבך עם הרשויות, דברים כאלה. אם לפי הגדרתך, התנהגות כזאת לא נובעת מ"משמעת עצמית" אלא מ"משמעת סתם", אין בעיה. השאלה נשארת: האם אפשר, ואיך אפשר, לפתח אצל ילדים את התכונה הזאת?
 
נראה לי ששמת את השאלה במילים ראויות...

עכשיו - מה לגבי התשובה? (ולגבי האוורסט - אני ממש לא בעד שהוא יהיה ברשימת המטרות שלהם. אם הם ירצו לראות אותו - יש לי אלבום מלא תמונות מצויינות...)
 
מדוע שהאוורסט לא יהיה במטרה?

האם להגיע לאוורסט זה רק לטפס פיזית עליו? האם המטרות שאנחנו רוצים עבורם זה לא המטרות שייחלנו לעצמנו?
 
המטרות שאנחנו רוצים עבורם?

אני רוצה עבורם שיגשימו את המטרות שהם בחרו עבור עצמם. "לעשות מה שעשתה אמא שלי" נראה לי בחירה בעייתית משו.
 

irisgov

New member
יש לי שתי דקות, אז בקצרה:

לדעתי אי אפשר ללמד משמעת עצמית, כמו שאי אפשר ללמד משהו לסגל לעצמו מצפון. אפשר ללמד - משמעת. לחייב ילד לעשות את הדברים שהוא חייב לעשות. כמובן, לדבר להסביר לשקף. בדיוק כמו שמסבירים אמפטיה, אבל כל אדם/ילד יפתח אותה בעצמו אם וכאשר. ולקוות שהאישיות שהולכת ונבנית ומבשילה, תקח את הדברים החיצוניים כמו נימוס למשל ותפנים אותם כדי כבוד לזולת. תקח את ה'חייב לעשות' כי אמא הכריחה(במיקרה הזה) ככורח, ותסגל משמעת עצמית. זו עבודה לחיים. לא רק לשלב הילדות. ה'שכר והעונש' הם רק כלי עזר בלימוד הזה של אדם ובחתירה לאדנות עצמית, וראוי להתיחס אליהם ככאלה. לא יותר ולא פחות.
 
אוקיי...

ללמד משמעת ומי שיודעת להיות ממושמע - יוכל ללמוד למשמע את עצמה? יש פה שיעור גדול שאני מרגישה שחסר לי...
 
שכר ועונש

ובעיקר שכר המשמעת זה אילוף ,אילוף שאנחנו צריכים אותו כדי לשרוד. ופה נכנסת הסמכות ההורית ,זו שמציבה גבולות ולא מפחדת מהילד ונכונה גם לממש את הסנקציה שהודיעה עליו מראש שיגיע במידה ולא תהייה משמעת. ובכל זאת אי קמה בבוקר לבית הספר באופן כרוני ,כדאי לבדוק אם אין איזושהי סיבה נסתרת שהילד לא רוצה ללכת למקום בו השכר אמור לעלות על העונש. ויכולות להיות המון סיבות שההתנהגות עצמה היא ההבעה לבעיה הנסתרת. דרך לקריאה לעזרה. אני יוצאת מנקודת הנחה שכל הילדים רוצים להיות"בסדר" ולכן אם ילד מוציא את הטלפון אולי כדאי לבדוק מה מלחיץ אותו ,מה קורה בכיתה,כמה המורה"רואה" אותו,אולי קורה משהו עם חברים או בבית ואולי הילד סתם עם בעית קשב . ו....לא לפחד לדבר עם המורה ,אולי מה שנראה להורה בעיה בעצם מבטא התנהגות מקובלת עכשוית ואולי המורה רואה דברים שההורה לא רואה.
 

raananh

New member
כן, הכל במידה.

טרודי, כן, הכל במידה. אבל יש הבדל קטן בין אלו שמאוד מסודרים למאוד באלאגינסטיים. אלו שמסודרים מאוד, למרות שנראה לנו מבחוץ שהם סובלים ולא יודעים להנות, הם כפי הנראה מאוד נהנים ממה שהם עושים... ובמיוחד מהתוצאות של זה. לעומתם, נראה שהבאלגינסטים מאוד נהנים ומאושרים עם מה שמסביבם... עד שהם צריכים להתמודד עם התוצאות של זה... ולכל דבר יש תוצאות. רענן
 

irisgov

New member
משמעת עצמית זו מילה גדולה..

רוב המבוגרים שאני מכירה (בכללם אני) עדיין מנסים לסגל לעצמם את המיומנות החשובה הזו. אבל, למה את מתכוונת כשאת מדברת על משמעת עצמית אצל ילדים? על אחריות אישית? על ראייה כוללת? ניתוח מצבים? הסקת מסקנות? כי כל אחד מהם הם שלבים בדרך למשמעת עצמית.
 
משמעת עצמית...

זה מה שצריך כדי להשאיר את הפלאפון בילקוט בזמן השיעור - גם כשנורא מתחשק לשחק בו... להשלים שיעורי בית בלי שהאחריות עליהם תהיה בעיה של אמא - גם כשחברות נורא רוצות לשחק איתך... דברים כאלה...(ואחרים)
 

irisgov

New member
תלוי בילד/ה.

יש לי אחת שיש לה את זה מאז שהיתה קטנה. ושניים אחרים שבלי פיקוח אין על מה לדבר. בעינייני פלאפון - שהיו.. החרמתי את המכשיר, עזר לתקופה.. וחוזר חלילה. לגבי שיעורי בית - לא הרשתי טלויזיה/מחשב/חברים עד לסיומם. זה עובד, אבל האנרגיות שאני מוציאה על זה.. מוציאות אותי מדעתי, בפרט כשאני צריכה לשבת עם הילדה שלי על כל פסיק שהיא כותבת, וגם זה עם מיליון קפיצות והסחות דעת ומה לא.. שעות על כל עמוד מסכן בחוברת.. מ-ע-צ-ב-ן.
 

פרח7

New member
אההה משמעת עצמית = דחיית סיפוקים?

ומה יש לומר על התכונה הזו אצל מבוגרים? ואולי יש בה גם צדדים חיוביים?
 
דחית סיפוקים היא חלק ממשמעת עצמית...

ואני לא יודעת עליה אצל מבוגרים.. אבל - אצל מבוגרות היא תכונה גרועה מאד
אני חושבת שמשמעת עצמית היא מה ששולף אותי כל בקר מהמיטה להכין ארוחת בקר לדרדנזקים,למשל...
 

raananh

New member
משמעת עצמית זה גם...

פרח, לדעתי, משמעת עצמית זה לא רק ולא ברובה "דחיית סיפוקים". משמעת עצמית זה גם: - להיות מאורגן - לקבוע ולהשיג מטרות בחיים - לחשוב לפני שבוחרים בין אפשרויות שונות (ז"א לא להיות אימפולסיבי) - לקחת אחריות - התחשבות באחרים (איכפתיות) - לפעול לפי כללים - ועוד הרבה דברים. זה שהילד מדבר בפלאפון בזמן השיעור זה לא רק כדי לספק איזה יצר. זה גם חוסר רצון לציית לכללים, חוסר אירגון (אם היה חשוב להגיד משהו למישהו, אפשר היה לעשות את זה לפני השיעור), חוסר התחשבות וכמובן חוסר איכפתיות. אם הילד לא עושה שיעורים, אז זה כל מה שאמרתי ברשימה לעיל + מה שאמרת (רצון לספק את יצר העצלנות והשעשוע במקום לעשות שיעורים). לכן זה מאוד חמור. אגב לגבי מבוגרים, יש גם אצלם כאלו שאין להם משמעת עצמית (לפעמים פחות ממה שיש לילד בן 12 ממוצע). אבל יש גם תופעה אחרת: עודף משמעת עצמית - שזה כמובן נראה ככה בעיני הצד השלישי שמתבונן בהם, אבל חייבים להגיד שאלו שיש להם עודף משמעת עצמית הם נותנים את הרושם שהם דווקא נהנים מזה. רענן
 

בת שחף

New member
משמעת עצמית זה מה שאין לי כשאני קוראת בפורום

במקום לעבוד? ומה שאין לו, כשאני נזכרת בבוקר שצריך היום להביא לבצפר את העבודה שנזכרנו לעשות אתמול בלילה?
 
../images/Emo6.gif

משמעת עצמית אצל ילדים זה שהם יעשו כל מה שאנחנו חושבים שהם צריכים לעשות או המורות חושבות שהם צריכים לעשות ויתנהגו איך שאנחנו או המורות או המבוגר האחראי חושבים שהם צריכים להתנהג וזאת מבלי שנצטרך לנדנד להם או להכריח אותם או לאיים או להעניש או אפילו להזכיר להם. טוב, אם למשל אנחנו מזכירים והם מיד עפים לעשות או משנים את ההתנהגות אז בסדר.
 

פרח7

New member
../images/Emo6.gif עכשיו הבנתי מה זה ילדים עם משמעת עצמית

תארזי לי בבקשה שניים שלושה TO GO ...
 
זה יכול גם להצחיק...

אבל ... משמעת עצמית זה מה שמוציא אותי מהמיטה בימים שלא באלי לצאת ממנה ... רק כדי להכין לדרדסים ארוחת בקר ולשלוח אותם לבית הספר בזמן... ואותנו - ללכת לעבודה (גם) כדי לפרנס אותם... זה כלי לחיים שאני לא יודעת אם לא חובתנו לעזור להם לרכוש אותו כ"שפה ראשונה".. נניח שהילדים שלי לא גאונים מטבעם, והלימודים לא נושרים להם מהשרוול בלי מאמץ. האם להניח להם להכשל - רק כדי לא להיות "אמא מכריחה"? או שחובתי כלפיהם כמו לדוג להם דג להיום - גם ללמד אותם לדוג בעצמם למחר?
 
למעלה