דווקא יצא לי לרפרף בדברי הכותב
לא מכיר את הסיפור של בשביס, אבל כפי שכתוב גם בויקיפדיה, קשה לומר שהספר התקבל בחיבוק ידיים. אני מהאסכולה שרואה בו זילות לשואה, אני מאלה שרואים בו שימוש מעוות במושגים שואתיים, גם אם המסר הוא מסר חשוב וצודק ברוב המקרים. זילות השואה משמעותה שימוש באירוע כואב להמון אנשים (אלה שחוו על בשרם וקרוביהם, בעיקר), כדי להעביר מסרים שאינם נוגעים לאירוע האיום עצמו. כאן, על אף ההתיימרות להיות צדקן ולהעביר מסר מאוד חשוב, השימוש בזיעזוע ע"י שימוש במושגים שנלקחו מעולם השואה, הוא זילות לכל דבר. וזה ממש לא משנה לי למה הכותב התכוון, במקרה הזה ממש לא בא לי להיכנס לנעליו וראשו המעוות של הכותב. למרות כוונותיו ה"טובות" של הכותב לגבי יחסינו אל בעלי חיים, זאת כדוגמא חיה של התעמולה הנאצית, השימוש בדוגמאות מהשואה הוא פרובוקטיבי מאוד במקרה הטוב. בוא ונסכים, שהבחירה בשואה, כמודל, יכול היה להימנע, ויכל לכתוב עם משלים ודוגמאות מעולם היומיומי ולא תחסר לו אפילו דוגמא אחת משלל הטענות. דבר אחרון, גם אם ניצול שואה מעורב בזה בדרך ישירה או עקיפה, אין זה אומר שזו אינה זילות. כאב, זה לא משהו שאפשר לנכס לקהל או עם, ובטח שלא לשפוט בודדים. וכאב זו לא נחלתו הבלעדית גם אם הוא לקח חלק בזה מבחירה או בעל כורחו. כוונות לחוד (של הכותב) - תוצאות לחוד (הספר).