סיטואציה חברתית מתבססת על מוסכמה
על הנחות לא מודעות, על הסכמה שבשתיקה, שכך יש להגיב בצורה ההולמת למצב.
הדבר מתבטא דרך תחושת הקצב המשותפת לרוב, שלפיה מתי יש להביט, ואיך, ומתי צריך להחליף כמה מילים ולו חסרות משמעות רק בשביל לשמור על ה"אווירה", ובכלל מה מצופה ממי שנמצא בחברת בני אדם,
זה יכול להיות כל דבר, כולל הדרך שבה אתה עומד והולך והבחירות שלך עם מי ומתי ואיך להתקשר,
למשל,
אנשים נורמטיבים מדברים אל מי שנמצא מעליהם בסולם החברתי כלכלי בצורה שונה מאל מי שנמצא באותה רמה ודרגה כמותם או מתחתיה,
אוטיסטים לא יעשו את זה כל כך או בדרך כלל,
אז הם לא מבינים סיטואציה חברתית.
אם אתה שותק כשכולם מדברים אתה לא מבין סיטואציה חברתית, כי זה מחריג אותך מפעילות משותפת.
אם אתה לא אומר שלום, או להתראות, או מברך אנשים ביום טוב, או שואל מה נשמע נשמה,
כל זה חוסר הבנה של סיטואציה חברתית.
אם את מדברת על נושאים כמו מדע או אמנות במסיבה זה חוסר הבנה של סיטואציה חברתית.
זה אינסופי